בשנים האחורנות ארגנתי מספר מרוצים, שהפכו למסורת, בארץ. רובם ככולם התקיימו בשטח כאשר כל מרוץ התאפיין במתווה ייחודי ושונה (מבחינת ארגון והכנה). בהמשך לביטול מרוץ האולטרה, אשר רצינו לקיים בשנת 2012, אבקש לחלוק עמכם את הקשיים והאתגרים הגדולים הכרוכים בארגון מרוץ, בייחוד כאשר מדברים על מירוץ אולטרה ארוך ומסובך כזה
מאת:קרן גולדבלט
תוכנית השיווק למירוץ מסוג זה כוללת מספר רב של ערוצים ותחומים:
1. פרסום עצם קיום המרוץ ברחבי האינטרנט (שוונג, פרוספורט וכו').
2. הקמת אתר ייעודי למירוץ לטובת המרוץ.
3. פרסום באמצעות ערוצים שונים ברחבי העולם (אינטרנט, מגזינים וכו') על מנת לקדם את מעמד המירוץ.
4. פנייה לעיתונים ותקשורת בארץ ליצירת מודעות לעצם קיום המרוץ תוך הזמנה להשתתפות פעילה.
5. פנייה למועדוני הריצה על מנת לעניינים לקחת חלק במרוץ.
6. במידה ומדובר במירוץ המתקיים לאורך השנים נדרש ליצור לוגו המייחד ומזהה את המרוץ משאר המירוצים.
7. בניית תוכנית לאימוני הכנה למרוץ על מנת לפרסמו ולקדם את מעמד ריצת השטח בארץ.
כל עבודת השיווק הזו דורשת זמן ועולה כסף.
השנה, גולת הכותרת של המרוץ היתה קבלת הכרתו כמרוץ מסמיך למרוץ ה"מונט בלאן" הבינלאומי המתקיים מדי שנה בהשתתפות בכירי רצי האולטרה בעולם, דבר ההיה כרוך במאמצים רבים הכללו משא ומתן ממושך מול הגורמים האחראים.
מסלול המרוץ
בתור התחלה נדרש לתכנן את מתווה מסלול המרוץ וזו לא משימה קלה כפי שאולי נדמה. נדרש לקחת בחשבון כמות לא מבוטלת של גורמים משפיעים על מנת להעמיד בפני הרצים מסלול מאתגר דיו תוך מתן דגש על הגבהים אותם נדרש הרץ לתפס במרוץ.
במידה והרצים נדרשים לעבור דרך אותה נקודה מספר פעמים, במהלך המרוץ, על המתווה להיות שונה על מנת למנוע בלבול בקרב הרצים. שיקול נוסף הינו איסור על כניסה לשטחי "שמורות טבע" בלילה. כמו כן, חל איסור על חציית דרכים ראשיות אלא אם כן ישנו רמזור במיקום. בנוסף, נדרש להיערך לסיטואציה בה ירדו גשמים עזים, במהלך המרוץ ולהימנע ככל האפשר מדרכים בעלות פוטנציאל בוץ גבוה ולספק לרצים אפשרות להתחמם ככל הניתן במהלך הריצה. העדיפות הינה לעבור באיזורים מיוערים.
לא נרצה שהמסלול יעבור דרך שטחי מראה היות ורצים לא מצטיינים בסגירת שערים. נקודת הזינוק/סיום צריכה להיות בעלת גישה למספר רב של רכבים. נדרש לסמן נתיבי פינוי לטובת מעבר ג'יפים במקרה פציעה ועוד ועוד.
לסיום, נדרש לסמן את המסלול באמצעות ג'י.פי.אס ולעבור עליו בפרטי פרטים עם כלל אנשי הצוות האמונים על הכוונת הרצים.
המרכיב העיקרי, בארגון מרוץ באורך 100 ק"מ, הוא העלות הכספית הגבוהה. דרך אחת, לצמצם את העלויות, היא לעשות מסלול קצר ולעבור דרכו מספר פעמים. ישנם מרוצים מסוג זה בארץ והם מאוד מצליחים. מירוץ האולטרה אינו כזה, החלטנו ליצור מסלול ברמה מסויימת אשר אינו חוזר על עצמו.
ארגון המרוץ
• החתמת הרצים – באופן כללי נעשית דרך האינטרנט, אך כרוכה בהצבת מזכירה במשרה מלאה שתהנה על שאלות ותעזור בפתרון הבעיות העולות בתהליך.
• חסויות – למרוץ, אשר מושך מספר יחסית נמוך של משתתפים, מאוד קשה לקבל חסות מהחברות השונות אשר פנינו אליהן.
• מדידית זמנים – נדרש לשכור מודד זמנים מקצועי אם רוצים שהמרוץ יקבל הכרה רשמית. מציאת איש מקצוע המסכים לישון בשטח כל הלילה אינה משימה קלה ובטח שלא זולה!
• הכנת מדליות, חולצות ותשורות אינה משימה קלה אחרי שצלחת אותה בפעם הראשונה.
• אמבולנס, רופא וחובשים – הינה משימה הכרוכה בעיר במשא ומתן מול הגורמים המקצועיים, אשר לא תמיד ששים לבלות לילה שלם בשטח.
• ביטוח – נדרש לבטח את כל משתתפי המרוץ החל מהמארגנים, דרך העובדים ועד לאחרון הרצים היות וביטוח סטנדרטי בישראל אינו מכסה אירועי ספורט.
• תיאומים מול הרשויות השונות – משימה זו עשויה להיות קלה מאוד או מסובכת מאוד וכתלות במעורבות ברשות המקומית. במידה והם מעוניינים לקדם את המרוץ גלגלי הבירוקרטיה יתקתקו כמו שעון. במידה ולא אתה בודד במערכה.
• נדרש להכין תיק מרוץ הכולל: מפות, לו"ז, מספר משתתפים ועוד וכנגזרת מכך המשטרה מציבה רשימת דרישות דוגמת מספר מאבטחים חמושים, רכבי פינוי, מגישי עזרה ראשונה, מכוויני תנועה ועוד.
כתבה על תכנון מסלול שפורסמה בשוונג – איך בונים מסלול למרוץ האולטרה
במידה ועמדת, בכלל הדרישות, תקבל אישור מהמשטרה לקיומו של המרוץ. בעבר, בוטלו מספר אירועים כתוצאה מסירוב מתן אישור ע"י המשטרה. המרוץ החופי הראשון בוטל ע"י המשטרה בטענה שהוא מסוכן מדי ואנחנו מדברים על ריצה משדות ים לנווה ים. במהרה התברר שהמכשול הגדול מכולם יהיה העובדה שהמרוץ עובר בשטח הנשלט ע"י 3 תחנות משטרה שונות ואלו אינן מתואמות ביניהן.
• סימון המרוץ – נדרש להכין שלטים שונים אשר יוצבו, בנקודות שונות, לאורך המסלול. שלטים של התחלה וסיום, שלטי חניה ושלטים המכילים מידע על המרוץ. יש צורך להאירם בעזרת "סטיקלייט". המשימה הקשה ביותר הינה לפטרל באיזור לשמור שאף משפחה אינה עושה נפנף למדורה בעזרתם אחד השלטים (מקרה שקרה באמת!). למשימה זו אנחנו נדרשים להעמיד 2 – 3 רכבים לאורך כל המרוץ. בסיום המרוץ אנחנו נדרשים לעבור לאסוף ולנקות את כל השלטים והבלאגן מאיזור המרוץ.
• תיקים ומספרים לרצים – צריכים להיות מוכנים מראש על סמך הנתונים אשר זורמים מעמדת הרישום.
• הקמת איזור הזינוק/סיום – כרוכה בבנית אוהל לכיבוד, הקמת שער לטובת מודד הזמנים, שרותים וכמובן היערכות למצב של גשם, הצבת גנרטור ומשאית עם מים.
מימון המרוץ
לעולם זו משימה לא קלה. הכסף מגיעה משני מקורות: חסויות ודמי הרשמה של המשתתפים. במידה ורשות מקומית מעורבת בתהליך היא לוקחת על עצמה חלק מהעלויות. לדוגמה: באחד המרוצים אפשרה הרשות בעין השופט להשתמש במתקנים הקיימים באזור וע"י כך נחסך כסף רב. כאמור, לקבל חסות למרוץ מסוג זה היא משימה בלתי אפשרית. חברות גדולות מעדיפות לתת חסות לארועים המוניים המושכים מספר רב של משתתפים.
באופן עקרוני ישראלים נרשמים למירוצים בדקה ה- 90, דבר המקשה מאוד על היערכות המארגנים אשר מתבקשים לשלם על דברים מסויימים מראש. ארגון מרוץ מסוג זה אינו רווחי וכרוך בסיכון כלכלי גדול.
קרן גולדבלט
מנהלת PRO SPORT, אם לארבעה, גילתה את עולם הריצה בגיל 40. במהלך השנים האחרונות התחרתה במספר מרתונים, תחרויות ריצה, טריאתלונים ומרוצי אופניים .
קישורים: ריצה, מרתון, אולטרה מרתון,
