ה"BUZZ" שקיים בשבועות האחרונים סביב מסלול האופניים בתחרות ה"ישראמן" 2012 מייצר שאלה קבועה שחוזרת על עצמה – האם המסלול יכלול עליות כפי שתוכנן או שיהיה מישורי לגמרי

מאת:דוד רזניק

אין ספק שמתקפת הטרור, באוגוסט 2011 במחסום נטפים בואכה כביש 12, "טרפה את הקלפים" ויצרה BUZZ סביב מסלול האופניים המסלול המוכר, שכל טריאתלט ורוכב אופניים מדקלם בע"פ ועיקרו כמובן העלייה למחסום נטפים. העלייה, באורך 8 ק"מ וגובה מצטבר של כ-500 מטרים בשיפוע ממוצע של כ – 6%, פותחת את מקצה האופניים לאחר היציאה מהמים. אמנם העלייה מעבירה רעד קל במורד גבו של כל איש ברזל אך המשתתפים שצלחו את התחרות יוכלו לספר לכם שזו רק ההתחלה.
גם בשנים עברו, כאשר לא היה ספק לגבי מסלול האופניים בכביש 12, עלתה השאלה ואין תשובה אחת נכונה – על איזה סוג של אופניים נכון לרכוב במסלול הישראמן?

3 אפשרויות עומדת בפני אנשי הברזל:
1. אופני כביש ללא ארובר
2. אופני כביש עם ארובר
3. אופני טריאתלון \ נגד השעון

היתרון בבחירת אופני נג"ש ברור לכולם. אופניים אווירודינאמיים המספקים יתרון כפול:


• תנוחה אווירודינאמית – תשפר את זמן הרכיבה עקב הקטנת ה"גרר" וחיתוך הרוח בצורה טובה יותר

• מעבר קל יותר לריצה שלאחר מקצה האופניים.

היתרון בשימוש באופני כביש ניכר בעיקר בחלקו הראשון של המסלול – העלייה לנטפים. כאשר האופניים קלים מאד (כאופני כביש) הם מאפשרים עבודה שרירית מאוזנת יותר מאשר אופני הנג"ש. כמו כן, אופני הכביש, יאפשרו לנו תנוחת רכיבה נינוחה מבחינת העומסים על הגו. הרכבת ארובר על אופני הכביש יוצרת מעין "שעטנז" כאשר הוא לעולם יהיה גבוה יותר ורחוק יותר מהאוכף מאשר באופני נג"ש. מה שאמנם יכול ליצור תנוחה אווירודינאמית אך לא יקל עלינו במעבר לריצה כמו אופני הנג"ש.

המכשלה העיקרית, שעומדת בפני כל ספורטאי שמתלבט באילו אופניים לבחור (בהנחה שאין מגבלה תקציבית), הינה תנוחת הרכיבה. אמנם ניתן להתאים את תנוחת הרכיבה כך שנהיה אווירודינאמית ביותר אך עלינו לזכור כי תנוחה שכזו מייצרת עומסים גבוהים על גופו של הרוכב בעיקר בגב התחתון, צוואר\שכמות וכמובן אזור האוכף. אי לכך עלינו להקצות תקופת הסתגלות בה נתרגל בהדרגה לתנוחת הרכיבה, נבצע תרגילי חיזוק של שרירי הליבה, נשפר את הגמישות ואט אט נבלה זמן רב יותר בתנוחת הנג"ש בה הגוף רוכן על הארובר. תקופת הסתגלות שכזו עלולה לארוך מספר חודשים ולכן עלינו לתכנן בקפידה את המעבר לרכיבה עם ארובר וכמובן לאופני נג"ש חדשים. לא פעם אני נתקל ברוכב, שרכש אופני "קצה" בעשרות אלפי שקלים ונאלץ לרכב כאשר כפות ידיו על כריות הארובר. בתנוחה זו כבר היה מוטב לו רכב על אופני כביש עם כידון רגיל. הסיבה העיקרית, לחוסר היכולת לרכב בתנוחה הנ"ל, היא חוסר בהתאמה מקצועית של תנוחת הרכיבה ומתן תקופת הסתגלות מתאמת. ככלל – שינויים בציוד, בתקופת של כ-3 שבועות לפני תחרות המטרה, אינם מומלצים ונעשים רק כאשר אין ברירה ומצבו של הספורטאי (בד"כ מבחינה רפואית) מחייב אותנו לעשות כך.

דגשים למסלול "נטפים" – כביש 12:
1. יש להקדיש את חלק הרכיבה עד ליציאה מן העיר לצורך חימום וכניסה לקצב עבודה כאשר הדגש הוא על הכנסת מעט אוכל ונוזלים לפני העלייה.
2. בעלייה יש לשמור על ההספק\דופק שהוגדר מראש ולא לחרוג מהגבולות גם אם "מגרד". כמו כן רצוי לשמור על סל"ד גבוה 75-80 בעלייה אך לוודא מראש היחס ההעברה שלנו מאפשר זאת (12-27 ואפילו 12-28).
3. בסיום העלייה יש להיכנס ל"מצב עבודה" כאשר רובו ברכינה על הארובר כמובן בדגש על קטעי הירידות במסלול. כמו כן עלינו להתחשב במצב הרוח ולזכור שיש גם סיבוב פרסה ודרך חזרה שבד"כ בה נחטוף את רוח הפנים ונאלץ לעבוד קשה יותר.

דגשים למסלול "הערבה" – כביש 90:
1. יש להקדיש את חלק הרכיבה עד ליציאה מן העיר לצורך חימום וכניסה לקצב עבודה כאשר הדגש הוא על העמסת נוזלים ואוכל.
2. יש להקפיד על רכיבה ברכינה על הארובר ככל שניתן תוך התחשבות במצב הרוח. בקטעים קצרים של עלייה\רוח גב ניתן לרכב בישיבה מעט זקופה יותר כדי לפזר עומסים בצורה שווה.
3. יש להקפיד על קצב סיבובי רגליים (סל"ד) גבוה יחסית בכדי שלאחר סיבוב הפרסה יישארו לכם רגליים לדחוף הילוכים.

לבסוף, עלינו לזכור כי לאחר הרכיבה אנו עוברים לריצה, העשויה להתחיל בירידה חדה יחסית באם ייבחר מסלול "נטפים" שאורכה כ – 12 ק"מ או בריצה מישורית באם ייבחר מסלול "הערבה". הדגש כמובן בהכנה לריצה במורד שכידוע מעמיסה מאד על המרפקים השונים ובעיקר על מפרק הברך שבד"כ "יסבול" לאחריה. הסיבה לבעיות שנובעות, מריצה בתוואי מסוג זה, היא בד"כ הכנה לקויה שאינה כוללת איזון שרירי שעיקרו חיזוק שרירי הירך האחוריים ("המסטרינג"). שיפור העבודה ה"אקסנטרית", ( פעולת הבלימה של השרירים) בשרירי ה"ארבע ראשי" וכמובן העלאת עומסים בריצה שכזו בהדרגה. העבודה ה"אקסנטרית" דורשת גיוס שונה של יחידות מוטוריות ולכן קצב ההתאוששות שונה, בעיקר בשרירי הגפה התחתונה. באם ביצעת הכנה טובה לריצה במורד, את מקטע האופניים, תסיימו בסל"ד גבוה יחסית, הרגליים יהיו מאוששות ואת הריצה תתחילו בעומס הנכון ותוכלו לבצע את המעבר בצורה חלקה יותר שתתבטא בד"כ בשימור קצב הריצה בשלבים מאוחרים יותר וסיכוי נמוך יותר לפציעה במהלך התחרות.

נכון לרגע פרסום המאמר – קטע האופניים של ישראמן סמסונג 2012 יתקיים כמתוכנן על כביש 12 ודרך העלייה למעבר נטפים. בפגישות שנערכו,עד כה, בין כל הגורמים המעורבים, לא נקבע כי הרכיבה תתקיים על מסלול אחר אלא על כביש מספר 12

  דוד רזניק –פיזיותרפיסט מוסמך B.P.T, מטפל בקבוצה ובנבחרת הייצוגית של של Zone3 מומחה בהתאמת אופניים לרוכב – medix – התאמת אופניים

כל הפרטים על ישראמן סמסונג 2012 – כאן

הרשמה לישראמן סמסונג 2012 כאן

אתר התחרות –
ישראמן סמסונג 2012

תאור מסלולי התחרות
 
התדריך

עמוד ישראמן סמסונג בשוונג –כאן