אירוע צ'אלנג' ישראמן אילת, ניצחון הרוח, כל אחד ואחת איפה שהם נמצאים עם עצמם ועם הכושר שהצליחו לשמר מאז אותה שבת שחורה שעצרה מדינה שלמה מלכת. שבעה באוקטובר, אירוע בסדר גודל שלא נראה כמותו, נגע בכולם בין אם באופן אישי ובין אם באופן עקיף דרך מישהו שמכיר מישהו. האובדן והשכול נכנסו לכולנו הביתה והרבה גויסו למילואים.
לכתבות נוספות בנושא:
"הדמעות ירדו, לא תכננתי, זה פשוט הגיע": אמיר אלפיה מסכם את צ'אלנג' ישראמן
צפו: הצעת נישואין על המסלול בצ'אלנג' ישראמן
ההרשמה לצ'אלנג' ישראמן 2025 נפתחה במחירי פרי-סייל מיוחדים
עוד לפני אותה שבת שחורה התאמנתי בדיוק לתחרות הזאת, למרחק חצי איש ברזל. אך בתור תושבת בארי הפגיעה הנפשית הייתה גדולה, איבדתי כל כך הרבה ולאחר שפינו אותנו לים המלח לא הצלחתי למצוא את הכוחות לחזור לאימונים המפרכים ולשעות הרבות בכדי להגיע לתחרות מוכנה. לא פעם הייתי יוצאת לריצה על הטיילת ומתפרקת ומתחילה לאסוף את השברים מחדש. פעם אחר פעם.
בתור ספורטאים מאוד קל לנו לקבל החלטות כאשר מדובר בפציעה פיזית בשריר או באיזושהי רצועה או רקמה, אך מה עושים כשמדובר בפציעה נפשית!? לא רואים את זה וההתמודדות היא יומיומית וזה כל כך קשה. הכואב הוא בדיוק כמו פציעה גופנית ולפעמים אף יותר מזה. הכאב לא ממוקד כמו בפציעה פיזית. הכאב מתפשט ומשתלט על כל הגוף.
ובפציעה נפשית, כמו בפציעה פיזית, צריכים לקבל החלטות לגבי האימונים ואירועי הספורט. מצד אחד, הספורט מקשה, מוריד, מכאיב אפילו עוד יותר, כי המחשבות מציפות ואין אוויר. אך לטווח הארוך הוא מרים ועוזר להתמודד עם הקשיים שהחיים מביאים עמם. ולכן, מבצעים אימונים קצרים ורגועים יותר, בגבול הנוחות. קצבים פחות חשובים כרגע, העיקר לשמור על תנועה. ולהבין שכל יום הוא בפני עצמו. הנפש יכולה להיות חזקה היום ומחר לא יהיה רצון לקום מהמיטה.
בפציעה גופנית הרבה פעמים מניעה מאימון יכול לעזור לגוף/לרקמה להתאושש, אך בפציעה נפשית דווקא ההימנעות מתנועה רק תגדיל את הפציעה ואת הבור השחור שצוללים אליו. חשוב להיות מודעים לפציעה שבנפש ועד כמה שגוף ונפש אחד הם ולתת לנפש את מקומה.
לכן, בחרתי לא לוותר על האירוע, אך כן ביצעתי התאמות והחלטתי להשתתף במקצה חצי המרתון. לא בכדי לנצח, בכדי לשמור על תנועה.
הרבה מחשבות ותהיות היו לי לגבי ההשתתפות באירוע הזה. אך בשביל עצמי ובשביל ליאור ויצמן ז"ל, שהיה השותף שלי לרכיבות השבת הארוכות ולתחרויות השונות, הרגשתי שאני חייבת להגיע לשם. כי עצם ההגעה שלי תהיה עוד ניצחון קטן לאוסף.
זו הפעם הראשונה שלי בישראמן ונדהמתי לראות את גודל ההפקה. מעודדים לאורך המסלול, עמדות תזונה ומים עם כל טוב, הסעות מאורגנות ואמבטיות קרח.
ריצה שהתחילה בנטפים שממול מתגלה נוף פתוח של הרים עצומים, מי ים כחולים וסירות שמלמעלה נראות קטנות.
ועם כל השמחה הזאת הייתה באוויר הרגשה עצובה. משהו חסר. ספורטאים עם סמלי הזדהות למען החטופים וחולצות לזכרם של הנרצחים והנהרגים.
בעמדת ההחלפה בנטפים היה שלט ענק לזכרו של נדב גולדשטיין ז"ל שנרצח בשבת השחורה עם "מלך ומלכת ההר" ובסיום באקספו הוצבה עמדת זיכרון לזכרם של חמישה ספורטאים מוכשרים שנרצחו או נהרגו. חולצות צ'אלנג' ישראמן נתלו עם מספר מתחרה – 1. מילים המספרות כמה מוכשרים הם היו, תמונה שלהם בשיאם, נר זיכרון ומחברת – בכדי שיוכלו לכתוב להם או עליהם משהו.
איפה עוד קיים עולם עם אובדן כל כך גדול בעקבות שנאה ורוע של עם אחר!?
צ'אלנג' ישראמן 2024, אירוע עוצמתי עם כל כך הרבה רגשות מעורבים. והרגישו את זה על כולם
אך מבחינת המשתתפים זה היה עוד ניצחון קטן לאוסף.
הניצחון הגדול והאמיתי עוד רחוק. רחוק מדי.