מאת:דפנה שב
אני קמה לרוץ כמעט כל בוקר וזה נראה לי הכי טבעי בעולם. כבר הרבה שנים אני עושה זאת, בערך מתקופת התיכון. הרבה פעמים חשבתי לעצמי כמה חבל שאין יותר בנות. והאמת, רוב האנשים שיצא לי לרוץ איתם היו גברים.
תהיתי….האם זו ישראל שקצת נשארה מאחור? הרי במרתונים הגדולים כמו ניו-יורק או שיקאגו יש רוב נשי.
זהבה שמואלי – ראשונת המרתוניסטיות בישראל
החלטתי ללכת ולחפש תשובות. אני מודה, גיליתי דברים חשובים ומפתיעים וכרצה, אולי הייתי צריכה לגלות אותם מזמן. בעיקר למדתי ששום דבר לא מובן מאליו גם אם נראה לנו שהעולם צועד קדימה ומתפתח.
שימו לב….
רק ב-1966 אישה רצה לראשונה במרתון בוסטון. היא היתה צריכה לזנק מתוך השיחים כאשר היא מחופשת לגבר ורשומה למירוץ תחת השם רוברט גיב.
היא סיימה את המרחק בתוצאה בלתי רשמית של 3:21:40.שנה אחרי כן בחורה בשם קת'רין סוויטזר הצליחה לקבל מספר רשמי תחת השם ק. סוויטזר אולם במהלך המרתון אחד ממנהלי התחרות ניסה לעצור אותה. לאחר מאבק קצר עימו היא סיימה את המרוץ. גם בשנים שיבואו אח"כ היו שנים של תוצאות בלתי רשמיות עד שב- 1971 מרתון בוסטון נפתח רשמית לנשים (באותה שנה ממש גם מרתון ניו-יורק פתח את שעריו לנשים).
לאחר אותו מאורע, סוויטזר הפכה לאישיות מאד מפורסמת והמשיכה לעסוק בריצה. היא היתה החלוצה והחליטה להמשיך לשמש דוגמא לנשים. ב-1974 נצחה את מרתון ניו-יורק. סוויטזר הוציאה לאור ספר אוטוביוגרפי המתאר את כל התפתחות הריצה בקרב נשים, לצד נסיונה האישי.
באולימפיאדה של 1972 לא היו מקצי נשים ארוכים יותר מ-1500 מ'. לדברי מארגני האולימפיאדה, "לא רצו שהנשים יגרמו נזק גופני לעצמן" או "יהיו בלתי פוריות".
רק באולימפיאדה של 1984 התחרו נשים במרחק המרתון לראשונה!
מה עוד? הנה עוד כמה תאריכים ונקודות חשובות לאורך ההסטוריה:
1928- לראשונה התחרו באולימפיאדה נשים במקצי הריצה. לאחר שכמה נשים התעלפו במקצה ה-800 מ' הסירו את מקצי הריצה לנשים עד שנות ה-60.
דפנה שב
1970- מועדון הריצה הגדול בארצות הברית מארגן לראשונה מרתון נשים.
האישה הראשונה שיורדת את ה-3 שעות בריצת מרתון. אדריאן ביאמס סיימה בתוצאה של 2:46:30
1972- הקונגרס האמריקאי מעביר את החוק לאיסור האפליה המינית
החוק קבע שמוסדות חינוך המקבלים מימון מחויבים להוציא סכומים שווים על גברים ונשים. החוק עבר גלגולים רבים וחידושים שהאחרון בהם ב-2005 !!!
מעניין לקרוא את התפתחותו אבל החשוב הוא, שכבר בשנות ה-70 הוא העלה את המודעות לנשים העוסקות בספורט.
1977- שתי נשים יוצרות לראשונה בעולם את חזיית הספורט.
2003- פאם ריד מושכת תשומת לב רבה לאחר שרצה באולטרה מרתון וגם ניצחה!
ואצלנו? לפי נתוני איגוד האתלטיקה, במרתון טבריה ה-1 (1977), זהבה שמואלי היתה לישראלית הראשונה שרצה את המרחק, ואף סיימה במקום ה-19 כללי.
ככל שהעמקתי במנועי החיפוש התחלתי להיות מוצפת במידע.
אמנם רוב המידע שאספתי הגיע מהמעצמה האמריקאית, אך הגעתי גם למקורות אירופאים, וגם שם עיקר התעוררות הנשים התרחשה בשנות ה-70.
אבל מה שמשך את תשומת ליבי היה הנוסח של הדברים: "לראשונה אשה סיימה"…."לראשונה אישה השתתפה"….והצטערתי, כי זה לא היה כ"כ מזמן.
בארץ השתתפות הנשים בארועי ספורט הולכת וגדלה, ומסתבר שהטרנד של השנים האחרונות הוא קיום ארועי ספורט לנשים בלבד. מדובר בהתעוררות של התחום שיש לה מקורות רבים. הסיסמאות של התחרויות או הגוף המארגן מצביעים על מטרת האירוע. ראו את התהודה של הסלוגן "כל אחת יכולה" של טריאתלון נשים…
כבר היה לנו מרוץ נשים שנה שעברה, ואני מקווה שאכן נבנית פה מסורת.
אני אופטימית. אני רואה את הבנות שרצות בפארק, ואני רואה גם נשים רצות עם עגלה ותינוק. נשים הולכות בקבוצות גדולות וזה נהדר.
ציפור קטנה לחשה לי שמתוכננים כמה ארועי ריצה חדשים לנשים בארץ….
ולסיום:
בתוך כל ים האינפורמציה מצאתי אמרת שפר שעשתה לי טוב על הלב:
!I know I run like A girl….try to keep up
לעיון נוסף לחץ
כאן
