מאת: ד"ר איתי זיו (Ph.D ) ועופר צחר (פיזיותרפיסט מוסמך)
פעילות גופנית היא כבר מזמן לא נחלת ספורטאי עילית בלבד, ויותר ויותר אנשים שמוגדרים כ"אוכלוסייה כללית", עוסקים במינון ובצורה כלשהי של פעילות גופנית. חלק מהפעילויות הללו כרוכות בהיקפי עבודה שבועיים משמעותיים (ריצות נפח למיניהן) ובכך מעמיסות רבות על רקמות הגוף השונות: עצמות, שרירים, גידים, רצועות, סחוסים וכו'. העומסים הללו יכולים להוביל במקרים מסוימים לפציעות באותן רקמות.
הפציעות תלוית כמובן במגוון גורמים, וביניהם סוג הפעילות הגופנית או ענף הספורט אותו מבצעים, עצימות ונפח הפעילות, סוג הציוד איתה הפעילות הגופנית מבוצעת (למשל נעלי ריצה מותאמות יותר או פחות לצרכים ומבנה כפות הרגליים האינדיבידואלי של מי שמבצע את הריצה), טכניקת ביצוע ונתונים של המתאמן עצמו, כמו: גיל, משקל, מבנה גוף ועוד.
כל הנתונים הללו מעלים צורך של בדיקות שבעזרתם נוכל אולי לנטר גורמי פציעות ואף לייצר (בשאיפה) מערכת שתוכל לתת כלי זיהוי, מניעה והתמודדות טובים יותר עם פציעות בפעילות הגופנית שלנו ובספורט אותו אנחנו מבצעים. אחת הבדיקות שעונה על הצורך הזה היא סקירה אורתופדית.
סקירה אורתופדית ותרומתה למניעה או הפחתה של פציעות
בדיקת סקר כללית לספורטאי החובבן או המקצוען, או בשם היותר מוכר: סקירה אורתופדית, היא בדיקת סקר ייחודית שתבוצע על ידי פיזיותרפיסט מוסמך המתמחה בפציעות ספורט או פיזיותרפיסט בצוותא עם רופא אורתופד במסגרת מרכז רפואי ספורטיבי משותף.
סקירה אורתופדית היא בדיקה המתאימה לכל העוסקים בפעילות גופנית ספורטיבית גם ברמה החובבנית ובוודאי ברמה המקצוענית. במסגרת בדיקת הסקירה האורתופדית, הפיזיותרפיסט הבודק יערוך תשאול רפואי מקיף ובו ישאל את הספורטאי הנבדק לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו, כולל פציעות בעבר, היסטוריה של פציעות זהות לפציעה הקיימת, מגבלות בטווחי תנועה שונים, היסטוריה של מחלות רקע, פענוח של כלי דימות שונים – באם בוצעו (צילומי רנטגן, MRI וכו') ועוד.
המלצה לשיפור טכניקת ביצוע בתרגילים רלבנטיים | צילום: shutterstock
לצד התשאול ואיסוף האינפורמציה מהמטופל הנבדק בסקירה, תתבצע גם בדיקה פיזיקלית (בדיקה גופנית) מקיפה, אשר תכלול בדיקה והתרשמות סובייקטיבית מיכולות תנועה מסוימות במנחי ישיבה ועמידה בעיקר, ליקויי יציבה שההתרשמות מהם תתבצע במנח סטטי (ללא תזוזה) ובמצבים דינמיים (כמו קימה מישיבה לעמידה, הליכה וכדומה), הבדלים באורך הגפיים התחתונות, הערכה גסה של כוח השרירים, אשר הפיזיותרפיסט הבודק יבצע בהתנגדות לשריר המטרה דרך בדיקה נקראת MMT ((Manual Muscle Testing , אשר אומנם מבוצעת עם ידי המטפל ולכן לא מאפשרת דיוק מרבי – אך יכולה לתת התרשמות טובה והשוואתית בין שתי הגפיים (ימין ושמאל) ועליה ניתן לבצע בדיקות יותר מדויקות באמצעות מכשור מתקדם יותר, כמו מכשיר איזוקינטי הבודק כוח אבסולוטי של שרירים סביב מפרק נתון מסוים.
הפיזיותרפיסט המבצע את בדיקת הסקירה האורתופדית יתרשם גם מהתנהגויות שריר אבנורמליות, כמו למשל חוסר איזון שרירי בין קבוצות שרירים מרכזיות (לדוגמה: חוסר איזון שרירי בין קבוצת פושטי הברך, המיוצגת על ידי שריר הארבע ראשי ירכי לבין קבוצת כופפי הברך, אשר השריר המייצג אותה הוא שריר הירך האחורי או ההמסטרינגס).
ספציפית בבדיקת השרירים במסגרת הסקירה, יושם דגש התרשמותי מיכולת גיוס שרירי מרכז הגוף לשם יצירת תנועה חזקה ואיכותי מהגפיים התחותנו והעליונות, דבר הידוע גם ככוח שרירי הליבה (Core Muscles) ומתרשם מהיכולת שלנו לגייס בעיקר את שרירי הבטן ושרירי זוקפי הגו (לצד שרירים נוספים שגיוסם תלוי עצימות ונפח הפעילות המבוצעת והעומסים אשר כנגדם עובדים) וכל זאת בקונטקסט כמה שיותר תפקודי וספציפי לסוג הספורט ואופי הפעילות של הנבדק.
ההסתכלות, הן ברמה הסטטית והן תוך כדי תנועה תהיה ממפרקי הגוף השונים והדינמיקה ביניהם. כך למשל נבדוק את התנהגות כפות הרגליים: האם כפות הרגליים מצויות במנח Inversion (קשת שטוחה ופונות פנימה) או Eversion (קשת מורמת וגבוה וכפות רגליים פונות החוצה), מיקום ברכיים במרחב (קורסות פנימה או החוצה) ועוד.
התרשמות נוספת תהיה מיציבות נורמלית של מפרקים שונים ביחס לנורמה מסוימת וביחס לצד הנגדי לעומת הצד הנבדק. אזורים קלסיים לבדיקת חוסר יציבות שכזו יהיו מפרקי הכתף, לאחר אירוע פריקת כתף או פציעת כתף שמתבטאת גם בחוסר יציבות מקומית, תפקוד אזור כף הרגל והקרסול לאחר נקע מקומי, שליטה ויציבות במפרק הברך לאחר אירוע חבלתי כזה או אחר, כמו נזק למניסקוס או לרצועה הצולבת הקדמית ועוד.
פרמטר נוסף יהיה בדיקת טווחי תנועה של כל המפרקים המרכזיים בגוף והשוואה שלהם לטווחי נורמה באותו מפרק שהפיזיותרפיסט בודק אצל הספורטאי הנבדק, כמו גם השוואה בין שני הצדדים (ימין ושמאל). יבוצעו גם בדיקות ספציפיות של משקל, אחוזי שומן, הקף גפיים באזורים שונים, אורך גפיים ועוד בדיקות שיכללו תחת הכותרת בדיקות אנתרופומטריות והתרשמות ממדי הגוף.
האם תוכנית האימון שלכם מאוזנת מבחינת תרגילי הכוח? | צילום: shutterstock
בנוסף במסגרת הסקירה האורתופדית, הפיזיותרפיסט הבודק יבדוק גם את אופן הביצוע של תנועות שונות של הספורטאי בהתאם לענף הספורט או אופי הפעילות שלו. כך תהיה התרשמות מתנועות במישורי תנועה שונים, עבודה בזויות מסוימות תחת עומס משקל וכדומה.
לאיזה סוגי מתאמנים ניתן להמליץ על סקירה אורתופדית
לספורטאים מקצועיים ניתן להמליץ לפנות לפיזיותרפיה כדי לקבל בדיקת סקירה אורתופדית לפני העונה או בפגרה בעונה עצמה וכן גם בעת החזרה לביצוע פעילות גופנית אחרי זמן ממושך שאותו ספורטאי לא היה פעיל כלל מסיבות שונות.
יעילות ביצוע הסקירה תעלה גם בזכות מסקנות הבדיקה, שיתבטאו בהמלצות על תרגילים שונים באימון הכוח, תרגילי מתיחות ספציפיים, תרגילי תנועתיות (Mobility) ועוד – כל אלה כדי לייצר שיפור במצב הגופני הכללי ובעת ביצוע הפעילות הספורטיבית המדוברת.
בנוסף, ניתן לכוון ולדייק את הטכניקה ואופן הביצוע בכלל בביצוע הפעילות הספורטיבית למתאמנים/ספורטאים השונים. כך גם ייתכן שיופחתו מספר הפציעות, הכאבים או אי נוחות בעת ביצוע האימונים השונים, גם לספורטאים המקצועיים וגם לאול שלא עסקו בפעילות גופנית וספורט בצורה מסודרת ולאורך זמן רב.
המלצות שכיחות בסקירה האורתופדית
• שימוש במדרסים (עם הנחיות ספציפיות לאיש המקצוע שמכין את המדרסים) לנעליים
• ביצוע תרגילים לשיפור טווחי התנועה במפרקים שיש צורך בכך
• שיפור טכניקת ביצוע בתרגילים רלבנטיים
• התייחסות אפשרית לתוכנית האימון שייתכן שלא מאוזנת מבחינת התרגילי כוח ותרגילים אחרים המבוצעים בה, בדגש על נפח ועצימות האימון
• הפניה של הפיזיותרפיסט הבודק לאורתופד להמשך בדיקה ובירורים פי הצורך במקרים מסוימים שמצדיקים זאת
• המלצה על שימוש באביזר מסוים לאימון במידת הצורך. כמו למשל: רצועות לקשירת המוט משקולות (Barbell) לספורטאי כוח עם בעיה מסוימת במפרק כף היד, שימוש בנעליים מסוימות לסוג הספורט המבוצע וכדומה
• המלצות לתרגילים המתאימים לשיפור לקויות ספציפיות שעלו בסקירה האורתופדית כמו: שיווי משקל, קואורדינציה, פרופריוספציה (התמצאות במרחב / תחושה מרחבית) ירודה במיוחד, מעברים בין מצבים שונים במרחב וכדומה.
עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת Physio Fitness+ לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות למאמנים ומטפלים בארץ ובעולם
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
פיזיותרפיסטים יכולים להיות מדהימים עם ידע עצום לגבי שריר-שלד, אפילו יותר מאשר של הרופאים בתחום. אבל צריך לזכור שההכשרה העיקרית של הפיזיותרפיסט היא לטפל ולעקוב.
התפקיד של הרופא המומחה לתחום הוא לאבחן. עניין של אופי ההכשרה ומישכה. יש דברים משמעותיים שיכולים להתפספס.
כמובן, הדבר הנכון ביותר הוא שיתוף פעולה בין הרופא המומחה לתחום כמו אורתופד מומחה או רופא ספורט המומחים בתחום זה יחד עם פיזיותרפיסט שמומחה בתחום זה כך שהם משלימים זה את זה ויכולים לתת את האבחנה והטיפול הטובים ביותר. והתוצאות מדברות בעד עצמן.
כך אני ממליץ למטופליי.