התחרויות החמות של השנה מתקרבות אלינו מיום ליום. המתאמנים לתחרויות בחו"ל נכנסים לתקופה החשובה ביותר, הם מבלים שעות על גבי שעות על האופניים, גומעים מרחקים בריצה ומפנקים בעוד קצת קילומטרא’ז בבריכה. אלכס וולפסון מביא את קרב הענקים הראשון – מקורמק ולייטו לפני שהכול מתחיל
מאת:אלכס וולפסון
כדי להגיע לתחרות מוכנים בצורה מיטבית, נהוג לבצע מבדקים ותחרויות הכנה. בארץ התחרות הנפוצה בין אנשי המרחקים היא תחרות חצי איש הברזל בעמק הירדן שהתקיימה לפני כשלושה שבועות וישנה תחרות הישראמן שמתעצמת לה משנה לשנה. התחרות למרחק הקצר כגון אולימפי וספרינט היא שונה בתכלית מהמרחק הארוך, התחרות מאפשרת דפקים הרבה יותר גבוהים, ובכך מביאה את המתחרה לסבל יותר ’מהודק’, מה שמונע מהרבה אנשי ברזל להשתתף בתחרויות למרחק הקצר.
בחו"ל, בקרב המקצוענים, המצב שונה. לפני כשבוע תושבי העיירה הקטנה מורגן היל שבקליפורניה נכנסו להלם, כאשר שני הענקים מעולם הברזל, כריס מקורמק (אלוף העולם באיש ברזל לשנת 2007) וכריס לייטו (אלוף תחרויות ברזל ורוכב אופניים בחסד) התייצבו על קו הזינוק בטריאתלון "ספרינט" שנערך בעיירה.
מקורמק ולייטו – כתף אל כתף / צילום:Bobby Behan
מקורמק הוא אחד אנשי הברזל היחידים שהצליח להראות עליונות בכל המרחקים, מאלוף עולם ב- 1997 במרחק האולימפי ועד אלוף העולם באיש ברזל ב- 2007. כריס לייטו מודע לכך, והבין שזו אפשרות טובה בשבילו לבדוק כשירות ולשפר את הביצועים כנגד היריב האולטימטיבי. מדהים לראות איזו הופעה נתנו השניים. מאחר ושניהם מתחרים למרחק הארוך ניתן להניח שהמהירות שלהם, יחסית לשאר המתחרים המנוסים במרחק הקצר, תהיה איטית באופן משמעותי, אך מסתבר שההנחה הזו שגויה, שגויה לחלוטין.
להפתעת כולם ולהפתעת עצמו הצליח לייטו להחזיק על הרגליים של מקורמק ולצאת איתו מהמים. ברכיבה, אחרי כמה ניסיונות נואשים ומשחקים בהם ניסה לנער את מקורמק ממנו, הוא נכשל ונשאר לו לקוות שיצליח לעייף אותו, אפילו במקצת, לקראת הריצה. הריצה למרחק של 5 ק"מ, כתף לכתף, הסתיימה בספרינט פיניש של מקומריק שסיים שנייה אחת לפני לייטו וגבר על מקצוענים רבים אחרים במרחק.
מקורמיק / צילום: Bobby Behan
האקשן לא נשאר רק בקליפורניה. ימים ספורים לאחר מכן היה ניתן לראות את מיקלי ג’ונס (אלופת העולם באיש ברזל לשנת 2006) מתחרה בטריאתלון אולימפי בממפיס. לאחר ההופעה של כריסי וולינגטון הרבה טוענים שקריירת הברזל שלה הגיע לסופה וגם שלל הפציעות שהיא חוותה לאחרונה מצביעים לכיוון הזה, אבל כל זה לא מנע ממנה להגיע למקום שני בדרוג, בזמן של 2:01:28 שעות, כדקה וחצי לאחר המנצחת, זמן שלא היה מבייש הרבה מן הגברים במקצה העילית בארץ.
מסתבר שלא רק הענקים האלה סבלו, גם טרנזו בוזונה מניו-זילנד, אלוף העולם לשנת 2008 בחצי איש ברזל ומחזיק שיא המסלול. בוזונה שיפר את ההופעה שלו מהתחרות הקודמת למרחק חצי איש ברזל ב- WILDFLOWER, ובתחרות למרחק אולימפי שהתקיימה בקולומביה הוא מנצח ומסיים ראשון בזמן של 1:52:45 שעות.
כשהמקצוענים לובשים את מיטב מותגי האופנה ומשתמשים באופני-על, שאנו רק חולמים לרכב עליהם, אנו המעריצים בארץ נעשה הכל כדי להדמות אליהם כמה שיותר וננסה להשיג את האביזרים לעצמנו כי הדעה הרווחת היא, שאם הספורטאי מהיר כנראה הרבה זה בזכות הציוד. הספורטאים שהזכרתי מתאמנים עם המאמנים הטובים בעולם וסביר להניח שלא מתחרים בתחרויות קצרות, גם ניתן להבחין בהמון מועדוני טריאתלון בחו"ל שעורכים תחרויות ספרינט מקומיות לאנשי ברזל, נשאלת השאלה למה המצב שונה בארץ? מסתבר שהגוף של הספורטאים בארץ מתחמם רק אחרי מרחק אולימפי, עובדה מעניינת. חברים, זה כואב, אך מוכח, תחשבו על זה ונקווה לראות אתכם בנתניה.
