והפעם רן אפק מנסה לפתור את התעלומה: למה דווקא ספורטאי סבולת סובלים כל כך מהקור?
מאת:רן אפק
רבים מקוראי האתר נתקלים בחורף בשאלה הנפוצה: "איך זה שקר לך כל הזמן, אם אתה עושה ספורט כל יום?" כיצד בכל זאת ספורטאי סבולת רבים סובלים מתחושת קור חריפה, יותר מאשר אנשים שאינם עוסקים בספורט באופן קבוע? לכאורה, הדבר נשמע מוזר. הרי ידוע לכל כי תנועות נמרצות ושרירים מפותחים מייצרים יותר חום. השרירים דורשים כמויות גדולות יותר של דם, מהר יותר, וזה מה שאמור לחמם את הגוף. לכן, לכאורה, אמורים אותם ספורטאים לסבול פחות מאחרים במזג אויר קר.
איך זה שיש לי שרירים מפותחים וכל כך קר לי? צילום: Thinkstock
הקשר לחילוף החומרים
לשם כך צריך לבחון מה גורם לתחושת הקור בגוף. בראש ובראשונה ידוע כי תחושת קור היא אישית וכל אדם מרגיש אותה באופן שונה. ככלל, ישנם אנשים שבאופן קבוע סובלים יותר מקור ואנשים שסובלים פחות מקור, כאשר הגורם המרכזי בו תולים את תחושת הקור האינדיבידואלית הוא פעילות בלוטת התריס. כן, זאת שאחראית על חילוף החומרים בגוף. לכן נשים וזקנים, שבלוטת התריס עובדת אצלם באיטיות גדולה יותר, סובלים יותר מקור באופן כללי.
אם כך התעלומה גדולה אף יותר. מי שעושה ספורט יש לו גם שרירים מפותחים המייצרים חום וגם חילוף החומרים אצלו, אמור להיות מהיר יותר עקב הפעילות הספורטיבית. אז למה קררררר?
אחת הסיבות היא שלכל הספורטאים יש בדרך כלל בגוף אחוזי שומן נמוכים יותר מהאוכלוסייה הכללית, ושומן ידוע כמבודד מקור. הרי הפינגווינים, הדובים הלבנים, כלבי הים והלוויתנים חיים בקוטב והם בעלי שכבת שומן נאה. אם כך, הספורטאים אמורים להיות בעלה הגנה נמוכה יותר מקור, אבל כנגד זאת הספורטאים מפצים על השומן המועט, בשרירים יותר מפותחיפ. אז למה קררררר?
התעלומה מתחילה להתבהר כאשר מבחינים בין סוגי הספורטאים. ניתן להבחין בין המאפיינים של ספורטאי הסבולת לבין אלו של מפתחי הגוף והשרירנים, כאשר לאחרונים באמת אמור להיות יותר חם מאשר לאנשים רגילים, וזאת מכמה סיבות.
כאשר משווים מסת שריר של השרירנים לזאת של ספורטאי הסבולת (ריצה, אופנים ושחיה), מגלים כי לשרירנים יש מסת שריר גדולה יותר. זאת מכיוון שהשרירנים מפתחים סיבי שריר לבנים, המעבירים בקביעות כמויות דם גדולות לשרירים קצרים ונפוחים, והנדרשים על מנת להרים או לדחוס מסה גדולה באמצעות כוח רב, בזמן קצר.
נשים סובלות מקור יותר מגברים צילום: Thinkstock
סיבים אדומים הם חסכוניים
לעומתם, ספורטאי הסבולת הם בעלי סיבי שריר אדומים, סיבים רזים וארוכים (ראיתם פעם רץ מרתון שרירי או מסיבי?), אשר מיועדים להעביר משקל גוף נמוך ככל האפשר, למרחק גדול ככל האפשר, תוך שימוש בכמות נמוכה וחסכונית של אנרגיה. הכל כדי שתספיק לטווחי זמן עבודה ארוכים. שרירים אלו הם דקים, חסכוניים וארוכים, וכן לא ישתמשו ולא ייצרו יותר מדי חום לגוף.
בנוסף, בזמן פעילות ספורטיבית אירובית לאורך זמן, הגוף מייצר חום. חום זה מאט את ביצועי הספורטאי, ואם הוא מצטבר ולא מתנדף, הוא עלול לגרום לו למכת חום, כפי שקורה לעיתים קרובות בתחרויות ריצה בקיץ. כך הגוף האירובי מתרגל לפלוט את אותו החום במהירות, ובעצם מאותו הרגל, מנדף את כל חום הגוף גם בחורף, עת הוא אמור לשמור עלינו חמימים ונעימים.
הבדל נוסף הוא, שזמן קצר לאחר אימון אירובי, שריפת הקלוריות והפעילות השרירית מסתיימת, בעוד באימוני התנגדות ופיתוח מסת שריר, הגוף ממשיך לשרוף קלוריות ולעבוד כמעט 24 שעות לאחר האימון. הדבר מחמיר כאשר הגוף במנוחה אחרי ריצה או שחייה ארוכה, האתלט פשוט נח ולא עושה יותר מדי תנועות, פשוט כי הוא עייף, ואז הקור מחלחל.
גם הדופק הנמוך במיוחד במנוחה, שמאפיין ספורטאי סבולת, זה שמאפשר לנו לרוץ מהר ולמרחקים, גורם לכך שהדם אינו רץ לנו באיברים, אלא מתנהל בכבדות ובאיטיות בעת מנוחה ומונע העברת החום באופן מהיר ויעיל כדי שנרגיש פחות קור.
אם כל זה לא מספיק, הרי שכאשר עושים ספורט אירובי, הגוף מעביר את הדם עם חומרי התזונה והחמצן למקומות שנדרשים לפעולה, הלב, שרירי הרגליים והידיים. בגלל שכמות הדם מוגבלת בגוף, הוא מזניח קצת את הולכת הדם לפריפריה (קצות הגוף) – האף, אצבעות הידיים והרגליים, האוזניים וכל מה שאינו שריר חיוני לעבודה אירובית מקבל פחות, וככה איברים אלו, שרחוקים ממרכז הגוף, הולכים וקופאים להם.
לבסוף, עייפות ותזונה לא מספקת גם הם תורמים לתחושת הקור. אז מה לעשות? להמשיך להתאמן כמובן, כי לשבת כל היום מבלי להתאמן, אנחנו כבר לא יכולים. לחמם היטב את החדר, להתלבש טוב, לנוח מספיק ולאכול טוב, יעזרו גם לנו לעבור את החורף הזה בשלום.
25.12.2013
רן אפק מאמן מטעם איגוד מאמני
הספורט המקצועני האמריקאי
הספורט המקצועני האמריקאי
