סערה בנבחרת בריטניה באתלטיקה. בן קונור, אחד הרצים הבכירים בממלכה ואתלט אולימפי מטוקיו 2020, השיג את הכרטיס לאליפות אירופה בריצות כביש שתתקיים השנה לראשונה בבלגיה. אלא שההזדמנות לייצג את המדינה על הבמה הגדולה הזו הגיעה עם תג מחיר כבד של עד 1,100 ליש"ט, שדורשת התאחדות האתלטיקה המקומית מכל אתלט שמעוניין ללבוש את המדים הלאומיים.
לכתבות נוספות בנושא:
המספרים מראים: שיפור משמעותי בעונת האולמות במכללות, ומה עם הישראלים?
בין ירושלים לשלומי: סיפורה מעורר ההשראה של אפרת אברהם
"אל תיראו כל כך מופתעים": אחד האתלטים המובילים בעולם יצא מהארון
קונור בן ה-32, שכבר ייצג את בריטניה במרוצי כביש, על מסלול האתלטיקה ובמרוצי שדה, הודיע שהוא מחליט לוותר על מקומו, תוך שהוא מבקר בחריפות את ההחלטה של ההתאחדות. בפוסט באינסטגרם, הבהיר האלוף הבריטי את עמדתו: "לבקש תשלום כספי משמעותי מהאתלטים זה לא תקין. לייצג את המדינה זה כבוד, שצריך להרוויח דרך תהליך מיון הוגן. זה לא צריך להיות תלוי ביכולת הכלכלית של האתלטים".
קונור, שזכה באליפות אנגליה בקרוס-קאנטרי ב-2017, ובתואר בריצת 10,000 מטר ב-2019, וייצג את בריטניה גם במרתון האולימפי בטוקיו, הדגיש שההחלטה הזו פוגעת בעיקר בספורטאים צעירים ובעלי רקע מעמדי נמוך: "אני בא מרקע מעמד הפועלים, ואני לא אוהב את התקדים שנוצר כאן – שבו מי שאין לו אמצעים, פשוט לא יוכל להגיע לרמות הגבוהות".
View this post on Instagram
את דבריו סיכם וכתב: "הלוואי שהייתה יותר שקיפות ויושר בנוגע למצב הפיננסי של הגופים המנהלים שלנו ובנוגע לאופן שבו ענף הספורט שלנו מנוהל, כדי שזה יהיה המצב".
תגובת ההתאחדות המקוממת
התאחדות האתלטיקה הבריטית הגיבה לטענות בכך שהאתלטים ידעו מראש על העלויות הצפויות, שהיו אמורות להיות נמוכות יותר: "עם הבחירה, האתלטים עודכנו כי סכום ההשתתפות המרבי המוקדם של 1,100 ליש"ט צפוי להיות נמוך מ-500 ליש"ט, ובמקרים מסוימים אף בטווח של 200-250 ליש"ט, עם השתתפות נוספת מצד ארגון האתלטיקה של מדינתם", נכתב בהצהרה: "ההתאחדות סבורה כי עדיף לתת לאתלטים הזדמנות להתחרות מאשר לבחור שלא לשלוח נבחרות כלל"
האנה אינגלנד, סגנית אלופת העולם בריצת 1,500 מטר וכיום פרשנית אתלטיקה, טוענת בראיון ל-BBC שהרעיון שאתלטים נמנעים מהשתתפות בשל עלויות כספיות הוא "מדאיג ועצוב מאוד", אך פשוט אין מספיק כסף לכולם: "20 מיליון ליש"ט של מימון מטעם המדינה הולכים להתאחדות, ואז היא מבקשת מהאתלטים לשלם כדי להתחרות. זה לא נראה כמו סיפור טוב".
עם זאת סייגה: "המימון הזה עובר ביקורת והוא חייב להיות מופנה לייצור מדליות אולימפיות. זו אליפות חדשה, כך שאין תקדים לכך שספורטאים אולימפיים יצאו ממנה. אז האפשרויות הן או לבקש מהאתלטים להשתתף בעלויות 0 או לא לשלוח נבחרת כלל. וזה קשה מאוד לעיכול".
צילום: Shutterstock
אליפות אירופה בריצות כביש היא רק אחת מתוך מספר תחרויות שבהן ההתאחדות דורשת השתתפות כספית מהאתלטים. כך למשל, לאליפות אירופה עד גיל 23 שתתקיים ביולי בברגן, נקבעה דרישה של עד 200 ליש"ט מהאתלטים.
בהצהרה לגבי אותה תחרות, ההתאחדות ציינה: "אנו מבינים כי המחויבות הכלכלית הכרוכה בהשתתפות עשויה להוות אתגר עבור חלק מהאתלטים. כדי להתמודד עם כך, צוות שלנו מחויב לעבוד בשיתוף פעולה עם אתלטים המתמודדים עם קשיים כלכליים, כדי למצוא פתרונות שיאפשרו את השתתפותם".
החלטתו של קונור לוותר על ההשתתפות ולהציף את הנושא ברשתות החברתיות, מעלה סוגיה עקרונית: האם הספורט ההישגי הופך למועדון סגור לעשירים בלבד? בזמן שתחום הריצות הארוכות זוכה לפופולריות חסרת תקדים ברחבי העולם, הספורט התחרותי עדיין דורש השקעה כלכלית כבדה – וכשאפילו אתלטים מהשורה הראשונה מתבקשים לממן את השתתפותם בנבחרת הלאומית, השאלה היא כמה כישרונות גדולים עלולים ללכת לאיבוד בגלל חוסר במשאבים?
