אם יש משהו שכל רץ מרתון צריך לעשות זה לדעת איך לבנות את עצמו. בין אם מדובר באתלט מקצוען שהיה אחד מרצי המרחקים הטובים בעולם באצטדיון, ובין אם מדובר בספורטאי חובבן. יש כאלה שעושים את זה מצוין, ויש כאלה שממהרים מדי וזה עולה להם ביוקר – זה קורה גם בספורט המקצועני וגם בחובבני. אליוד קיפצ'וגה הוא הדוגמה הנהדרת לספורטאי מבריק שגם בנה את עצמו.
הטוב מכולם. אליוד קיפצ'וגה | צילום: wikimedia commons
אתמול (ראשון) הוא זינק למרתון השביעי שלו, והוא סיים עם הניצחון השישי שלו ועם התוצאה השנייה בטיבה בעולם. זה קרה בדיוק שלוש שנים אחרי מרתון הבכורה שלו, אותו הוא בחר לעשות במקום יחסית צנוע, המבורג שבגרמניה. באותו חודש אפריל ב-2013 הכוכבים הגדולים השתתפו במרתונים, אבל קיפצ'וגה בחר לככב בשקט במרתון פחות גדול בגרמניה וניצח בזמן מרשים של 2:05:30 שעות. יש לא מעט מרתוניסטים שקבעו תוצאות כאלה במרתון הבכורה שלהם, אבל חדי העין יכלו להבין בשליטה המוחלטת של קיפצ'וגה באותו המרוץ ובעובדה שאם רק היתה לו תחרות זה היה יכול להיות הרבה יותר מהיר.
עוד כתבות בנושא
סיכום מרתון בוסטון 2016
אליוד קיפצ'וגה ניצח גם במרתון ברלין האחרון
שני מרתוניסטים ישראלים נוספים במשחקי ריו 2016
וזה מה שקרה חצי שנה לאחר מכן במרתון ברלין. וילסון קיפסאנג היה שם, בדרך לשיא עולם מדהים וקיפצ'וגה רדף אחריו, אבל מי זוכר את ה-2:04:05 שעות במרתון השני שלו כשקיפסאנג רץ 40 שניות יותר מהר? אבל זה היה חלק מתהליך הבנייה של קיפצ'וגה, שמאז ניצח בכל מרתון שהיה בו כולל לונדון וברלין וגם כל רץ אפשרי מהצמרת העולמית. אחרי הניצחון המרשים על קיפסאנג וקימטו בלונדון 2015 דובר על כך שזה רק עניין של זמן עד שהוא ישבור את שיא העולם. אבל הוא התייצב גם למרתון לונדון 2016 עם שיא אישי שרחוק ביותר מדקה מהשיא העולמי (2:04:00 שעות שקבע בברלין האחרון), ובמרתון לונדון אף אחד לא מצפה לשיא עולם בשנים האחרונות, ועד לפני אתמול הדיבורים היו שתוצאה מהירה מ-2:04 שעות בלונדון מרשימה לא פחות משיא עולם.
בגלל זה יש שיגידו שמה שקיפצ'וגה עשה אתמול, ניצחון בזמן של 2:03:05 שעות, מרשים לא פחות משיא העולם של דניס קימטו ואולי אפילו יותר. מחזקת את זה העובדה שעד אתמול התוצאה הטובה ביותר בלונדון היתה 2:04:29 שעות. זה חתיכת שיפור לשיא המסלול, ונראה שזה השיפור המשמעותי ביותר לשיא מסלול באחד המרתונים הגדולים מאז שפול טרגאט קבע 2:04:55 שעות במרתון ברלין ב-2003 ושיפר את שיא המסלול בדקה ועשר שניות. כאן השיפור של שיא המסלול היה 1:24 דקה.
מי שדהר עם קיפצ'וגה בקצב מטורף (שהתחיל אפילו יותר מהר) כמעט לאורך כל המסלול היה בן ארצו סטנלי ביווט, שסיים בזמן נהדר של 2:03:51 שעות והפך לרץ השביעי בהיסטוריה שיורד מ-2:04 שעות במרתון (עד אתמול היו רק חמישה כאלה). קנניסה בקלה האתיופי, אגדת הריצה למרחקים ארוכים, שלא רץ מרתונים בשנה שעברה בגלל פציעות, סיים במקום השלישי בזמן של 2:06:36 שעות. שיאן העולם והשיאן הקודם עוד לא יצאו מהמשברים שפוקדים אותם בשנתיים האחרונות. דניס קימטו סיים במקום ה-11 ואילו וילסון קיפסאנג סיים במקום החמישי בזמן של 2:07:52 שעות.
רק אחרי שחצה את קו הסיום הבין קיפצ'וגה עד כמה קרוב הוא היה לשיא העולמי (מרחק של 8 שניות), אבל זה לא מנע ממנו לחייך ולחגוג. אחרי שנרגע מעט הוא אמר: "אני מתוסכל מזה שלא שברתי את השיא העולמי אבל אני מרוצה מאוד משיא המסלול. לאורך המרוץ הבנתי שקבעתי את התוצאה הטובה ביותר ב-30 קילומטר תוך כדי מרתון, אבל נחלשתי מעט בין ה-30 ל-35. ניסיתי להחזיר לעצמי את הזן האבוד לקראת הסיום, אבל לא הצלחתי".
אבל עם כל הכבוד שההופעה של קיפצ'וגה היתה אחת המרשימות אי פעם בתולדות ריצת המרתון, הכותרות בלונדון שמחפשות סיפורים גדולים ביום הזה עסקו לא פחות בגיבורת מרתון לונדון 2016, ג'מימה סומגונג הקנייתית. כל מי שרץ מרתון יודע שנפילה, בעיקר בחלק האחרון של המרתון, שוברת מומנטום ועלולה לחסל את הסיכויים לעמוד ביעדים. לא במקרה של סמגונג. זה קרה כשנותרו קצת יותר מ-6 קילומטרים לסיום וסמגונג היתה בחלק האחורי של הדבוקה המובילה כשלפתע היא נתקעה ברגליה של אספלש מרגיה האתיופית, נפלה, וראשה אפילו נחבט בכביש. אבל סמגונג קמה מיד על רגליה, שפשפה את ראשה והמשיכה בריצה. במאות המטרים האחרונים היא הצליחה לעקוף את האלופה מהשנה שעברה, טיגיסט טופה האתיופית, ולנצח בזמן של 2:22:58 שעות. "אחרי הנפילה כאב לי מאוד כי הראש חטף מכה חזקה. ניסיתי להתעלם מזה ולשכוח את זה", אמרה בסיום סמגונג שחגגה תואר ראשון באחד מששת המרתונים הגדולים בעולם אחרי שבעבר היתה סגנית בניו יורק, בוסטון ושיקגו.
