רצים שמתחרים באולטרה מרתון יודעים שאי אפשר לצפות שכל התנאים יהיו לטובתם, על אחת כמה וכמה כשהתחרות שלהם היא יותר ארוכה. אבל ב"מי-ם לים הארץ המובטחת" גרסת 2015, רוב המתחרים נהנו ממזג אוויר אידיאלי, במיוחד עד לשעות 10:00-11:00 בבוקר. התחרות הארוכה ל-144 ק"מ יצאה לדרך כבר ביום חמישי ב-15:00 עם הזינוק הראשון, כששאר הזינוקים יצאו לדרך בהדרגה עד לשעה 22:00 בלילה. שני מזנקים בולטים בשעה 21:00 היו האלוף מהשנה שעברה, אורי גור ארי ואתו זיו צויגהפט שחתום על התוצאה המרשימה ביותר של רץ ישראלי באולטרה מרתון הררי בחו"ל (מקום 73 באולטרה מון בלאן). השניים החליטו לשבור שגרה ולרוץ הפעם ביחד, מההתחלה ועד לקו הסיום. באשר לפודיום? מה שיהיה יהיה, הם אמרו למרות שהבהירו כי זו לא תחרות מבחינתם. בסופו של דבר רק בחודש שעבר שניהם רצו באולטרה מרתון מפרך באיים הקנאריים ושניהם פרשו במהלך הדרך.

בסוף זה נגמר. זיו צויגהפט ואורי גור ארי על קו הסיום | צילום: צלמי שוונג

"אחרי 100 ק"מ אתה מרגיש שאתה במצוקה"

שניהם חצו את קו הסיום אחרי 17:17 שעות, אבל זה הספיק להם רק למקום השני. זיו צויגהפט סיכם: "הכל התחיל בהחלטה של רגע. אורי הציע לי, אמרתי לו בהתחלה שאין סיכוי ובסוף השתכנעתי. שנינו בקושי התאמנו לתחרות הזאת, אני רצתי אולי פעמיים בחודש האחרון אבל המהות היתה ריצה חברית. היה חשוב לי להראות למי שחושב שאנחנו תחרותיים והישגיים, שאנחנו קודם כל חברים". על מה שקרה בריצה עצמה סיפר צויגהפט: "בקילומטר ה-40 חטפתי משבר ואמרתי לאורי שאני לא רגיל שהרגליים כואבות כל כך מוקדם, גם הרגשתי את העייפות של התחרות הקודמת. הוא שאל אותי אם זה מספיק אבל אמרתי שלא ושאני רגיל לזה, וככה העברנו את הלילה. פגשנו המון אנשים, דיברנו, הצטלמנו. לקראת הסוף היה יותר קשה, כל אחד מאיתנו היה מרוכז בכאבים שלו ופשוט לא דיברנו, אבל בכל מקרה שנינו היינו יחד והיה כיף. זו היתה תחרות שהיתה לא תחרותית".

"המשימה הבאה שלי תהיה כנראה אירונמן ברצלונה". חיים אייז מנצח ה-144

אורי גור ארי הוסיף: "זה היה מרוץ ראשון שבאמת באתי בכיף. כשלזיו היה קשה בהתחלה דירבנתי אותו וכשהרגליים שלי כאבו אחרי זה הוא דירבן אותי. אני ממש שמח שעשינו את זה ככה, זה היה כל כך לא תחרותי שהיו תחנות שעצרנו בהן גם ל-10 דקות. בדרך כלל אני עושה עצירות קצרות ולא מדבר עם אף אחד ופה צחקנו, הצטלמנו. זה לא היה שכונה כי רצנו ועשינו זמן יפה, אבל הורדנו את הלחץ של התחרותיות".

מי שגבר על השניים האלה וזכה במקום הראשון היה חיים אייז, בן ה-47, קב"ט בחברת בניה שהשקיע בריצות האולטרה מרתון בשנתיים האחרונות אחרי שנים שבהן השתתף בעיקר תחרויות טריאתלון ואיש ברזל. באוקטובר 2014 סיים אייז שלישי בין הישראלים בריצה ל-166 קילומטרים בסובב עמק, והפעם הוא ניצח אחרי שחצה את קו הסיום בזמן של 16:33 שעות. "התכוננתי כחצי שנה לתחרות הזאת", מספר אייז: "זה קרץ לי אחרי שהתחריתי בשנה שעברה ב-70 קילומטר. התחלתי חזק, עבדתי מסודר מאוד כמו מכונה ונצמדתי ללוח זמנים שהכנתי מראש בו תכננתי מתי אגיע לכל תחנה. בכל תחנה ראיתי שהקדמתי בשש-שבע דקות וזה נתן לי הרגשה טובה שאני נמצא במקום שאני רוצה להיות בו. באמצע הדרך הבנתי שאני מוגדר בין החבר'ה שאמורים לסיים ראשונים וזה הגביר את המוטיבציה למרות שאחרי 100 קילומטרים כבר לא היה קל ואתה מרגיש שאתה במצוקה". על העובדה שבסופו של דבר הוא הצליח לגבור גם על צויגהפט וגור ארי אמר אייז: "מאמצע הדרך ידעתי שהם בערך בפיגור של 20 דקות אחרי ובגלל זה השתדלתי לשמור על הקצב שלי. לומר שעשיתי איתם תחרות? ממש לא". המשימה הבאה של אייז תהיה אירונמן ברצלונה או תחרות הדאבל איירונמן שתתקיים בארץ, אבל על המקצה הארוך של מים לים הוא סיפר: "זה היה יותר קשה ממקצה ה-166 קילומטר בסובב עמק, אבל יכול להיות שזה בגלל שרצתי הפעם הרבה יותר מהר".

רוב המתחרים נהנו ממזג אוויר אידיאלי. אחת המתחרות באזור אשתאול

בריצה ל-70 קילומטרים שיצאה לדרך בישפרו סנטר במודיעין והסתיימה בנמל יפו, רצים רבים כיוונו לקצב מהיר בגלל תוואי השטח הנוח יחסית. בפועל, העליות והירידות בשני הקטעים הראשונים, והחום בקטע הטכני בירקון מזרח הרסו את התכניות לרוב המתחרים. מי שהרשים יותר מכולם היה זיו בר יוסף, שהצליח לסיים את המרחק הזה בזמן נהדר של 5:58:03 שעות והקדים ב-37 דקות את האלוף מהשנה שעברה במרחק הזה, דניאל ארגו.

לא פחות מרשימה היתה סו רוזנפלד, אשה דתיה בת 50, שאולי נראתה פחות מאיימת בתחילת המרוץ עם החצאית שאיתה התייצבה אל הריצה, אבל רצה בקצב ובאסטרטגיה מדהימים בדרך למקום השישי הכללי והראשון מבין השנים בזמן של 7:25:07 שעות.

אי אפשר לצפות שכל התנאים יהיו לטובה בתחרות כל כך ארוכה

מקצה האולטרה מרתון השלישי במים לים היה ל-54 קילומטרים כאשר הזינוק היה באזור התעשיה של שהם וקו הסיום בנמל יפו. אריאל רוזנפלד, שמתכונן לספרטתלון ביוון ומשתתף בכל תחרות אפשרות למרחקים של מרתון ומעל בארץ, התייצב בקו הזינוק 8 ימים בלבד אחרי שניצח במרתון התנ"ך. רוזנפלד כותב כעת בשוונג טור אישי על תהליכי ההכנה שלו לספרטתלון שכוללים תחרויות בקרה וזו היתה עוד אחת מהן שאליה הוא הגיע בתקופת עומס. זה אומר שהפעם הוא הסתפק במקום השני, וראה את חברו לקבוצת זון3, שלומי מלכה מנצח בזמן של 4:27:50 שעות. לימור דמתי ניצחה בין הנשים בזמן של 5:15:54 שעות.

מנצחי 144 ק"מ גברים

1. חיים אייז 16:33:57 ש'

2. זיו צויגהפט 17:17:19 ש'

3. אורי גור ארי 17:17:19 ש'

מנצחות 144 ק"מ נשים 

1. עדי היכרי 18:47:50 ש'

2. אשמורת משעל 23:51:55 ש'

מנצחי 70 ק"מ גברים 

1. זיו בר יוסף 5:58:03 ש'

2. דניאל ארגו 6:35:36 ש'

3. אבידב ליברמן 6:45:47 ש'

מנצחות 70 ק"מ נשים 

1. סו רוזנפלד 7:25:07 ש'

2. קרן רונן איפרגן 8:55:46 ש'

3. יהודית גולן 9:26:22 ש'

מנצחי 54 ק"מ גברים 

1. שלומי מלכה 4:27:50 ש'

2. אריאל רוזנפלד 4:33:49 ש'

3. אלי זיכרמן 4:37:18 ש'

מנצחות 54 ק"מ נשים 

1. לימור דמתי 5:15:54 ש'

2. נינה קורקין 5:48:23 ש'

3. שרונה מאייר 5:48:24 ש'