שני המנצחים בקטעים היומיים בשני המרוצים הם אולי הדוגמאות המנוגדות ליכולות המנטאליות אשר בלעדיהן לא יכול ספורטאי מקצוען לעלות לדרג המנצח

מאת:יאיר בן עמי

מארק קאוונדיש לא היה מעולם ספורטאי מהסוג הזוכה לכינוי נסיך. זהו כינוי במודבק לספורטאים אשר מסומנים בגיל צעיר כמנצחים הגדולים הבאים. בדבוקה של האופניים אלו הם רוכבים אשר עם הצטרפותם לדרג הבכיר מפגינים יכולות המביאות אותם להתמודדות מול הטובים ביותר אך תמיד חסרה להם פרוטת הניסיון לשקל הניצחון.

קאוונדיש הצטרף לדרג הבכיר באוגוסט 2006 כשהיה בן 21 והוחתם על חוזה בקבוצת טי מובייל. עונה לאחר מכן הוא כבר צבר 12 ניצחונות בדרג הבכיר אם כי עדיין לא במרוצים היוקרתיים ביותר ולכן היה מוכר רק במעגלים של ענף האופניים. עם התפרקותה של טי מובייל והפיכתה לקבוצת קולומביה המשיך קאוונדיש עם מנהלו, בוב סטפלטון שהיה למעשה הבעלים של הקבוצה. בשנה הראשונה של קבוצת קולומביה היה קאוונדיש חתום על 17 ניצחונות בניהם 4 ניצחונות בטור דה פראנס ועוד 2 ניצחונות בג'ירו ד'איטליה.

כשרוכב צעיר (בן 23 באותה שנה) כקאוונדיש משיג ניצחונות כה רבים ויוקרתיים, בעונה אחת, הוא לא נסיך אלא מתמודד לגיטימי על כתר המלך. מהנתונים היבשים אפשר לחשוב כי קאוונדיש סלל דרכו לצמרת העולמית על גבי וורדים ושושנים. אך האמת היא כי מאיץ על ברמתו חייב להצטייד באופי מיוחד הכולל לא מעט עמודי פלדה לחיזוקו.

כבר בשנת 2009, עם הניצחון של קאוונדיש במילאנו – סן רמו 2009,  הוצגה העדות הטובה ביותר לאופיו המיוחד וההוכחה לכך שהוא סלל את דרכו למעמד המאיץ הטוב ביותר בדור הנוכחי לא רק בזכות היכולות הפיזיות אלא בעיקר בזכות היכולות המנטאליות. את הניצחון ההוא השיג קאוונדיש גם בזכות יכולות מאוץ פנומנאליות אך בעיקר בזכות האמונה כי דבר לא הוכרע בנקודה בה כמעטים היו חושבים שהתחרות נגמרה בכל הקשור לזהות המנצח. צריך לחכות לצילום האוויר(בסוף הסרט המצורף) כדי להבין.

 נכון להיום קאוונדיש עושה את דרכו הבטוחה למעמד היסטורי של המאיץ הטוב בכל הזמנים. בגיל 27 (יחגוג במאי) הוא כבר מדורג בין הראשונים בהיסטוריה במספר ניצחונות. כדוגמא – הוא מדורג במקום 6 (עם 20 ניצחונות) במנצחי הקטעים הבודדים בטור דה פראנס. חסרים לו 14 ניצחונות כדי להשוות את השיא של אדי מרקס (34) וקצב צבירת הניצחונות שלו הוא:
• 2008 – 4 ניצחונות
• 2009 – 6 ניצחונות
• 2010 – 5 ניצחונות
• 2011 – 5 ניצחונות

בהנחה שיש לו עוד 3-4 עונות של צבירת ניצחונות הוא בהחלט יכול להתקרב לשיא של מרקס בהנחה פסימית או לעבור אותו בהנחה אופטימית. מעל לכל התפקוד שלו כשהוא לובש את חולצת הקשת (של אלוף העולם המכהן) ובניגוד להרבה מהאלופים הקודמים אינו סובל מירידה ביוכלות היא עדות לאופיו.

המנצח בקטע החמישי של פריז ניס הוא ההפך הגמור של מארק קאוונדיש בכל הקשור לקצב התקדמות. ליבה ווסטרה אפילו לא היה בקבוצת דרג בכיר עד גיל 30.הוא רכב בקבוצת וואקאנסולייל בדרג משני (2009 – 2010) וגם קודם בקבוצת דרג משנה. קבוצתו אומנם הוזמנה לתחרויות הדרג הבכיר יותר מפעם והוא גם השיג ניצחונות במרוצים יוקרתיים אבל כאלו הנחשבים יוקרתיים בתוך הענף. אחרי הכל מי באמת שמע על הטור של פקארדי? ווסטרה ניצח את המרוץ בשנת 2009 אבל זה שווה בערך כמו העובדה שהוא סיים את הוואלטה והרבה פחות מהעובדה שהוא סיים את הטור דה פראנס לפני שנה וגם את זה בודדים יזכרו. הניצחון של ווסטרה בקטע ה- 5 של פריז ניס שווה הרבה נקודות קודם כל בזכות העובדה שהוא במסגרת מרוץ יוקרתי ברמת הדרג, ההיסטוריה והמעמד אבל גם בזכות הדרך בה הושג הניצחון והעובדה שבזכות הניצחון הוא יצר עבור עצמו את ההזדמנות להתמודד על ראש הדירוג מול רוכבי העל של הדבוקה במרוץ על. אבל גם בזכות העובדה כי הקטע החמישי של פריז ניס הוא מסוג הקטעים היותר יוקרתיים בזכות היסטוריה המודבקת להם.קו הסיום מוקם על פסגת העלייה על שמחו של לורן ז'אלבר אשר הפך לאייקון בזכות קריירה מדהימה. הוא הרוכב היחיד בהיסטוריה שניצח בקטגורית הנקודות (חולצה ירוקה) של הטור ועשה הסבה לרמת מטפס מספיק טוב כדי לנצח פעמיים את קטגורית ההרים (החולצה המנוקדת) של הטור. הוא היה בעל המספר הגדול ביותר של ניצחונות בדורו ומדורג ראשון בעולם בכמה עונות. בצרפת העניקו לו הרבה מאוד כבוד,עם פרישתו, וכיום הוא פרשן של יורוספורט צרפת, אחד ממנהלי הנבחרת הצרפתית וכמה רוכבים זכו שפסגה בתחרות הדרג הבכיר ביותר תקרא על שמם? זאלבר זכה בכבוד בזכות ביצועיו על אותה עלייה אך לא רק. בפריז – ניס ניצח ז'אלבר שלוש פעמים ברציפות (1995-97).

אפשר להבין את ההתרגשות של ווסטרה על קו הסיום אבל היא עלתה לו כנראה בהפסד של כמה שניות יקרות משום שהחל לחגוג הרבה לפני שחצה את קו הסיום וכשכבר היה ברור כי הוא המנצח. הוא חצה את קו הסיום פער של 6 שניות מהחבורה הבאה אחריו אשר כללה את כל ראש הדירו המצטבר. בזכות הבונוס של יזוז השניות והעובדה שוויגנס סיים שלישי הוא סגר את הפער מ- 18 שניות (לפני הטע) ל- 6 שניות בלבד ועלה עד למום השני דירוג המצטבר.

הקטעים הבאים כוללים הרים רבים אך הסיומים אינם בפסגות אלא לאחר ירידות ארוכות או גבעות. קשה לראות היכן ווסטרה או כל רוכב אחר יצליחו לסגור פערים אלא אם קבוצות קטנות של רוכבי ראש הדירוג יגיעו לבדם לקווי הסיום ואז היתרון הוא אלחנדרו ולוורדה (מדורג רביעי בפיגור של 18 שניות). מכאן אפשר להסיק כי ההכרעה תהיה בקטע האחרון – מרוץ אישי נד השעון עלייה של 9.6 "מ.

רוכב המצליח לשרוד בדבוקה עד גיל 30 ורק אז לבצע את הפריצה לתודעה רחבה חייב באופי מיוחד. ייתכן וזהו אופי שיסייע לווסטרה להפתיעה את שאר המתמודדים על ראש הדירוג.

האוסטרלי מטאו גוס, מקבוצת גרינאדג' היה בין הרוכבים אשר נאלצו להתעכב בתאונה שהתרחשה סמוך לקו הסיום. הוא לא סבל מאיבוד זמן בזכות התקנום הקובע כי רוכב המתעכב בתאונה בק"מ האחרונים (3 ק"מ) מקבל את הזמן של המנצח. גוס אינו מועמד לניצחון אך הוא יכול להחזיק בראש הדירוג עד הדבוקה תגיע לעלייה הסלקטיבית הבאה. בעבר היו מנצחי המרוץ מאיצים או רוכבי קלאסיקות אך מארגני המרוץ דאגו לשלב לפחות סיום פסגה אחד בכל אחת ממהדורות השנים האחרונות ומאז המנצחים חייבים ביכולות טיפוס.

פריז – ניס
דירוג קטע 5, 178.5 ק"מ:
1. ליובה ווסטרה, הולנד,וואקנסולייל – דיאמסי – 4:52:46 שעות
2. אלחנדרו ולוורדה, ספרד, מוביסטאר + 6 שניות
3. בראדלי וויגנס, בריטניה, סקאי, זמן זהה
4. ליווי ליפהיימר,ארה"ב, אומגה פארמה – קוויק סטפ, זמן זהה
5. סימון סיפלאק,סלובניה, קאטיושה, זמן זהה

דירוג מצטבר לאחר קטע 5:
1. בראדלי וויגנס, בריטניה, סקאי – 18:23:40 שעות
2. ליובה ווסטרה, הולנד,וואקנסולייל – דיאמסי + 6 שניות
3. ליווי ליפהיימר,ארה"ב, אומגה פארמה – קוויק סטפ + 10 שניות
4. אלחנדרו ולוורדה, ספרד, מוביסטאר + 18 שניות
5. סימון סיפלאק,סלובניה, קאטיושה + 37 שניות

טיראנו – אדריאטקו

דירוג קטע 2, 230 ק"מ:

1. מארק קאוונדיש,בריטניה, סקאי – 6:32:32 שעות
2. אוסקר פריירה, ספרד, קאטיושה, זמן זהה
3. טיילור פראר, ארה"ב, גארמים בארקודה, זמן זהה
4. פטר סאגן,סלובקיה, ליקיוגאס – קנונדייל, זמן זהה
5. סאצ'ה מודולו, איטליה, קולנאגו – סיאסאף אינוקס, זמן זהה.

דירוג מצטבר לאחר קטע 1:
1. מטאו גוס, אוסטרליה, גרינאדג' – 6:51:13 שעות
2. סטיוארט אוגריידי, אוסטרליה, גרינאדג', זמן זהה
3. סבסטיאן לנגוולד, הולנד, גרינאדג', זמן זהה
4. קמרון מאייר, אוסטרליה, גרינאדג', זמן זהה
5.  מארק קאוונדיש , בריטניה, סקאי + 13 שניות

תמונות:
תמונת צד עליונה: מארק קאוונדיש עם חולצת הקשת ומדלית הזהב על דוכן המנצחים של אליפות העולם 2011 (צילום: Mogens Engelund )
תמונת צד אמצעית: ליובה ווסטרה (צילום: Thomas Ducroquet )
תמונת צד תחתונה: מטאו גוס במדי קבוצת איג'טיסי שהתפרקה (צילום: Matthew_Goss_E3.jpg )
תמונת שער: Flickr

יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת