בשבוע שעבר הוכתרו אלופי העולם ל-2012 במקצועות האקסטרים של אופני ההרים: הדאונהיל והפור קרוס. גם בדאונהיל נשים וגם בדאונהיל גברים נרשמו הפתעות, כשהרוכבים הדומיננטיים השנה בסבב, שגם מוקמו במקום הראשון במקצי הדירוג – ארון גווין בגברים ורייצ'ל את'רטון בנשים, סבלו מבעיות במקצה התחרות, ולא הגיעו בכלל לפודיום
מאת:נמרוד כהן
• צילומים בכתבה מאליפות ישראל באופני שטח (אייל דולין)
• צילום שער של נגה כורם מאליפות אירופה 2009 (אלכס קפלן)
• צילום שער של נגה כורם מאליפות אירופה 2009 (אלכס קפלן)
דאונהיל
אצל הנשים הייתה זו הצרפתייה הצעירה מורגן שאר, שלא זכתה מעודה בתחרות סבב עולמי, שהפציצה בזמן מדהים ולקחה אליפות ראשונה, כשכל המתחרות הוותיקות נשארות מאחוריה.
בגברים, עשרת הרוכבים האחרונים לרדת את ההר (והמהירים ביותר), החליפו ביניהם את ההובלה, כשסטיב סמית', הקנדי הצעיר, קובע זמן מדהים ומאייש את ה"כיסא הלוהט" (הכיסא עליו ממתין בעל הזמן המהיר ביותר, עד שישברו את הזמן שלו, או עד שיוכרז כמנצח התחרות), עד שהגיע הבריטי ג'י את'רטון, אלוף העולם ב-2009, ושבר את הזמן שלו ב-0.6 שניות. ג'י, בעונה חזקה מאוד על אופני GT Fury מקרבון, לא נהנה מהכיסא זמן רב מדי, כי הרוכב הבא, גרג מינאר הדרום אפריקאי (אלוף עולם ב-2003) הוותיק והמהיר תמיד, ירד בראן כמעט ללא טעויות, ושבר את הזמן של ג'י ב-0.6 שנות.
כעת נותר רק רוכב אחד על ראש ההר, ארון גווין, הסנסציה האמריקאית שניצח 9 תחרויות סבב עולמי מתוך ה-13 האחרונות… גווין הגיע למטה בזמן איטי מאוד והתרכז בעיקר בקפיצות ראווה לקהל – מתברר שהמעצורים שלו כשלו והוא לא הצליח לשחזר את הזמן שלו ממקצה הדירוג. מינאר זכה לחולצת פסי הקשת השנייה בחייו, אולי לא בדרך בה רצה לנצח את גווין, אבל תקלות והתרסקויות הן חלק מעולמו של כל דאונהילר, והיום הזה נגמר ככה. גווין ישוב לרדוף אחרי חולצת הפסים הנחשקת בעונה הבאה, תהיו בטוחים.
קרוס קאנטרי
תחרויות הקרוס קאנטרי והאלימינייטור (דיסציפלינה חדשה ועצבנית, בה תתקיים לראשונה אליפות עולם השנה), זזו במקצת מפארק האופניים בליאוגנג, לזאלפלדן הסמוכה (הכל במרחק של כשעתיים מזלצבורג). המסלול שחיכה להם הוא אחד המאוזנים שראינו, ולגמרי ראוי לתואר אליפות עולם: רצף של עליות קשות ותלולות, רובן ביער, בסינגלטרק, אך גם קטעים פתוחים, מלווים במקטעי סינגלים מהירים, תלולים וטכניים, הכוללים שורשים, זוויות תלולות מאוד ודרופים מסוכנים. הכל עלה מדרגה כשגשם שטף את המסלול ביומיים שלפני האליפות.
מורן תל פז ומגאן בלצ'ר באליפות ישראל האחרונה
לאחר שבוע של תחרויות הכנה בוציות ואימונים בגרמניה, הגיעה נבחרת ישראל באופני הרים למסלול באוסטריה. עוז דודאי המאמן, וניל אובריין, מאמן טכני ומכונאי הנבחרת, ליוו את עומר שובי (אלוף ישראל לנוער), גיא ניב ועמית קריספל בנוער בנים, את מגאן בלצר ומורן תל פז (אלופת ישראל בנוער בנות), את נגה כורם (אלופת ישראל) בקטגוריית הנשים U23 ואת שלומי חיימי, אלוף ישראל, בקטגוריית הגברים עילית.
שלומי חיימי
רוב הרוכבים שלנו התחילו את התחרויות ברמה הזו כשהם ממוקמים הרחק מאחור, בשל דירוג עולמי נמוך. זה מקשה מאוד את הזינוק ואת המיקום, כי הם נמצאים הרחק מהמובילים שטסים קדימה על מסלול פנוי, וכי הם נתקעים בפקקים של הסינגלים הראשונים. מלאכת העקיפה, כדי לשפר את המיקום, קשה עד מאוד, כשיש עשרות רוכבים לפניך, חלקם מהירים בהרבה (ומכאן הדירוג הגבוה שלהם). דבר נוסף שלא עוזר לנבחרת שלנו להרקיע שחקים, הם תנאי הרכיבה האירופאיים-קלאסיים, כלומר בוץ, שורשים רטובים ושיפועים אלפיניים. אנחנו רגילים לתנאים טכניים של סלעים ודרדרת, גבעות ולא הרים, ולמעט רוכבים כמו שלומי חיימי שמעבירים עונת תחרויות שלמה באירופה, פחות טובים בבוץ ורטוב. המסלול שחיכה לרוכבי הג'וניורס היה עדיין בוצי וחלק, על אף שהגשם הפסיק לרדת ולהרטיב.
ג'וניורס
מגאן הייתה מעורבת בתאונה בתחילת המרוץ, שדירדרה אותה למקום ה-48 והאחרון. היא רכבה כמו לביאה, וסיימה את התחרות במקום ה-27 עם מרחק מלא. כבוד. מורן חוותה זינוק חלש ויום חלש באופן כללי וסיימה במקום ה-40 עם הקפה אחת חסרה.
גיא ניב
רוכבי הג'וניורס בנים היו מעורבים בתאונה רבת משתתפים בהקפת הפתיחה של המירוץ. עומר שובי נחלץ ראשון מהבלגן, היה ממוקם במקומות 40-50, וסיים את המרחק המלא במקום 44. גיא ניב, במרוץ מאכזב מבחינתו, סיים במקום ה-72 עם הקפה חסרה, ועמית קריספיל, באליפות עולם ראשונה, במקום 77 עם שתי הקפות חסרות.
עומר שובי
U23 – נגה כורם
נגה, סגנית אלופת הארץ השנה, חוזרת לעצמה אחרי עונה לא קלה ומחלה ארוכה. היא סיימה את המרחק המלא במקום 29, וחוותה מירוץ לא קל: “במהלך המרוץ הרגשתי טוב ברגליים, אך התקשיתי בנשימה. נלחמתי על כל פדאל ועל כל שנייה. אני מרוצה כי סיימתי את התחרות, ומגישה שאני חוזרת לעצמי אחרי שנה קשה מאוד". יולנדה נף השוויצרית לקחה את המקום הראשון, כחלק מסופשבוע מדהים לנבחרת השוויצית.
נגה כורם
נשים עילית
מרוץ הנשים הבכיר התקים אתמול בבוקר, על מסלול יבש ברובו, למעט כמה מקטעים רטובים וחלקים בין העצים, שגרמו להרבה דיונים מקדימים על בחירת הצמיגים המיטבית לתחרות – לשטח יבש או לבוץ. הנשים זינקו לשש הקפות, כל אחת באורך 4.3 ק”מ, כשסבין שפיץ הגרמינה, פותחת חזק מאוד. תוך חצי הקפה ז'ולי ברסט (צרפת), גאן ריטהדאהלה (נורווגיה) ואווה לכטר )איטליה) נצמדו אליה. קתרין פנדרל הקנדית, אלופת העולם מ-2011, ואירינה קליינטיבה הרוסייה, גם היא אלופת עולם בעבר, נראו מחוץ למשחק, בשלבי המרוץ הראשונים.
לקראת סוף ההקפה הראשונה, 13 דקות לתוך התחרות, ברסט עוברת את שפיץ, מייצרת מיד יתרון ופער, ובתכל'ס, לא תראה יותר אף אחת ממטר עד לסוף התחרות. ברסט, האלופה האולימפית הטרייה, רוצה גם את חולצת פסי הקשת לשנה הקרובה. מדליסטים אולימפיים נחלקים באופן גס לשני סוגים: אלו ששומרים על פיק ורוצים הכל (גם את תואר אלוף עולם) ואלו שהשיגו את המושב המרכזי באולימפוס (מדליית זהב אולימפית), ופחות לחוצים על תואר נוסף, פחות ערך מבחינתם. ברסט, רק בת 22 וכבר אלופה אולימפית היא פשוט ברמה בלתי נתפסת – ויש לה עוד הרבה לאן לצמוח – בשנה שעברה ניצחה את הסבב העולמי, את אליפות אירופה ואת אליפות העולם בגילאי U23. השנה, בשנתה הראשונה בקטגוריית הבוגרות, היא לא חוותה שום קשיי התאקלמות, והיא הכוח הכי חזק בשדה הנשי.
מאחוריה, שפיץ, דאהלה ולכטר רוכבות בשלישייה. לכטר עוברת קדימה ומשאירה את שתי ה"זקנות" לרכב ביחד (שפיץ ודאהלה, כמעט בנות 40, מתחרות כבר שנים רבות ביחד), אבל נפילה אכזרית בדרופ הסלעי גורמת לה לאבד זמן ומקומות (הנפילה נמצאת פה, בדקה 27:12 של השידור – Face plant קלאסי בנחיתה מהדרופ, לא מומלץ לנסות בבית…).
בסוף ההקפה הראשונה שפיץ ודאהלה כ-20 שניות מאחורי ברסט. לקראת סוף ההקפה השלישית, באמצע הירידה המהירה של המסלול, שפיץ מתרסקת, נדרסת על ידי דאהלה ומעקמת לגמרי את הגלגל האחורי שלה, שפיץ רצה לשטח הטיפולים הטכני, שאינו רחוק, ודאהלה עוברת למקום השני, בפער של דקה מברסט.
גאהלה, בת 38 ואמא, היא תופעה מדהימה. אלופת עולם חמש פעמים (וסגנית פעמיים), שתי מדליות זהב (בלונדון התרסקה כבר בפתיחה) והמון כשרון וניסיון. כיום קשה לה לעמוד בקצב זינוק גבוה כמו הצעירות, אבל הסבולת שלה, הניסיון והיכולת לרכוב הרבה זמן בקצב גבוה (הייתה גם אלופת עולם במרתון אופני הרים) מאפשרים לה לצמצם אט אט למובילה, והיא זכתה העונה בשתי תחרויות סבב עולמי. מאחוריה קאתרינה נאש הצ'כית וג'ורג'יה גולד האמריקאית, מתקבעות על מקומות שלוש וארבע.
שפיץ החליפה גלגל וחזרה חזק לתוך העשירייה הראשונה. 2 הקפות לסיום, וכל החזקות בעשירייה: גאן ריטה שנייה, פנדרל חמישית, קליינטיבה שישית, לכט שביעית, ספיץ תשיעית. שתי המובילות, ברסט ודאהלה, רוכבות כל אחת בקצב שלה, את המרוץ שלה, ולא עושה רושם שיתפסו אותן או שהסדר בין שתיהן ישתנה. מאחוריהן – מרוץ פתוח, מלחמתי ומענין. בירידה התלולה האחרונה, שפיץ, מקום שישי, מגיעה מהר ופרוע, מחליקה ונעקפת. לכטר, מגיעה לאותו מקטע לא בפוקוס, בוחרת קו ממש גרוע, ושוב מתהפכת קשה מעבר לכידון. לכטר נחשבת לרוכבת טכנית ואף מתחרה באלימינטור מחר, אבל כנראה שהתשישות והקצב הגבוה פגעו ביכולותיה. ברסט מנצחת בפער של כמעט שתי דקות, דאהלה שנייה וגולד המאריקאית לוקחת את הארד.
גברים עילית
הגברים זינקו לשבע הקפות, על מסלול יבש ומהיר יותר משל הבנות. לקראת מחצית התחרות, והעניינים מזכירים את המרוץ האולימפי בלונדון, עם נינו שורטר ומרקו אורליו פונטנה בקדמת השדה. פונטנה האיטלקי, בכושר שיא מהאולימפיאדה (מדליית ארד), הוא שיאן המסלול מתחרות הטים ריליי (מרוץ שליחים קבוצתי בין רביעיות מאותו לאום, שפותח באופן מסורתי אליפויות יבשתיות ועולם).
איטליה זכתה בזהב במרוץ הזה. שורטר השוויצרי, הוא הרוכב החזק ביותר בעולם היום, ניצח את רוב תחרויות 2012, אבל במרוץ האולימפי נעקף כ-100 מטרים לפני קן הסיום על ידי קולחבי הצ'כי. שורטר מחומם אש ובכושר שיא, וחולצת אלוף עולם היא פיצוי לא מספק עבורו, על הפיספוס באולמפיאדה. שני הרוכבים המוכשרים מתחלפים בהובלה ונמצאים ב-14 שניות יתרון על השאר. טמפייר הצרפתי מפתיע את כולם, עוקף את אבסלון שנראה לא טוב, ונמצא במקום שלישי, ביחד עם פביאן גייגר השוויצרי שתמיד פותח חזק. כוכבים כמו אבסלון הצרפתי (מדליסט זהב אולימפי פעמיים, אלוף עולם מספר פעמים), בארי סטאנדר הדרום אפריקאי וקולחבי, פשוט לא צמודים לחבורת החוד. האם קולחבי חווה סימפטום של אלוף אולימפי, שאין לו כוח לסוף עונה ארוך ומייגע?
בינתיים מסביב, מזג אוויר שמשי ומושלם, הקהל מפוצץ את המסלול ומעודד בכל פינה. ליאוגנג היא בירת אופני ההרים של אוסטריה, עם חלק קבוע בסבב הדאונהיל העולמי, פארקים שוקקי פעילות בליאוגנג ובזאלבך (יעדים פופולאריים של ישראלים וחברות כמו קלאב ג'יראף).
פונטנה ושורטר, בערך באותו גודל וגובה, הראשון על אופני 29 אינץ', והשני על סקוט עם גלגלי 650, הם מאוד טכניים, רוכבים יפה ותמיד עושים פוזה באוויר לקהל ולכיף שלהם. זהו זוג רוכבים מעורר השראה, לא כמו קולחבי המכונתי, שהוא סוג של רוכב כביש על אופני הרים. הצמד רוכב יפה ביחד, אך לאחר שעה ועשר דקות, באמצע מורד מהיר, פונטנה מחליק ונתקע לכמה שניות בצידי המסלול ושורטר, אחד הרוכבים הטכניים והמהירים ביותר במקטעי דאונהיל, עף קדימה ופותח פער. פונטנה נלחץ, מנסה להגביר קצב ולצמצם נזקים, אך רואים עליו שהוא בלחץ גופני ומנטאלי. בינתיים מאחור, האחים לוקאס ומתיאס פלוקיגר, שוויצרים גם הם, עוקפים את טמפייר וגייגר ונצמדים לפונטנה בלחץ בלתי נפסק. כרגע יש4 שוויצרים בטופ 6… תיאורטית, למעט תקלה טכנית או התרסקות, שורטר למעשה לקח את האליפות, כי שני השוויצרים במקומות 2 ו-3 לא יתקפו אותו לפי החוק והמנהג. בינינו, הפלוקיגרים לא ברמה של שורטר, כך שהדיון הזה הוא תיאורטי בלבד.
לקראת סוף ההקפה השישית זהו הסדר, כשאבסלון מצליח להעלות הילוך ולטפס למקום הרביעי, גייגר מדרדר למקום החמישי ופונטנה מתקבע על המקום השישי המאכזב מבחינתו. שורטר לוקח את אליפות העולם השנייה שלו, והשוויצרים חוגגים עם ארבעה רוכבים בחמישייה הראשונה! קולחבי, האלוף האולימפי, סיים במקום ה-13, כנראה שלא ממש עניין אותו המרוץ הזה/ שלומי חיימי שלנו, מסיים 6 הקפות בלבד במקום 51, בשנתו הראשונה בקטגוריית הבוגרים הסופר-תחרותית. הוא זינק מהמקום ה-65, הצליח לעקוף כ-20 רוכבים ושיפר עד למקום ה-41 בהקפה הרביעית, אך דעך לאחר מכן.
9.9.2012
נמרוד כהן – עיתונאי אופניים, בעלים ומנהל של "עז הרים – הדרכות והפקות", יזם ומפיק אירועי רכיבה וספורט, מדריך רכיבה, כרוז ומנחה מקצועי ועוד כמה דברים. כותב בשוונג על אופני הרים, ציוד רכיבה, מסלולים, חוויות אישיות ועוד.\
