ביום ראשון, 16 באוקטובר 2011, אצא בשעה 06:00 לריצה שתימשך מעט מעל ל- 4 שעות בהן אשלים, כך אני מקווה ומאמין, מרתון – 42.2 ק"מ. כל כולה של הריצה תוקדש להעלאת המודעות הציבורית לפעילות קו הסיוע לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית, במסגרת מרכז הסיוע בתל אביב. השותף שלי לאימונים סיפר לי שאחת הרצות הטובות ביותר בהיסטוריה למרחקים ארוכים, אמרה פעם שהניצחון במרתון הוא להגיע לקו הזינוק. הניצחון של הנפגע או הנפגעת על האירוע הטראומטי שעברו יכול להתבטא, במידה רבה, ביצירת הקשר הראשון עם המרכז
מאת:עמית פרלמן
בצילום השער: עו"ד עמית פרלמן בסיום מרתון תל אביב
נדמה לי שהגדרה זו מתאימה לרוח מרכז הסיוע וקווי הסיוע. הניצחון של הנפגע או הנפגעת על האירוע הטראומטי שעבר/ה יכול להתבטא, במידה רבה, ביצירת הקשר הראשון עם המרכז. עצם הרמת השפופרת וחיוג לקו הסיוע, הינם, לתחושתי, סוג של ניצחון. וכמו במרתון, לאחר הזינוק יש עוד דרך ארוכה וקשה לעבור. דרך שבמהלכה יצטרך הרץ/הנפגע (או הרצה/הנפגעת) להתמודד עם קשיים רבים, פיזיים ומנטאליים כאחד. במהלך הריצה יעבור הרץ תהליך מורכב שהוא מסע רגשי ונפשי, לא פחות משהוא מסע פיזיולוגי מפרך.
במובן מסוים, גם ההתנדבות במרכז הסיוע היא סוג של מסע. את המסע האישי שלי התחלתי בשנת 1997. מסיבות שונות, שאת חלקן קשה לי כעת כבר לזכור, חשתי רצון וצורך לקחת חלק בעשייה שאינה למען עצמי, אלא למען אחרים. האמת היא שהתכוונתי להתנדב בקו הסיוע לנשים, משום שלא ידעתי כלל שזה יכול לקרות גם לגברים…
מכאן התחיל המסע (או הריצה, אם תרצו) שנמשך גם היום ומבחינתי, לא יסתיים עוד שנים רבות. התנדבות במרכז הסיוע בכלל ובקו הסיוע לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית בפרט, דורשת מהמתנדב משאבים נפשיים ורגשיים רבים. ההשתתפות בקורס ההכשרה הארוך כוללת, בין השאר, מפגש עם תכנים קשים הקשורים בתקיפה המינית ובטראומה שהיא מייצרת ומחייב את המשתתף לפתיחות רגשית וחיבור חווייתי עם תחושותיו, זיכרונותיו ולעיתים גם פחדיו. ההבנה וההכרה שתקיפה מינית, של גברים ונשים כאחד, הינה אקט אלים וכוחני השולל מהנפגע/ת את זכותו הבלעדית על גופו ונפשו – מהווה גם כלפי המתנדב/ת מאמץ רגשי עמוק. כל זה נעשה בתוך מרחב פמיניסטי ייחודי, שדרש גם הוא ממני – מתוך הווייתי המגדרית הגברית – בחינה מחודשת של נקודת המבט החברתית שלי.
במהלך השנים אני חש (באופן קלישאתי אולי) שלא פחות ממה שנתתי אני למרכז – נתנו לי בחזרה ההתנדבות והמרכז. אני רוצה לחשוב שהיום אני אדם מעט טוב יותר משהייתי לולא נכנס מרכז הסיוע לשגרת חיי.
הזינוק: בשעה 06:00 מהמדשאה הצמודה לאצטדיון האימונים בהדר יוסף. המסלול יעבור בפארק הירקון, טיילת תל-ברוך, נמל ת"א והטיילת; נמל יפו ובחזרה לפארק הירקון וסיום בנקודת הזינוק. כולם/ן מוזמנים/ות לבוא ולרוץ ,לעודד או לצפות.
פגיעה מינית בילדים נערים וגברים הינה תופעה חברתית רחבת מימדים. בהסתמך על מחקרים מהעולם המערבי, מקובל לטעון שאחד מתוך שבעה גברים עבר תקיפה מינית בחייו. עם זאת, תופעה חברתית זו, בדרך כלל אינה חלק מהשיח של תקיפה מינית, בו הציבור מחלק את התופעה לצד נפגע ולצד תוקף בו נשים וגברים נמצאים על משני צידי המתרס, בהתאמה.
בהתייחסות לבני נוער כקבוצת מיקוד, עולה מן המחקרים נתון משמעותי ומזעזע: עד גיל 12, מספר הילדות ומספר הילדים שנתקפים מינית הינו זהה!
ההשפעות הסימפטומאטיות של תקיפה מינית הינן דומות בין גברים לנשים הן בילדות והן בבגרות. אולם, המבנה החברתי מוליך לסוגיות ייחודיות המאפיינות ילדים נערים וגברים שעברו תקיפה מינית. סוגיות אלו, קיימות גם אצל נשים, אך בגברים הן דומיננטיות ועולות אצל נפגעים גברים רבים, כאשר לכל אדם המאפיינים הייחודיים לו. גברים נפגעי תקיפה מינית מתאפיינים בכך שאינם נוטים לשתף בכך שעברו פגיעה מינית. בנוסף, רוב התקיפות (כ-95%) מתרחשות על ידי גבר שהוא בן אותו המין, דבר המוביל לקושי בהגדרת הזהות הגברית, בלבול בזהות המינית וצורך לשמור בסוד את עצם קיום התקיפה המינית. הבניית הזהות הגברית נפגעת עקב תחושות של כישלון, אשמה, פחד וחוסר תפקוד על פי הציפייה החברתית, המחנכת את הגברים להיות חזקים, לא להביע רגשות ולהיות מסוגלים להגן על גופם. בנוסף, התפקיד החברתי הגברי של יוזמה, אקטיביות ורצון תמידי לקיים יחסי מין וגבר או נער נפגע מינית- נאלץ לשתף פעולה או לא הגיב "כראוי לגבר",אינו עומד בקנה אחד עם הציפייה החברתית.
החברה הישראלית אינה מגדירה את התקיפה המינית בילדים בנערים ובגברים כתופעה חברתית רחבת היקף. החברה מתעלמת מהנתון שאחד מתוך שבעה גברים עבר פגיעה מינית בחייו ואינה שמה אותה בראש סדר היום הציבורי ומוקיעה אותה. תפישתם של הנפגעים לפני פנייה לשתף בסוד היא שהחברה תתייג אותם לשלילה הרבה יותר מהאופן בו יתויג התוקף. לצערנו, ברוב המקרים הם צודקים.
קו הסיוע פועל משנת 1991 ורוב העבודה בו נעשית על ידי מתנדבים. מתנדבי הקו מפעילים קו סיוע טלפוני הפועל כל ימות השבוע, בקו אין צורך להזדהות מה שיכול ליצור לנפגע אפשרות להביא את סיפורו ללא חשש לחשיפה. כל המתנדבים עוברים הכשרה מקיפה המקנה להן מיומנויות סיוע וידע מקצועי בעולם התוכן של פגיעה מינית בכלל ופגיעה מינית בגברים בפרט.
במרכז הסיוע עוסקים בעזרה לנפגעי תקיפה מינית והקרובים להם, ליווי הנפגע וקרוביו בהליך הפלילי, קיום קבוצות תמיכה לגברים בוגרים שעברו תקיפה מינית, הכוונה לטיפול מקצועי ועוד. בנוסף אנו עושים מאמצים גדולים להעלאת מודעות הציבור הישראלי לתופעת התקיפה המינית בילדים, נערים וגברים על ידי מתן הרצאות וסדנאות בבתי ספר, בפנימיות, בישיבות, לסגל הוראה, לאנשי טיפול, לקבוצות נוער בסיכון, ולקהלים שונים. משימה זו נתקלת בקירות אטומים ברוב המקרים.
קו החירום לנערים וגברים דתיים פועל משנת 2003 , מעבר לסיוע הטלפוני עוסק רבות בחינוך ובהנגשת המידע אודות תופעת הפגיעה המינית גם בבתי ספר, ישיבות ובפורומים של רבנים.
מספרי החרום :
• 1203 קו הסיוע לנערים וגברים נפגעי תקיפה מינית פועל ברוב שעות היום.
• 02-5328000 קו הסיוע הדתי לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית.
• 1202 קו הסיוע לנשים נפגעות תקיפה מינית.
וכאן נכנס המרתון "סיוע למרחקים ארוכים" במטרה להעלות את המודעות לנושא הכואב של פגיעה מינית בנערים וגברים, ולהעלות על נס את פעילותו של קו הסיוע לנפגעי תקיפה מינית.
