קבוצות ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים, טריאתלון, איש הברזל, קרוס פיט, שחייה בים או בבריכה, כושר גופני כללי, סקי שלג ועוד הן רק רשימה חלקית של סוגי קבוצות המתאמנות על בסיס קבוע לשם שיפור הכושר הגופני, השגת מטרות ספורטיביות מסוימות ועוד
מאת:ד"ר איתי זיו ודניאל קסל
במקרים לא מעטים מדובר בסוגי אימונים קשים במיוחד ובמקרה זה לקבוצה יש כוח רב בהיבט של התמדה בפעילות ומניעת נשירה ולכן, ניתן להבחין כיום בישראל באלפי קבוצות המבצעות סוגי אימונים שכיחים, אך לא רק – גם ייחודיים ושונים. מרבית הקבוצות מהוות עסק כלכלי לכל דבר וההשתתפות בחלקן כרוך בעלות כספית לא מבוטלת כלל שעלולה להיות אף גבוהה מ- 500 ₪ בחודש. לכך יש להוסיף את עלות הביגוד או הציוד הנלווה ובהחלט מדובר במקרה זה על מעמסה לא קטנה מבחינה כלכלית. לכן, אגב, ישנם ענפי ספורט (כמו איש הברזל, לדוגמא) שנחשבים אליטיסטיים ובהחלט סביר שלא נמצא בהם מתאמנים השייכים מבחינת הכנסה לעשירון האמצעי ומטה.
כאמור, לקבוצה יש כוח רב מבחינת ההתמדה וזה אחד הדברים הטובים ביותר בה. עם זאת ניתן להבחין באנשים הפורשים מהקבוצה בשל סיבות שונות ומשונות ומעניין בהחלט להאירן.
להלן רשימה חלקית של הסיבות לפרישה מקבוצות הכושר השונות:
1. חוסר השתלבות חברתית.
בקבוצה ההיבט החברתי חזק במיוחד ובהחלט ניתן להבחין באנשיםחברותיים יותר או פחות. במידה ומדובר בספורטאים אנטיפטיים במיוחד הסיכוישיישארו בקבוצה – קלוש. אגב, מוכרים מקרים בהם חברי הקבוצה הטילואולטימאטום למתאמן מסוים שאותו הם לא מעוניינים בקבוצה בשום אופן בשלהפגיעה באקלים החברתי ובהרגשה הכוללת. למרות זאת, נציין שקבוצות כושר שונותהן תופעה מעניינת במיוחד המאופיינת , בין השאר, בחיבור בין אנשים שבמצבאחר הסיכוי שיתחברו – נמוך במיוחד,, לדוגמא: פורש מצה"ל בן 65, מתבגר בן17, איש מחשבים בין 28, אישה בהיריון מהפריפריה, מוסיקאי בן 22, מנחהבתוכניות טלביזיה בן 42 ועוד. מתאמנים מסוימים עשויים שלא להתחבר מבחינה חברתית לקבוצה בה הם בחרו להיות. לדוגמה, במידה ומדובר במתאמן שהנו בבסיסו אינטרוברט (מופנם), ואילו מרבית הקבוצה הנה דווקא אקסטרוברטית (מוחצנת) ייתכן שאותו מתאמן לא ממש יחוש בנוח באימונים המשותפים ויביע רצון לפרוש מהפעילות הקבוצתית.
2. הטרוגניות ברמת הכושר של חברי הקבוצה.
כמעט בכל המקרים נבחין בהבדלים ברמת כושרה הגופני של קבוצת כושר זו או אחרת. עם זאת, בעת שיש פערים גדולים מדי בין מספר מתאמנים בקבוצה לבין שאר הקבוצה, הדבר יוצר אי נוחות מסוימת מצד המתאמנים החלשים ופערים גדולים בעת ביצוע הפעילות הגופנית הקבוצתית ומכאן הדרך לפרישה מהקבוצה – קצרה. נציין ונאמר שעל מנת לשפר את הכושר הגופני באופן ממשי לא מספיק לבצע רק את האימונים במסגרת הקבוצה 2-1 פעמים בשבוע אלא יש צורך להתאמן גם בשאר ימות השבוע – מה שלא תמיד קורה.
3. התמכרות שלילית לאימון גופני.
התמכרות באשר היא הנה שלילית בעיקרה. במידה ומדובר בהתמכרות לפעילות גופנית, מדובר במתאמנים המבצעים את הפעילות הגופנית באובססיביות , בכל מזג אוויר, מצב מחלה, ויתור על אירועים משפחתיים ועוד. ברם, נציין שאותם מתאמנים גם עסוקים בנושא האימון על בסיס קבוע וכמעט לא מעסיק אותם שום תחום אחר באותה תקופה. כשמדובר באימונים הנערכים בקבוצה, לאותו טיפוס שנעשה מכור לאימונים, נוצרים פערים בתפיסה ובהיקף של הפעילות הגופנית עד כדי שעמום מהאימונים הקבוצתיים ופרישה.
4. פציעה.
פציעות הן שכיחות בקרב המבצעים אימונים בהיקף גדול במיוחד או בעצימות גבוהה. לעיתים מדובר בפציעות כרוניות ומטרידות שמתאמנים מסוימים אף חיים איתן, ובמקרה הפחות טוב מדובר בפציעות שמחייבות הפסקה של מספר שבועות מאימונים ומתחרויות ואף במקרה הקיצוני – ויתור על אותו סוג ספורט ומעבר לספורט אחר (לדוגמה – מעבר מריצה לרכיבה על אופניים או שחייה).
5. דמי ההשתתפות באימונים גבוהים במיוחד.
כאמור, ההשתתפות בקבוצות הכושר השונות לא זולה ועשויה להסתכם במאות שקלים מדי חודש, לא כולל ציוד נילווה. במצב הכלכלי של השנים האחרונות ובמיוחד כשמדובר באנשים המתאמנים להנאתם ואינם בהכרח אנשים אמידים, עצמאיים וכדומה, ישנה סבירות שתוך מגמה לחסוך בהוצאות יוותרו על ההשתתפות בקבוצת הכושר.
6. פרידה מבן זוג שהכירו לפני הפעילות בקבוצה או במהלכה.
יחסים אישיים בין חברי הקבוצה שכיחים למדי. ישנם מקרים בהם מגיעים זוגות שהכירו לפני הפעילות בקבוצה וכן ישנם זוגות שהכירו בעת הפעילות בקבוצה באימונים השונים. בעת פרידה חל קושי להישאר בקבוצה עצמה בשל המתיחות הרבה שקיימת במרבית המקרים ואף, לעיתים, רגשות קנאה. או אז, גובר הסיכוי לפרישה של אחד מבני הזוג או שניהם גם יחד.
7. אי מקצועיות המדריך.
הקלות בה ניתן לפתוח קבוצות כושר שונות בישראל – קלה באופן קיצוני. נציין ונאמר שקיימים מקרים רבים בהם ישנן קבוצות כושר בהם המאמנים הנם חסרי הכשרה פורמאלית. מדובר בתחומים כמו: הכנה לקראת גיוס, קבוצות כושר בפארק, רכיבה על אופניים ועוד. במקרים הללו בהחלט ייתכן שחלק מחברי הקבוצה יפרשו בטרם עת מהפעילות בשל חוסר מקצועיות.
8. מעבר דירה.
מעבר דירה בהחלט מהווה סיבה מספיק טובה להפסיק הפעילות בקבוצה. או אז יש צורך בנסיעה ארוכה יותר למקום האימון ולא אחת הדבר לא ריאלי.
9. חוסר אינטליגנציה רגשית של המדריך.
אנשי מקצוע בתחום האימון שניחנים גם באינטליגנציה רגשית גבוהה הנם בעלי יתרון רב על פני אנשי מקצוע שהנם רק בעלי ידע רב וחסרי התכונות המתאימות. הקשבה, אמפטיות, עזרה לזולת, חיוך כשצריך ובסך הכול – נחמדות, מאפיינים רק במעט את התכונות של מדריכים שכולם היו רוצים להיות אצלם בקבוצה. לכן, חוסר באינטליגנציה רגשית של המדריך בהחלט מהווה סיבה לפרישה מהפעילות בקבוצה.
10. אי יכולת להתמיד בשל נסיעות דחופות לחו"ל.
השנים האחרונות מאופיינות בשעות עבודה רבות והשקעה בקריירה יותר מבעבר. נסיעות לחו"ל שכיחות כיום הרבה יותר מבעבר ובהחלט יכולות להוות סיבה לפרישה מהקבוצה.
11. מקום האימון משעמם ולא אטרקטיבי דיו.
כשמדובר בקבוצות כושר שונות גם לציוד בו נעשה שימוש יש חשיבות. במקרה ומדובר באימון הנעשה בפארקים, במחסן, מגרש חניה וכדומה, לא קל לאמן קבוצה למשך זמן ממושך ללא גירויים וציוד מתאימים וגם לכך יכולה להיות השפעה על הפסקת הפעילות בקבוצה.
12. שעות הפעילות.
המתאמנים בקבוצה עושים התאמה לאימונים בשעות מסוימות. לפיכך, במידה ונוצרה בעיה מסוימת כמו שינוי קריירה המצריך עבודה בשעות שונות/מאוחרות יותר, או הולדת ילד נוסף במשפחה וכדומה, בהחלט ישנה סיבה מספיק טובה לפרישה מהפעילות.
13. היארעות מחלה כרונית.
למרות שהדבר לא ממש שכיח, עדיין ישנם מקרים שאחד מחברי הקבוצה, לקה במחלה קשה כמו סרטן, סוכרת וכדומה. או אז, לפחות בתקופת ההחלמה ועד הייצוב במצב הבריאותי המתאמן יפסיק את הפעילות.
14. אימונים קשים מדי.
למרות שהקבוצה, במרבית המקרים, הטרוגנית מבחינת כושרה, נציין ונאמר שישנם מאמנים שלעיתים שוכחים שחברי הקבוצה, ברוב המקרים, הנם מתאמנים 'מן השורה' ולא חיילי מרינס אמריקאי או לוחמים בשייטת 13 ומבצעים אימונים קשים במיוחד. במקרים הללו המתאמנים, במיוחד אלה שבכושר נמוך-בינוני עשויים לחוות כאבי שרירים מאוחרים, כאבים בצד הגוף ועוד תחושות לא נעימות שמקורן בביצוע אימונים ברמה גבוהה שלא מתאימה להם.
17. מספר אנשים גדול מדי בקבוצה וחוסר יחס מספק.
קבוצות מצליחות עשויות לכלול 50 מתאמנים ויותר. או אז ישנה סבירות שמתאמנים אחדים יפרשו בשל חוסר יחס הולם מצד המדריך. במקרים מסוימים, אגב, מנהל הקבוצה מתגבר את האימון בעוד 2-1 מדריכים נוספים על מנת לשמור על רמת שירות ומקצועיות גבוהה.
לסיכום, הסיבות לפרישה מקבוצה לא מעטות וחשוב להביא בחשבון המשתנים שצוינו לעיל מכיוון שבחלק מהמקרים ניתן לטפל בכך באמצעים שונים שאחד מהם הנו יידוע המדריך בדבר בעיה זו או אחרת. הדבר חשוב במיוחד מכיוון שייתכנו מקרים שהפסקת הפעילות בקבוצה על ידי מתאמן פלוני תביא להפסקת הפעילות הגופנית לתקופה מסוימת או בכלל.
• צילומי אילוסטרציה: Thinkstock
• כל המאמרים של ד"ר איתי זיו כאן
ד"ר איתי זיוwww.itaiziv.co.il
סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.
מנהל תחוםהקורסים למדריכי מועדוני בריאות וכושר. מומחה לפעילות ספורט, פעילות גופניתוחדרי כושר, הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית בשם: "עוצמותחדשות, כושר במעגלי החיים" שהנו המדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העבריתהעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר על כל היבטיהם ומיועד למתאמניםולמדריכים ובעלי עניין ומודעות בספורט.
דניאל קסל
