בשנת 92 התקיים לראשונה מירוץ מיוחד בשם "סובב גליל". המירוץ התחיל דרכו בתקופה בה היו מעט מאוד רוכבי שטח בארץ וכיום הפך לאחד האירועים האהודים ביותר על רוכבי כביש ושטח. הוגה הרעיון, המנהל והמארגן של אירוע במשך שנים ובעל הטור "טיול החודש" בשוונג, אלי סט, "האיש והאגדה" העניק ראיון על ההיסטוריה של האירוע. בהזדמנות זו, העניק ראיון גם מנהל ומארגן השנה של "סובב גליל" אריה לנדסמן
מאת:תמר ברניס
אתה נחשב האיש והאגדה מאחורי "סובב גליל". מתי התחלת לארגן את האירוע ולמה?
"הרבה שנים רכבתי כביש, עד שבשנת 88 פגשתי מתנדב קנדי בקיבוץ אשר הביא עימו את אופני השטח. יחד יצאנו לרכב ובאחת הפעמים ניסיתי לרכב על אופני השטח שלו ומיד התמכרתי. ב- 92 הגורל סידר מפגש עם מנהל מועצה אזורית "גליל עליון", חנן יניב, והצעתי לו להרים אירוע תחרותי ועממי של אופניים בקיבוץ גדות. שנינו היינו "ירוקים" בתחום ולא ידענו למה לצפות. הרמנו את האירוע תחילה כ"דואתלון" (ריצה ואופניים) ועל קו הזינוק עמדו בסוף 300 איש, דבר שהיה מעבר למה שציפינו (בעיקר עקב העובדה שעל קו הזינוק של אליפות ישראל באופני הכביש באותה השנה, עמדו רק 20 איש)".
"החזון בהתחלה היה להפיק אירוע מקומי בו ינתן אפשרות לתושבי האזור להשתתף בתחרות קרובה לביתם ובעלות נמוכה. האירוע צבר תאוצה ובאמצע שנות ה- 90 הפך כבר לפסטיבל ענק, בליווי אומנים וזמרים כגון ציפי שביט, עם 2500 רוכבים המשתתפים בארבעה מקצים: תחרותי כביש, תחרותי שטח, עממי כביש ועממי שטח".
איזה אירוע הכי מרגש זכור לך מבין כל השנים בהם היית שותף בארגון?
"ב- 95 נערכה אליפות ישראל באופני שטח במסגרת "סובב גליל". לתחרות הגיעה קבוצה מאילת, בראשותו של בן עמי שאושו, שירי ביראן וניר ישראלי. שלושתם לקחו באותה שנה את האליפות, כל אחד במקצה שלו. למעשה, שירי ביראן הגיעה שניה אחרי לורי קופאנס, אך האיגוד לא הכיר בלורי כמנצחת מכיוון שבאותו הזמן עדיין לא הייתה אזרחית ישראלית, אך אנחנו דאגנו להעניק לה גביע מיוחד".
למה הפסקת לארגן את האירוע?
"בכל השנים בהם אירגנתי את האירוע, פעלתי מתוך אהבה לתחום, מבלי לקבל תמורה כספית. בשלב מסוים הרגשתי שהאירוע יכול רק לגדול ולצמוח אם אעביר את הטיפול והניהול לארגון חיצוני, מה שבפועל לא צלח".
האם יש לך סיפוק כיום כשאתה מביט סביבך על קהילת הרוכבים?
"אני בהחלט אוהב את מה שקורה כיום בארץ – המון רוכבים שנהנים בדרכים".
מה החזון שלך הלאה?
"הייתי רוצה שיכשירו יותר שבילים לרוכבי אופניים ושיהיה שיתוף פעולה בין מטיילים ברגל ורוכבים בשטח, כמו שיש בחו"ל. הארץ מבורכת באין סוף שבילים ודרכים וכדאי לנצל זאת עד תום כי רוכבי האופניים מחיים את הטבע. כמו כן, הייתי רוצה להרגיש כמו בחו"ל, היכן שתרבות הנהיגה לוקחת בחשבון את הרוכבים בכביש והרוכבים מרגישים בטוחים בדרכים".
מארגן המרוץ כיום
קודם כל, מה זה אירוע "סובב גליל" כיום?
"מדובר על אחד מאירועי הרכיבה הגדולים ביותר, המתקיים כמעט מידי שנה באזור הגליל העליון. מדובר על מירוץ כביש תחרותי, מירוץ שטח תחרותי ומקצה רכיבת שטח עממי. אירוע זה הוא במקור יוזמה של אלי סט, אשר ארגן אותו לראשונה בשנת 92, ושהתקיים במקור בקיבוץ גדות. בהמשך עבר האירוע גלגולים שונים, ולתקופה היה רק מירוץ כביש. במשך השנים התחרות צברה ואיבדה פופולריות בקרב הרוכבים, אך בשנתיים האחרונות המועצה המקומית "גליל עליון" שינתה את אופי האירוע והגדילה אותו. כיום מדובר בהפניניג רב משתתפים מכל הארץ אשר חולקים יחדיו את אהבת ענף הרכיבה על כל גווניה".
באיזה שנה התחלת לארגן את האירוע?
"בשלוש שנים האחרונות אני מפיק אותו. בשנת 2000 הייתה זו הפעם האחרונה בו הפקתי אותו יחד עם אלי סט".
במשך השנים המרוץ לא תמיד התקיים ברצף. למה היו הפסקות בניהם?
"ההפסקות הם תוצאה של תקופת שפל, כאשר ניהול האירוע הועבר לניהול חיצוני ולא על ידי המועצה המקומית "גליל עליון". עקב כך המסלול צומצם והתחרות איבדה מהפופולריות שלה. כיום האירוע שוב תחת חסותה וניהולה של המועצה".
כיום יש הרבה תחרויות טובות – למה לדעתך תחרות זו צברה כזו אהדה בקרב קהילת הרוכבים?
"זו אחת התחרויות הכביש היחידות הנערכות במסלול "סגור", לארך כ-50 ק"מ. בנוסף, זו אחת התחרויות היחידות שבה קבוצות ורוכבים יחידים, לא מקצוענים, מרגישים בנוח להגיע ולהתחרות. ישנם גם מסלולים עממיים למשפחות, והכל נערך בכביש סגור לתנועת מכוניות. יתר על כן, העלויות לאירוע שכזה, עקב הבירוקרטיה הכרוכה בסגירת כבישים, היא גבוהה מאוד, וכיום מארגני אירועים לא תמיד רוצים ומוכנים להשקיע משאבים לסגור כבישים בכדי להרים משהו דומה".
בעבר התחרויות היו מתקיימות בסוף החורף, תחילת האביב. מה הסיבה לכך שהשנה התחרות נערכת לקראת אמצע יוני כאשר מאוד חם?
"עקב אילוצים של המשטרה, נאלצנו לדחות את התחרות לאמצע יוני. שנה הבאה אנו מקווים להצליח להקדים את התחרות לתחילת האביב"
מהו המסלול המתוכנן השנה?
"המסלול המיתולוגי הוא סובב כל הגליל העליון, אך לצערינו, עקב שיקולים שונים, המסול כיום הוא סובב "חצי" גליל. אנו מקווים שבעתיד נחזיר את המסלול המקורי. בעיקרון, כל שנה אנו מנסים לשדרג את המסלול, כך שלא יחזור על עצמו בכל פעם, אך במשטרה יש מגבלות שאנו חייבים להתאים את עצמינו אליהם".
למה המארגנים לא דואגים לנצל את כל מה שיש לסביבה להציע?
"לדוגמא, עליות מאתגרות יותר ושילוב מקצי שטח וכביש תחרותיים באותו אירוע? "הכל מגבלה של יכולת. באירוע אחד לא ניתן שיהיה הכל ושהכל יהיה טוב. אירוע הכולל מקצי רכיבת שטח וכביש תחרותיים באותו היום אינו פשוט כלל וכלל ולכן החלטנו לעת עתה להתמקד במקצה כביש תחרותי ואת רכיבת השטח להשאיר כמקצה עממי. אם בעתיד יהיו קשיים לסגור כבישים, נשקול לשנות את אופי המקצה התחרותי ולהתמקד בשטח".
מה מתוכנן הלאה בשנים הבאות?
"אנו רוצים להגדיל את נפח האירוע, שיהיה דומה בפופולריות שלו ל"סובב כינרת". אנו רוצים להגיע לכמה שיותר רוכבים כדי שכולם יוכלו להינות מאירוע לא יקר, עממי ובטוח לרכיבה".
אילו אטרקציות מחכות לנו השנה?
"האירוע מתקיים בכפר בלום, שם יהיה הפניניג גדול עם מסלולי רכיבה, מתקני רכיבה (מתקנים עם מקפצות וירידות) המתאים לילדים ומשפחות וכולם מוזמנים להתנסות. בנוסף, יש אטרקציות נלוות כגון קייקים, מסלולי הליכה ברגל ועוד". כמו כן, אני רוצה לתת קרדיט למועצה המקומית "גליל עליון" הנושאת בעול התקציבי והארגוני של האירוע".
מי שמעוניין להצטרף למסלולים העמימיים, מוזמן גם להגיע ולהירשם במקום. הכינוס הוא ב"קייקי בלום" החל מהשעה 07:00.
תמר ברניס – רצה, רוכבת ובעיקר רוכבת ורצה
