בעקבות התחקירים על אנשי הברזל הישראלים, החלטנו לבחון את ההיסטוריה של נשות הברזל הישראליות. להפתעתנו גילינו מספר עובדות – עובדה ראשונה – שמדובר בהיסטוריה קצרה…

מאת:ליהי תדמור-ארנון ותמי ברוך

חלפו תשע שנים בלבד מאז השתתפה אישה ישראלית ראשונה, חנה בן שוען, בישראמן. כלומר תשע שנים לאחר שעשה זאת איש הברזל הישראלי הראשון בשנת 1991. עובדה שניה שהפתיעה אותנו (ואנחנו מקוות שלא פיספסנו)- רק 20 נשים ישראליות עשו עד כה את התחרות המאתגרת הזו. עד לשנת 2006 השתתפו רק 6 נשים ישראליות נוספות בתחרויות ברחבי העולם ובעצם רק בשנתיים האחרונות חל גידול ניכר. עדיין מדובר כאמור ב 20 נשים בלבד שסיימו את התחרות עד כה, מתוכן 15 בשנתיים האחרונות (שתיים מהן חזרו לתחרות נוספת).

במי מדובר, מיהן הראשונות, ומיהן הבולטות?

הראשונה – חנה בן שוען
חנה השתתפה בישראמן בשנת 2000 בהיותה בת 40 והייתה אז הישראלית הראשונה והיחידה שהשתתפה באיש ברזל (בתחרות עצמה השתתפה אישה נוספת, אמריקאית מדנבר קולורדו בשם Celeste Challahan).מאז חנה השתתפה בכל הישראמנים. ומעבר לכך היא ובעלה אף מהווים ספונסורים לתחרות. חנה הינה ישראלית אשר מתגוררת בארצות הברית. היא רצה למרחקים ארוכים וממשיכה להשתתף בעיקר בתחרויות אולטרא מרתון. חנה הוכתרה בעבר לאלופת ברוקלין לחמישים מייל (80 ק"מ) וכן השתתפה בתחרויות למרחקים של 100 ק"מ ומאה מייל (160 ק"מ).

הוותיקה – ז'נט איגרא
ג'נט החלה להתחרות בטריאתלון בגיל 55 ובמקרה. לא ידעה לשחות או לרכוב וגם התעייפה אחרי 200 מטר ריצה, לדבריה. יחד עם זאת, כבר בטריאתלון הראשון באילת, אותו סיימה ב3.26 שעות, זכתה במקום ראשון בקבוצת הגיל, דבר שדירבן אותה להמשיך ולהתקדם. היא המשיכה להתחרות כשנה ואז יצאה לתחרות האיירונמן הראשונה שלה בציריך בה הגיעה למקום השני בקבוצת הגיל. מאז התחרתה עוד מספר פעמים ואף זכתה במקום שלישי בהוואי ב2004 בהיותה בת 59 ומקום שני שנה לאחר מכן תוך שיפור הישגה האישי! פעם נוספת הגיעה להוואי בשנת 2006, סיימה במקום הרביעי ולאחר מכן פרשה מהתחרויות- כפי שהיא מסכמת בספרה "נוצות של ברזל"- " איש הברזל ממכר, לא מעט אתלטים מוותרים למענו על חיי המשפחה, משקיעים כספים, נוסעים להשתתף בתחרויות, מתמסרים לאימונים בכל זמנם, משלמים מחיר אישי כבד, הולכים לאיבוד. גם אני הלכתי לאיבוד, וכמה טוב לחזור הביתה…"

המהירה – ירדן דנקנר
שחיינית בצעירותה ובוגרת תחרויות ריצה ומרתונים, ירדן החלה להשתתף בתחרויות טריאתלון עם אחותה, עוד בשנות התשעים. לאחר שנים מספר, משנפצע יוסי אבני, שותפה לריצות ארוכות, הפסיקה לרכוב בכביש. ירדן חזרה להתחרות באופן סדיר החל משנת 2001 אז השתתפה בטריאתלון נשים במקצה העממי בו סיימה ראשונה. בשנת 2004 נסעה להתחרות בתחרות איש הברזל הראשון שלה באוסטריה. את התחרות הזו סיימה ראשונה בקבוצת הגיל שלה (45-49) בתוצאה מופלאה של 10:34:12 ועם סלוט להוואי. זוהי התוצאה הטובה ביותר שקבעה אישה ישראלית אי פעם.

בתחרות בהוואי באותה שנה סיימה במקום השלישי עם תוצאה של 11:36:13. ירדן שבה להתחרות בהוואי אף בשנה שלאחר מכן לאחר שזכתה בסלוט בתחרות בדרום אפריקה . בשנה זו סיימה אמנם במקום השישי בהוואי אך עם תוצאה של 11:11:02. לאחר התחרויות בשנת 2005 עזבה ירדן את הארץ.
היום ירדן חיה בהוואי, עוסקת בפיסול וממשיכה להתחרות בתחרויות מקומיות בהן היא ממשיכה לזכות במקומות ראשונים. למשל, מרתון בוסטון בגיל 50 בתוצאה של 3:19:45!

אחריהן
אשת הברזל בעלת התוצאה המהירה ביותר אחרי ירדן הינה ענת עינב 12:15:50 (פרנקפורט 2008) ולאחריה וקרובות מאד דלית שיף והדס יעקובי שתיהן "ותיקות" יחסית בטריאתלון ובתחרויות איש ברזל (2004, 2005) שתיהן בתוצאות של 12:20. ענת, דלית והדס שייכות לקבוצת הגיל 35-39. גם תמר גרשון, (25-29), סיימה בתוצאה קרובה: 12:23.

ראויה לציון גם אורית בר אשר בתחרות הראשונה שלה בברזיל (2005) זכתה לעמוד על הפודיום במקום השני בקבוצת הגיל (45-49). אורית סיימה עד היום 3 תחרויות כשהתוצאה הטובה ביותר שלה נקבעה בשנת 2008, 12:34:38 בסך הכל, עד היום סיימו 6 נשים בלבד את תחרות איש הברזל בפחות מ- 13 שעות.

עוד עובדות מעניינות העולות מניתוח הנתונים:
גיל המשתתפות בתחרות הראשונה שלהן- מעל מחצית המשתתפות (11) עד כה היו מעל גיל 40 בתחרות הראשונה. 7 נשים היו בגילאי 30-40 ורק שתיים מתחת לגיל 30.

השתתפו ביותר מתחרות אחת:
מעל 4 תחרויות – ז'נט איגרא וירדן דנקנר
3 תחרויות – חנה בן שוען דלית שיף ואורית בר
2 תחרויות –הדי אייזנברג

לכאורה, נראה שהנשים טרם קיבלו על עצמן אורח חיים הכולל תחרויות מדי שנה או מדי כמה שנים בדומה לחלק מהגברים. יכול מאד להיות, והמחירים אותם ציינה ג'נט איגרא, הם המרתיעים חלק מהנשים הטריאתלטיות מלקחת עליהן את המשימה היחסית כבדה הזו. כמו כן ניתן לייחס זאת גם לוותק (או לחסרונו) של השתתפות נשים. להערכתנו מספר הנשים שיצטרפו בשנים הקרובות ילך ויגדל וכן נשים שכבר עמדו באתגר – ישובו ויחזרו לעשות איש ברזל בתחרויות נוספות. למיטב ידיעתנו לשנת 2010 רשומות כרגע 7 נשים ישראליות לאוסטריה ולישראמן (מתוכן 3 שכבר עשו איש ברזל) בדומה למספרים של השנתיים האחרונות.
 
לסיכום
ניתן לומר שתחרות איש הברזל, התחרות המאתגרת ביותר בענף הטריאתלון היום, עדיין מרתיעה את הנשים הישראליות יותר מאשר את הגברים הישראלים (מרימות את הכפפה לליאור ואלכס – כמה גברים ישראלים הם איירונמן?) אנחנו, כנשים, אמהות, בעלות משפחה ובעלות מקצוע, עשינו את הדרך וסיימנו השנה את תחרות איש הברזל הראשונה שלנו. אנחנו יכולות להעיד בפה מלא שזה אפשרי ועם ניהול נכון של החיים אפילו המחיר לא היה גדול (והרווח ענק!)

באדיבות אתר Endure