המהפכה הגדולה בתחום הריצות למרחקים הארוכים בישראל התאפיינה בשנים האחרונות בכך שגם בריצות המרתון כבר לא נראו רק הרצים המקצועיים והצנומים, שרצים מאז שהם זוכרים את עצמם. פתאום, יותר ויותר אנשים "מן השורה", כאלה שרצו לרדת במשקל, להיות בכושר או פשוט להגשים חלום, מצאו את עצמם רצים מרתון ואפילו "מתמכרים לזה". גם עומר מנוס, 47, מרעננה, חוקר פרטי במקצועו, היה כזה ומרבית הרצים החובבים הכירו היטב את המצלמה שהיתה מונחת על צווארו והחיוך הכובש שעיטר את פרצופו. בשבוע האחרון שהה בגאורגיה בטיול עם אביו וביום חמישי האחרון עוד הספיק לספר לעוקביו הרבים בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא יוצא לריצה: "גיאורגיה מחכה לנו. ריצות בגובה מעל 2,000 מטרים… פחד אלוהים. יצאתי ל-20 ק"מ בחוץ 8 מעלות". שלשום בערב הספיק לשרשר את הפוסט האחרון שפרסם והיה נינוח למדי: "עוד יום מקסים עם נופים מדהימים בגאורגיה".
עודד את כל מי שרק אפשר. עומר מנוס | צילום: ניר עמוס
זיהה אנשים במשבר
בראיון לשוונג אמר בעבר שכאשר היה נער אהב לרוץ, קפיצה לרוחק, שחייה וטניס אך מגיל 30 עד 40 הפסיק לעשות ספורט. "לצערי עליתי כ-30 ק"ג ובשיא הייתי כ-100 ק"ג. בשנת 2008 קרה המהפך בחיי, אשתי שעובדת כאחות במחלקה קרדיולוגית פגשה את יאיר קרני שהפעיל אז את 'דרך הכושר' בהדר יוסף. במהלך שלושה חודשים התאמנתי ואכלתי לפי תפריט שנתן לי והצלחתי להשיל מעלי 16 ק"ג, ולרוץ 10 ק"מ ב-51 דק', כעבור חצי שנה הגעתי ל-77 ק"ג". לגבי החיבה שלו דווקא לריצה סיפר כי המשיכה לריצה היתה אצלו תמיד יותר מכל ספורט אחר. "צריך רק לנעול נעליים ולרוץ. גם הבנתי גם שזה הספורט היחיד שיעזור לי לרדת במשקל", ציין מנוס.
רק לפני 7 שנים שקל 100 קילו ואם הייתם שואלים אותו אתמול כמה מרוצים מאחוריו כולל מרתונים ואולטרה מרתונים, קרוב לוודאי שהיה מתקשה לספור. הוא היה חוקר פרטי שבשלב מסוים החליט לעשות שינוי גדול ולהפוך מאיש שמן לרץ גדול. לא אלוף, לא פודיומיסט, אבל כזה שהפך בזכות גדולה לאושייה כל כך מוכרת בקהילת הרצים למרחקים ארוכים. לא רק רץ, אלא צלם, מכתיב קצב ובעיקר מעודד את כל מי שרק אפשר. זה שיודע לזהות אצל רצים שונים רגעי סבל ולהפוך אותם לאושר גדול.
הפייסרים של "צלם הבית" לקראת מרתון טבריה 2014
אפשר להגיד שהוא היה הדמות המרגיעה, הנעימה והמנחמת שכמעט כל רץ נתקל בה במרוצים השונים בארץ ובעיקר הגדולים. מאז 2008 הוא צבר הרבה ניסיון כרץ חובבן, כך שאחרי מספר מרתונים הוא כבר היה זה שמזנק לפני כולם (אפילו לפני המקצוענים הקנייתים במרתון טבריה) כדי להסתובב ולצלם, ולאחר מכן רץ מנקודה לנקודה תוך כדי הפגנת נוכחות מרשימה ש"צלם הבית כאן". הוא היה מזהה אנשים במשבר ומעודד אותם להרים את הראש, הוא היה מבדר את כולם ובמלים אחרות – הוא לא רק צילם בהתנדבות כל רץ שרק היה יכול, אלא הוא גם היה סוג של כרוז או מעודד תוך כדי המרוצים.
עוד כתבות בנושא
עומר מנוס היה ספורטאי השבוע של שוונג
עומר מנוס ורצי רעננה בישראמן 2013
יש כאלה שאומרים שהריצה היא סוג של דת וחשוב להם להפיץ אותה לכמה שיותר אנשים, ו"צלם הבית" היה אחד מאותם אנשים שפעלו מיוזמתם כדי לתת הרגשה טובה לאותם אנשים שבחרו בריצה כדרך חיים. עמוד הפייסבוק שלו הפך לאחד מעמודי האינטרנט המבוקשים בקרב הרצים למרחקים כדי לאתר תמונות שלהם. חוץ מזה, הוא גם נהג לארגן מכתיבי קצב לתחרויות רבות ובראשן למרתון טבריה. "הפייסרים של צלם הבית", כך נקרא בכל שנה צוות מכתיבי הקצב של המרתון המהיר ביותר בארץ.
הכתיב קצב בפעם האחרונה בסוף אוגוסט בפארק הירקון. עומר מנוס | צילום: עופר ביידה
מנוס הכתיב קצב בעצמו בפעם האחרונה במרוץ חצי המרתון שהתקיים בסוף אוגוסט בפארק הירקון בתל אביב. לאחר מכן הוא טס לטיול בגאורגיה ותכנן להשתתף במרוץ חיפה אולטרה טרייל עם שובו לארץ. בטיול בגאורגיה הוא שילב כמובן את התחביב הגדול ביותר שלו, הריצה, ובעמוד הפייסבוק שלו שיתף תמונות וקטעי וידאו שלו רץ בעליות בגבהים של כ-2,000 מטר, מאושר כהרגלו. "ריצת טייפר באחד הפארקים היפים באירופה", כך תיאר את התמונות שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו רק אתמול. כמה סמלי שזו היתה הריצה האחרונה של האיש שכל כך אהב לרוץ.
חבר יקר שהלך מאתנו ככה פתאום. הלם מוחלט. עומר השאיר אחריו אנדרטאות בדמות עשרות אלפי תצלומים של רצות ורצים, באלבומים האישיים של כל אחד ואחד מקהילת רצים בארץ. אחד ואין דומה לו.
אכן דמות שלא שוכחים!
הצליח לגעת בכולם
השאיר חותם אצל כל אחד מהרצים למרחקים.
יהיה זכרו ברוך
אכן איש יקר ואהוב כל כולם.
דמות כזאת בהחלט לא שוכחים.
יהי זכרו ברוך.