בגיל 72 הלך לעולמו מאמן הוותיק אנטוניו סנטורי המוכר לרבים כמי ששלום, איחוד בין העמים, אהבה לריצה והיסטוריה היו בנפשו. סנטורי בעל עבר עשיר ומעניין, נולד בריאטי שבאיטליה בשנת 1945 לאב נוצרי ואמא מוסלמית. כבר בהיותו נער, אהב סנטורי לרוץ. הוא נהג לרוץ ריצות קצרות 1,500-3,000 מטר והחזיק בשיא אישי של 3:58.5 דקות.

בשנת 1964 התגייס לצבא הצנחנים האיטלקי ושנה וחצי לאחר מכן השתחרר. בטיול שלאחר הצבא הוא שמע על קיומו של קיבוץ בישראל והחליט לעלות ארצה. הוא הספיק להתגורר בקיבוץ רוחמה ומשם עבר למשמר העמק ובשנת 1971 עלה עם הגרעין והקים את קיבוץ אדמית שבצפון. במלחמת יום הכיפורים כשהיה כבר בן 28, התנדב סנטורי לצה"ל ובשנת 1989 עזב את אדמית ועבר להתגורר במושב גרנות.

עלייתו ארצה לא מנעה ממנו להמשיך ולרוץ ובשנת 1979 נבחר לשמש כרכז הספורט של המועצה האזורית "סולם צור". הוא הקים את מועדון "מרתון סולם צור" וקרא לכולם לבוא ולהיות חלק מהמועדון ללא הבדלי דת, גזע, מין ולאום. המועדון היה פעיל עד שנת 2001 וצמחו ממנו כמה מהרצים הטובים בארץ דוגמת היילה סטאין, אמל עבדאלאל (שניצחה במרתון טבריה בזמן של 3:08:48 שעות), גם שמי שגיב (אז היה שמו שם טוב-סבג) , שהיה נציג ישראל בריצת מרתון במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984, התאמן תחת שרביטו של סנטורי ועוד רצים רבים אחרים.
מקורביו מספרים שהוא נהג לתבל בשיחותיו ידע היסטורי רב ומרתק שהיה זוכר בעל פה הודות אירועים ספורטיביים ואירועים היסטוריים רבים. הוא היה איש שוחר שלום ודמות צבעונית ומיוחדת במינה. בראיון שנתן לערוץ הראשון אמר "אצלי אין דת ואין מין, יש רק ריצה". בשנת 2011 קיבל אות עמית באיגוד האתלטיקה.

יהי זכרו ברוך.