לאחר שזכה השבוע בסלוט לאליפות העולם בקונה שבהוואי, מספר מנחם בראיון אישי לשוונג על איירונמן פרנקפורט, שבה הגיע לפודיום וגם על המטרות לעתיד
מאת:דני בורשבסקי
הוא רק נחת וכבר התפנה לבקשתנו להתראיין באופן אישי על ההישג שלו באיירונמן פרנקפורט שהתקיים ביום ראשון לפני מספר ימים. כשניר מנחם חצה את קו הסיום באיירונמן פרנקפורט, הוא עדיין לא ידע אם השיג את המטרה שעבורה הוא עבד כל כך קשה בחצי השנה האחרונה. מצד אחד, הוא ידע שסבסטיאן גור הגרמני הקדים אותו בקרב על תואר אלוף אירופה בקטגוריית הגילאים 18-24. מצד שני, המטרה שלו היתה לסיים במקום השני בקטגוריה כדי לזכות בסלוט לאליפות העולם בקונה שבהוואי.
ניר מנחם. על הפודיום באיירונמן פרנקפורט צילומים: באדיבות זון 3
הבעיה היתה שלא כל המתחרים שלו זינקו יחד איתו, אלא חלקם זינק רבע שעה מאוחר יותר. לכן,
הדבר הראשון שעשה הבחור בן ה-24 מראשון לציון היה להביט בסטופר שהפעיל מאמנו ליאור זך מאור מרגע שמנחם חצה את קו הסיום בזמן של 9:27:49 שעות. כשעברו 15 דקות בדיוק ואף אחד מהמתחרים האחרים לא הגיע – החלו החגיגות. אגב, מי שסיים שלישי היה רחוק ממנחם ב-25 שניות.הלך על כל הקופה
וכך צמח לו גיבור חדש בקהילה המצומצמת של אנשי הברזל הישראלים. הוא פרץ לתודעה בינואר האחרון כשסיים שלישי ושני בין הישראלים בישראמן 2014 – תחרות איש הברזל הראשונה שלו. וכעת הוא הציב את עצמו במקום מאוד מעניין כי תוצאה כמו זו שהשיג בלי יותר מדי ניסיון מלמדת על כשרון גדול. השאלה היא עד כמה אפשר לטפח את הכשרון הזה והאם זה שווה את זה? צריך להבין שעד עכשיו ניר מנחם בחר להתמקד בטריאתלון למרחק איש ברזל – הוא גר עם הוריו, לא עבד, עדיין לא התחיל לימודים אקדמיים ובטח שלא טייל עם חבריו לחו"ל. הוא עשה את מה שספורטאים רבים חוששים לעשות ו"הלך על כל הקופה" וחשוב לציין שהקמפיין הנוכחי לא הסתיים כי באוקטובר הקרוב הוא יתחרה באליפות העולם ויביא איתו עוד קצת ניסיון, ואולי שאיפות קצת אחרות. בסך הכל, כפי שתבינו מהכתבה, כבר עכשיו יש לו פוטנציאל להשיג תוצאה של כ-9 שעות בתחרות איירונמן מהירה, וזה משהו שרק צריך להשתפר עם השנים. קצת אחרי שהוא נחת בארץ מפרנקפורט, תפסנו אותו לשיחה.
כל הכבוד על הפודיום שהשגת שם, מבחינת התוצאה עמדת במטרות?
"המטרה שלי הייתה מיקום ולא תוצאה. אם הייתי חושב רק על תוצאה, כנראה שהייתי נוסע לצ'אלנג' רות' שהיא תחרות אחרת בגרמניה שנחשבת ליותר מהירה. אבל לאליפות העולם אפשר להגיע רק דרך סבב האיירונמן ולכן חשבתי בעיקר על מיקום שזה אומר אחד משני המקומות הראשונים בקטגוריה שלי שהיא קטנה יחסית. מבחינת התוצאה חשבתי שארכב טוב יותר (מנחם סיים את קטע הרכיבה בזמן 5:12 שעות – ד"ב). מה שקרה זה שלא הרגשתי כל כך טוב בחלק השני של הרכיבה. היתה רוח, היה חם וסבלתי מכאב ראש שהאט אותי. לפי החלק הראשון של הרכיבה הייתי צריך לסיים בפחות מחמש שעות. לאחר מכן התאוששתי בריצה, שגם היא הייתה בתנאים חמים, משהו כמו 31 מעלות בפארק הירקון. סיימתי את המרתון ב-3:16, למרות שרציתי 3:12 שעות".
בתחרות שיש בה כל כך הרבה משתתפים, שלא תמיד מזנקים ביחד, אפשר לדעת מה מצבך מבחינת מיקום בקטגוריה?
"בגדול אין לך מושג איפה אתה, אלא אם כן מישהו מהצד מתעדכן דרך האינטרנט ואומר לך. זה מאוד קשה לעקוב אחרי זה וקשה לעשות את החישובים הזמניים. אני באופן אישי מעדיף שלא להעסיק את עצמי בזה במהלך המרוץ, אבל המאמן שלי עמד בצד והתעדכן כל הזמן, גם בעזרת חבר'ה מהארץ שישבו על האינטרנט. אני בכל מקרה ידעתי כל הזמן שאני במשחק".
תחרות של קבלת החלטות. מסיים את התחרות
הניסיון משחק תפקיד חשוב
עד כמה שיחק תפקיד הניסיון שצברת בישראמן וכמה ניסיון אתה מרגיש שצברת עכשיו?
"זו תחרות של קבלת החלטות וככל שיש לך יותר ניסיון, הסיכוי שלך לקבל החלטה לא טובה הוא נמוך יותר. זה עזר לי מאוד שהגעתי לשם אחרי שכבר עשיתי תחרות אחת. אתה מגיע לעיר ויודע לקראת מה אתה הולך, כי ללא הניסיון אתה באמת מתקשה להבין מה הקושי. פה גם היה לחץ של תחרות גדולה עם מתחרים ברמה מאוד גבוהה וגם הייתה לי מטרה מאוד גדולה, אבל אני תמיד אומר שצריך לבוא צנוע ולתת לכל מי שנמצא שם לשפר אותך".
אתה משקיע שנה שלמה באימונים קשים מאוד ואנחנו מקווים שתצליח גם בבמה הגדולה ביותר בהוואי. אחרי שנה כזאת, זה נראה לך כמו משהו שיכול להפוך לשגרת חיים? במילים אחרות – אתה חושב שתוכל להיות מקצוען?
"בגדול, מדובר בספורט שאם אתה נשאר בו חמש שנים, תהיה מגמת שיפור. אתה בונה עוד שכבה ועוד שכבה, משתפר מבחינה פיזיולוגית ומתחזק. אני מאמין שאני אמשיך בעיסוק הזה, אולי יהיו שנים יותר אינטנסיביות, אולי פחות אבל בסופו של דבר זו תחרות שאני מאוד אוהב. בסך הכל יש כאן היבט כספי. היה לפני בחור סופר מוכשר בשם גלעד רותם, שהגיע לתוצאות יותר טובות והחליט לעזוב את הספורט הזה בגלל היעדר משאבים כספיים. חוץ מהצמרת המצומצמת של אנשי הברזל בעולם, אפשר להגיד שהשאר די מתקשים לחיות מזה. זה נכון שיש עלייה בפופולאריות של הענף, אבך זה עדיין רחוק מהכדורסל והכדורגל כי הפרס הכי גדול שאיש ברזל יכול לזכות בו זה 150 אלף דולר על המקום הראשון בהוואי. אז הגדולים באמת חיים טוב ואחרי זה נוצר ואקום ואתה צריך לדאוג לעצמך. לי יש קבוצה תומכת (3 ZONE) וספונסרים שמספקים ציוד בהרבה מאוד כסף, אבל אני מאוד אשמח לקבל חסות מגוף מסחרי ואני מאוד מקווה שמישהו יקרא את זה וירצה לשתף פעולה.
שלושה חודשים אחרי הוואי תתקיים תחרות הישראמן 2015. אתה כבר יכול לחשוב עליה מהמקום שאתה נמצא בו כרגע?
"זה קשה, כי כרגע אני עסוק בלראות סרטונים של התחרות בהוואי. אני בטוח אשתתף בישראמן 2015, אני רק לא יודע באיזה מקצה וקשה לקבוע כרגע אם זה יהיה המקצה המלא. בסופו של דבר זו תחרות נפלאה, וגם אם לפעמים יש כמה דברים שצריך לתקן הארגון הוא נפלא ויש תמיכה גדולה. זו אליפות ישראל, וזה אומר תחרות שאתה מגיע אליה ב'סטייט אוף מיינד' לא פחות חשוב".
צריך להירגע ולראות מה קורה. מנחם עם המאמן ליאור זך מאור
ובאופן כללי, יש לך מטרות מוגדרות ל-2015?
"אני עוד לא יודע, רק אחרי הוואי נראה לאן נושבת הרוח. צריך להירגע ולראות מה קורה כי אני אסיים שנה של 3 תחרויות, שזה אומר אימונים קשים מאוד שבהם אף אחד לא מצלם אותך ועושה לזה לייק בפייסבוק. אחרי הוואי נסכם ונקבל החלטות. אולי השנה הבאה תהיה קצת שונה, שנה שבה אני אמתקד במרחק חצי איש ברזל כדי לשפר כל מיני דברים, אני עוד לא יודע. בשנה הבאה גם אתחיל לימודים, הנדסה או חשבונאות – אני עדיין לא יודע ונרשמתי לשניהם, גם כאן זה תלוי הרבה במינונים".
לסיכום – ניר מנחם הזכיר את גלעד רותם, איש הברזל הטוב ביותר שהיה כאן. בשיאו, רותם קבע תוצאה של 8:20 שעות בצ'לנג' רות' בגרמניה, אבל בסופו של דבר התקשה לשלב בין קריירה מקצוענית ללימודי רפואה. המשותף למנחם ולרותם – שניהם שחיינים במקור ושניהם גם רצי מרתון טובים ביחס לאנשי ברזל. רותם נכנס לסבב האיירונמן בגיל 28 והתוצאה הראשונה שהשיג בניס שבצרפת הייתה פחות טובה מזו של מנחם בפרנקפורט. כשגלעד רותם הגיע לאליפות העולם הראשונה שלו בהוואי הוא סיים בזמן של 9:17 שעות וזכה במקום השלישי בקטגוריית הגיל 25-29. מנחם שומר בינתיים לעצמו את המטרות שלו בהוואי, אבל התוצאה שהוזכרה כאן בהחלט יכולה לעזור לנו לחשב את הפוטנציאל של איש הברזל הישראלי הבא.
10.7.2014
דני בורשבסקיעיתונאי שחולה ספורט וכותב על זה
