מרתון בוסטון נערך היום (שני) וכמו תמיד, התעלה על כל הציפיות. המרתון השני של השנה בסבב המייג'ורים (אחרי טוקיו) ידוע בתור מרתון קשוח, עם תוואי שטח מאתגר, וגם ככזה שלא מוכרים בו שיאים אישיים. אך הוא עדיין אחת מנקודות השיא של השנה בעולם הריצות הארוכות, והיום קיבלנו הוכחה לכך נוספת. סיסאיי למה והלן אובירי הוכתרו כמנצחים בסיום הערב, אולם הם עשו זאת בדרכים שונות לגמרי.
מטבריה לבוסטון
מיטיבי הלכת באתלטיקה הישראלית ודאי זוכרים את סיסאי למה ב-2013, אז הגיע לרוץ במרתון טבריה, והגיע רק במקום החמישי. בעשור שעבר מאז הוא הלך והשתפר, והפך לאחד מרצי הצמרת האתיופים הבכירים. השיא הגיע אשתקד במרתון ולנסיה, אז הפך לרביעי בהיסטוריה שיורד מתחת לגבול 2:02 שעות. אלא שהמסלול הקשה של בוסטון מעולם לא האיר לו פנים. פעמיים הוא ניסה שם את מזלו, ופעמיים כשל ולא הצליח לסיים.
הפעם, זה היה שלו מההזנקה ועד קו הסיום. הוא ברח כבר בשלב מוקדם יחסית, ולא הביט לאחור, כשהפער שלו הלך וגדל. אחרי 20 מייל הוא הוביל כבר ב-2:49 דקות והיה בקצב שיא מסלול. למה החל להתקשות כצפוי ב"גבעת הלבבות השבורים", והפער הלך והצטצמצם, אולם לא מספיק כדי ליצור מהפך. בסיום, למה ניצח עם 2:06:17 שעות, הזמן הרביעי בטיבו שנקבע אי פעם על המסלול בבוסטון, ופער של 41 שניות מהמקום השני, אותו אייש חברו לנבחרת מוחמד אסה. אוואנס צ'בט הקנייתי סיים במקום השלישי, בפער של 1:05 דקות מהמנצח.
"בעבר לא סיימתי במרוץ הזה, ובגלל זה רציתי גאולה, בגלל זה באתי", אמר למה בסיום: "למרבה המזל הצלחתי להוכיח את עצמי, אז אני שמח. התכנון שלי היה לשבור את שיא המסלול, אבל הגבעות בסוף עייפו אותי מאוד. הסיבה שרצתי בבוסטון היא בגלל שהמסלול דומה לזה האולימפי, אז אני מקווה שזו תהיה הכנה טובה למשחקי פריז".
קרב מרתק אצל הנשים
בניגוד גמור למקצה הגברים, אצל הנשים לא קיבלנו בריחת סולו מאף אחת מהרצות החזקות. כ-20 מהן איישו את הדבוקה המובילה בחצי הראשון של הריצה, כשהיה נראה שהן שומרות כוח לחצי השני והמאתגר יותר. בין הנשים בדבוקה היו האלופה המכהנת הלן אובירי, אלופת 2017 ו-2021 עדנה קיפלגאט, מנצחת מרתון ניו יורק 2022 שרון לוקדי, סגנית אלופת העולם ב-5,000 מטר לשעבר סנברה טפרי, סגנית אלופת העולם במרתון ג'ודית' קוריר ועוד.
אמה בייטס האמריקנית הייתה הראשונה לנסות לבצע תקיפה בק"מ ה-30, אך נתפסה במהרה ואף איבדה את הדבוקה בהמשך. הקצב הלך ועלה, ואט אט נשרו עוד רצות מהדבוקה, עד שנותרו 12 אחרי 35 ק"מ, ואובירי בראשן. אחרי עוד שני ק"מ לערך, אובירי, לוקדי וקיפלגאט טסו קדימה והפכו את הקרב למשולש.
אובירי המשיכה ליזום וניסתה לברוח שוב, לוקדי לא נשברה, אך גם לא הצליחה לעקוף את יריבתה המהירה, שחצתה ראשונה את קו הסיום עם 2:22:37 שעות, שמונה שניות לפני לוקדי. קיפלגט השלימה פודיום כל-קנייתי עם 2:23:21 שעות. ניצחון שלישי לאובירי בת ה-34 במרתון, מתוך ארבעה מרוצים בהם השתתפה מי שהיית אלופתה העולם וסגנית האלופה האולימפית ב-5,000 מטר.
"ידעתי ששרון מאוד חזקה אז ניסיתי כמיטב יכולתי בסוף", אמרה אובירי לאחר המרוץ: "ניסיתי לדחוף, אבל היא עדיין הייתה קרובה מאחורי. לנצח כאן משמח אותי מאוד. כשזכיתי כאן בשנה שעברה, לא כל כך הכרתי את המרתון. השנה האימון שלי היה מושלם וסמכתי על כל מה שעשינו. אחרי שזכיתי כאן, אני באמת מקווה שאבחר להתחרות במשחקי האולימפיים".
