המתחרים באליפות העולם באיש ברזל בהוואי סיימו את התחרות הקשה, ביניהם מסיימים שני אנשי הברזל הבכירים של ישראל, נינה פקרמן במקום ראשון בנשים בקבוצת הגיל וגלעד רותם, שמסיים שביעי בקבוצת הגיל
מאת:ישרמןנגב
בשבת יצא הזינוק לאליפות העולם באיש ברזל 2010 בקונה הוואי, ביניהם מספר של אנשי ברזל ישראלים. נינה פקרמן עמדה בציפיות ממנה וסיימה את המסלול בזמן של 09:55:19 (שחייה 00:59:16, אופניים 05:24:29, ריצה 03:25:45) ובמקום ראשון מבין הנשים של קבוצת הגיל. גלעד רותם מסיים את המסלול הקשה בזמן של 09:11:13 (שחייה 00:56:16, אופניים 04:55:49, ריצה 03:14:31) כשהוא במקום שביעי בקבוצת הגיל.
במקצה העילית מסיים ראשון איש הברזל כריס מקומריק בזמן של 08:10:37, בנשים מסיימת ראשונה מירנדה קרפרה בזמן של 08:58:36
רגע לפני הזינוק
ההתרגשות בעולמם של אנשי הברזל גוברת לקראת יום שבת ה-9 באוקטובר. אז תפתח בהוואי מה שמוגדר "אליפות העולם" באיש ברזל. עשרות אלפים מבקשים כל שנה לזנק למימי האוקיינוס השקט ולרכוב ולרוץ בנופי הלבה והגעש של קונה, שמזכירים את נופי הירח, ורק אלף ושמונה מאות בני מזל, זוכים לזכות בכרטיס ההשתתפות.
נציגי המשלחת הישראלית לקונה 2010.
עמם נמנים שניים מבכירי הטריאתלטים למרחקים הארוכים בישראל: גלעד רותם מנצח "ישראמןנגב" 2010 ונינה פקרמן מנצחת מקצה הנשים ב"ישראמןנגב" 2009 בחצי המרחק ומנצחת איש הברזל המלא ב"ישראמןנגב" ב-2010. את נינה מלווה מאמנה ליאור זך מאור. הנה מה שכתב לנו במיוחד לאתר "ישראמןנגב" גלעד רותם באימייל שהגיע ימים אחדים לפני התחרות:
"נינה ואני נמצאים מספר ימים לפני אליפות העולם באיש ברזל. היום צעדנו עם דגל ישראל במצעד המשלחות. האפשרות לייצג את ישראל במקום כזה נותנת לי תחושה שיש לתחרות הזו ערך מוסף, שאינו ספורטיבי בלבד. בנוסף לכך, הזכות לייצג את מדינתי מהווה עבורי זריקת מוטיבציה לקראת התחרות.
האי מקסים לא רק בזכות האירונמן. יש פה נוף ייחודי של הרי געש, שדות לבה ועצי קוקוס. מעל לפני המים יש גולשי גלים ומתחת, הריף מלא בדגים. לקראת התחרות קונה צוברת מתחרים מכל העולם וזו חוויה לראות איך התפתחה התרבות של איש הברזל בכל מדינה ומדינה במונחים של התנהגות, לבוש, ציוד וכו'.
אליפות העולם בהוואי היא כנראה תחרות האירונמן המושקעת ביותר בעולם מבחינת תקציב ומבחינת כמות מתנדבים ביחס למתחרים. אחרי שהתחריתי פה פעמיים בעבר, אני יכול לומר שזה מאפשר לספורטאי להתחרות בצורה נוחה ומוסיף משהו לאווירה. אולם, אני מרגיש שסביב המותג אירונמן בכלל וספציפית בהקשר של הוואי יש עודף מסחריות ודרמה שנובעות גם מהעובדה שאירונמן הוא עסק כלכלי. כאשר השתתפתי ב"ישראמןנגב" בינואר 2010, שלושה חודשים אחרי הוואי 2009, נהניתי מאוד מהאווירה הראשונית שיש לתחרות ומכך שזה שלנו. ב"ישראמןנגב" לא היו יותר מדי סיסמאות וכשהגעתי לאילת אי אפשר היה להתבלבל כי מה שראיתי זה כמה מאות אנשים שבאו לשחות, לרכב ולרוץ כי זה מוציא מהם משהו טוב יותר ואיתם עוד אחרים שתרמו מזמנם וכספם כדי לגרום למפעל הזה להתקיים בישראל. לדעתי יש קשר ישיר בין התפתחות ה"ישראמןנגב" ובין מספר הצועדים עם דגל ישראל כל שנה בהוואי ואני מאמין ומקווה שהמספר רק יעלה."
וזה מה ש"ישראמןנגב" שמע מנינה, שכתבה גם היא באמצעות האימייל את תחושותיה:
"המסע שלי החל מספר חודשים לפני ה"ישראמןנגב" האחרון. לאחר תחרות זו, קיבל ההימור של ליאור חיזוק חיובי בדמות תוצאה מצוינת, ועם האוכל בא התיאבון. מיד לאחר ה"ישראמןנגב" החלו ההכנות לקראת אליפות אירופה בפרנקפורט, תחרות שבה קיוויתי שנינה תשיג את הקריטריון לאליפות העולם. לאחר חודשים של עבודה קשה העזנו לומר בקול רם, שהולכים על זה. בגרמניה הצלחתי לקבוע תוצאה מצוינת, להתברג במקום השני בקבוצת הגיל שלי, ולזכות בכרטיס כניסה לאליפות העולם, בקונה הוואי. שבוע של מנוחה ושוב הכנה לאיש ברזל, שלישי בתוך 10 חודשים! שני מחנות אימונים, במצפה רמון ובבית הלל אצל משפחת אולשנסקי, חידדו את ההכנות.
צילום: גלעד רותם
מאחורי הקלעים עבדנו קשה להשגת תמיכה וחסות לנסיעה. את העזרה קיבלנו מאנשים טובים ורבים, שחלקם ביקשו להישאר בעילום שם. אם בכסף ואם בציוד, כולם נתנו בזמנם ומרצם ע"מ להשיג את המטרה. בשבת לפני 10 ימים התחלנו במסע להוואי. מסע של 40 שעות, 3 טיסות. מבלי לבזבז אף רגע, התחלתי באימונים שמטרתם התאקלמות לתנאי מזג האויר, שדומים מאוד ליולי במישור החוף, בליווי רוחות חזקות. כמו כן, בימים הראשונים הקושי היה בהתרגלות להפרשי השעות, 12 במספר.
האימונים התבצעו על מסלול התחרות, כך שאני מכירה אותו לאחר שרכבתי את כל 180 הק"מ (בחלקים כמובן…), ורצתי את כל מסלול הריצה. אימונים במימי הפאסיפיק היו חלק מהתוכנית – השחייה באליפות היא ללא חליפות! נותרו מעט מאוד אימונים, ההרשמה הרשמית כבר בוצעה, זהו, התרגשות אחרונה ומיד מזנקים!"
