שיאים נועדו כדי שישברו אותם – כך אומר המשפט הידוע. השאלה היא האם מותר להשתמש בכל האמצעים בכדי לשבור אותם? זה מה שנילי אברמסקי תוהה לעצמה. המרתוניסטית הישראלית הטובה בכל הזמנים פרשה כבר מזמן, אבל היא לא מפסיקה לעקוב אחרי האתלטיקה הישראלית, מתרגשת במיוחד מההישגים של מאור טיורי שמסומנת כיורשת שלה (בינתיים בריצות המסלול) וכועסת במיוחד כשיש כוונה למחוק את השיאים שלה מכיוונים אחרים, כיוונים שלפחות מהזווית שלה לא נראים כל כך טוב.
לא מוותרת כל כך מהר. נילי אברמסקי | צילום: באדיבות נילי אברמסקי
אברמסקי, שידועה לא רק בתור ספורטאית מוכשרת אלא גם כאחת שלא דופקת חשבון, פרסמה השבוע בעמוד הפייסבוק שלה פוסט כנגד ההתייחסות של איגוד האתלטיקה הישראלי לתוצאה שהשיגה הרצה האמריקאית-ישראלית קטיה גולדרינג בפברואר האחרון.
עוד כתבות בנושא
12 אלף רצים נפצעו במרתון בסין חלקם מאכילת סבון
לונה צ'מטאי קיבלה אזרחות ישראלית ותשתתף בריו 2016
לונה צ'מטאי קבעה בתל אביב את הקריטריון לריו 2016
התקציר – גולדרינג בת ה-25 היא אתלטית אמריקאית שגדלה בישראל עד גיל 16. בפברואר היא התייצבה לריצת המרתון במסגרת המבחנים האולימפיים האמריקאים, שם 3 המסיימות הראשונות מייצגות את ארצות הברית במשחקי ריו 2016. גולדרינג סיימה תשיעית בתוצאה מרשימה, 2:35:27 שעות. התוצאה הזאת היתה מהירה ב-1:09 דקה משיאה הישראלי של אברמסקי שנקבע ב-2004. באיגוד האתלטיקה הכתירו את גולדרינג כשיאנית ישראל החדשה וכך פורסם בכל הידיעות שמקורן במידע של האיגוד. בחודש שלאחר מכן, אחרי שהות קצרה בארץ, גולדרינג שלחה מכתב ליו"ר איגוד האתלטיקה רפי פלד ובו הסבירה שהיא לא מרגישה שהשלימה בהצלחה את התהליך שיאפשר לה להתחרות בשם ישראל בעולם, מה שהיא כן מרגישה בארצות הברית.
מבחינת איגוד האתלטיקה אגב, גולדרינג היא לא רצה ש"נמצאה" במקרה במבחנים האמריקאים. מדובר ברצה שבשנת 2015 צורפה לאגודת "מכבי כיוונים באר שבע" מתוך כוונה לייצג את ישראל, אלא שבפועל היא השתייכה לאגודה ברישום, אבל לא התחרתה עבורה או עבור מדינת ישראל. בפוסט של אברמסקי כתבה שיאנית ישראל: "אני דורשת התנצלות והבהרה בנוגע לשיא הישראלי שלי במרתון. שיא שבניסיון למחטף ניתן לאחרת מבלי שהיא תהיה זכאית לקבל אותו. ניסיון שלא צלח ואף אחד לא דאג לנסח הצהרה על כך".
מה זה שיא עם כוכבית?
העניין הוא שאם תשאלו את איגוד האתלטיקה, הניסיון הזה צלח בסופו של דבר. מבחינתם, שיאים עם "כוכבית" נחשבים לשיאים. הרי בסופו של דבר קטיה גולדרינג מחזיקה בתעודת זהות ישראלית ובדרכון, יותר מזה היא מדברת עברית שוטפת, וגם קוראת וכותבת. עם זאת, התקנון באיגוד אומר ששיא ישראלי ייחשב רק אם הספורטאי שהשיג אותו ישלים מגורים של שנה בישראל. ובמקרה הזה יש כמה דוגמאות די "מוזרות".
פעם היא היתה שיאנית ישראל, היום כבר לא. ג'יליאן שוורץ | צילום: הוועד האולימפי הישראלי
למשל, השיא הישראלי לנשים בקפיצה במוט בשנת 2012 היה מרשים ביותר, 4.60 מטרים של ג'יליאן שוורץ שהיתה אתלטית אמריקאית יהודיה, שהחלה להתחרות עבור ישראל אחרי שייצגה את ארצות הברית בתחרויות הגדולות ביותר ועברה את תקופת השיא שלה. באותה שנה התווספה לטבלת השיאים כוכבית, ובתחתית הטבלה נכתב ששיאה של שוורץ יאושר במלאת שנה למגוריה בארץ. אחרי משחקי לונדון 2012 שוורץ פרשה, כמובן שהיא לא המשיכה לחיות בארץ. לפי התקנון של איגוד האתלטיקה, שנה לאחר פרישתה שיאה נמחק מאחר והיא באמת לא הפכה לישראלית וכך חזרה לטבלת השיאים אולגה דוגדקו, ששיאה הישראלי בקפיצה במוט הוא 4.03 מטרים. ואם במשך כמה שנים היה כל כך ברור שדוגדקו תחזור להיות השיאנית, לא נעשה לה עוול בשנים בהן היתה פעילה ג'יליאן שוורץ? אגב, גם שיאן ישראל ב-800 מטר הוא שיאן עם כוכבית, מדובר בדסטין אמרני שהוא אמריקאי עם אזרחות ישראלית שמגיע מדי פעם לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות.
הכוכבית בטבלה מעידה על תנאי כי השיא יאושר במלאת שנה למגוריה בארץ. לוח התוצאות באתר איגוד האתלטיקה
אולי היה כדאי שבאיגוד האתלטיקה היו שוקלים קודם כל לחכות שנה לפני שמכתירים ספורטאי כשיאן ישראלי, פשוט כדי שיוכיח את הזהות הלאומית שלו? אבל זו הדרך שבה בחרו שם לציין את שיאי ישראל. בוועד האולימפי לעומת זאת, קצת יותר נוקשים כשמדובר בספורטאים שנזכרים בתעודת הזהות הכחולה שלהם בשנה אולימפית. "בנושא של קטיה גולדרינג אני הייתי חד משמעית נגד", אומר המנכ"ל גילי לוסטיג שמסביר: "לפי הקריטריונים שלנו שקיימים בשני המחזורים האולימפיים האחרונים, צריך להתחרות בשם ישראל במשך שנה, מה שהיא לא עשתה. ויותר מזה, ההישג שלה נקבע במבחנים האמריקאים. אז קודם כל זה בלתי נתפס מבחינתי כי מה היה קורה אם היא היתה מסיימת שלישית? וחוץ מזה, אנחנו אישרנו ארבעה מרתונים שבהם ספורטאים ישראלים יוכלו לעשות קריטריון אולימפי והם טבריה, תל אביב, רוטרדאם ולונדון. לרישום של התוצאה שלה בטבלת השיאים אני לא יכול להתייחס ולא להתערב בעניינים של איגוד האתלטיקה, אבל העיקרון שאנחנו הכנסנו בקריטריונים שלנו נועד למנוע מכל מיני 'שכירי חרב' להגיע לכאן ברגע האחרון אחרי שהם לא הצליחו במדינות שלהם ומנסים לתפוס טרמפ".
ומה יחשבו על זה ספורטאי העתיד? | צילום: עופר ביידה
חשוב להבהיר שבאיגוד האתלטיקה נוקטים באמצעים כשרים בלבד. הרי כבר שנים יש באיגוד אנשים שמאתרים יהודים עם פוטנציאל שיכולים לתרום לאתלטיקה הישראלית, כך הגיעו אלינו כמה מהשמות הגדולים ביותר של האתלטיקה הישראלית. מצד שני, קשה מאוד לעשות את ההפרדה בין סיפורי ההצלחה לבין אותם "שכירי חרב" או "תופסי טרמפ" וכאן נוצרת הבעייתיות הגדולה. מצד אחד האתלטיקה הישראלית מרוויחה עוד תוצאה איכותית, מצד שני איך זה נראה מהצד של האתלטים שגדלים כאן או ההורים שלהם שמשקיעים כל כך הרבה? "זה קיצור הדרך האולטימטיבי", מסבירה נילי אברמסקי: "יש ספורטאי מוכן בחו"ל, לא צריך להתאמץ כדי לעזור לו לקבוע קריטריון, אז למה להתעמק על ערכים של כבוד ומוסר אם אפשר לקצר את הדרך בצורה חוקית?"
וכך בעצם עונה נילי אברמסקי לשאלה שהיא עצמה העלתה. בעזרת דוגמה ששייכת, אם תרצו, לעולם העסקי קפיטליסטי. השאלה היא האם איגוד של ספורט חזק וחשוב כמו אתלטיקה קלה צריך להתנהל בצורה כזאת? אפשר להביט על טבלת השיאים הישראלים שהתעדכנה ממש לאחרונה, אחרי תלונתה של נילי אברמסקי (אז נוסף לשם השיא של קטיה גולדרנג שלפני כן הוזכר רק בידיעה באתר איגוד האתלטיקה) ולהחליט לבד – האם אנחנו הולכים עם המוסר והכבוד או עם כל האמצעים שיעמדו לרשותנו כדי שנוכל להגיד שאנחנו מוצלחים?".
את תגובתו של יו"ר איגוד האתלטיקה, רפי פלד, השוהה בחו"ל, לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הכתבה
