כמה פעמים קרה לנו שהמשכנו להתאמן למרות שהגוף שלנו ניסה להזהיר אותנו ולא הקשבנו לו? כמה פעמים "הכתובת הייתה על הקיר" אבל לא קראנו אותה עד שהיה מאוחר וכבר נפצענו? האם אנחנו, הספורטאים החובבים, מסוגלים להתמודד כראוי עם עומסי אימונים שלא תמיד מסתדרים עם האילוצים של העבודה, המשפחה מבלי להיפגע בדרך?
מאת:ארז סלונים
בימים אלה של הקיץ החם והלח, כאשר חלק מהספורטאי הסיבולת נמצאים בפגרה או הורדה של עומס אימונים ביחס לעונה הרגילה, יש מקום לעריכת חשבון נפש וחשיבה על ניהול סיכונים בספורט לצורך הימנעות מתקלות ומפציעות מיותרות.
ניהול סיכונים קיים כבר שנים רבות בתחום התעופה, בתחום הפיננסי, בתעשייה ובתחומים נוספים. השאיפה להימנע מתאונות, מחלות, פציעות ותקלות מחייבת הערכות נכונה, הבנה של נקודות התורפה הפקת לקחים מניסיון העבר ולימוד מטעויות.
נהוג לומר כי לפני כל תאונה, בין אם מדובר בתאונת עבודה או תאונת אימונים, מתרחשים אירועי "כמעט תאונה" שאינם מסתיימים בנזק, אך מעידים על מחדלים וכשלים בתהליך. בעולם התעופה מתייחסים לאירועי "כמעט תאונה" כמו תאונה לכל דבר, המחייבת הפקת לקחים ולימוד הכשלים על מנת למנוע תאונות בעתיד.
בספורט הסיבולת קיימים סיכונים לא מעטים המחייבים אותנו, הספורטאים החובבנים, לבדוק את עצמנו ולנקוט אמצעי זהירות ובקרה מתמשכים. סיכונים של פגיעה מרכב קיימים לרוכבי הכביש, סיכונים של התרסקות עקב חוסר ריכוז קיימים לרוכבי השטח והכביש כאחד, סיכונים של כשל במערכת הדם והלב בעת מאמץ, סיכונים של over training קיימים כמעט לכל סוגי הספורטאים, סיכונים של טביעה בים או פגיעה מכלי שייט, סיכונים של התייבשות או תשישות עקב תזונה לקויה, ולא חסרות דוגמאות נוספות.
זיהוי הסיכונים מהווה שלב ראשון, שאחריו ניתן לבחון את הבקרות ואמצעי הזהירות שיש לנקוט ביחס לכל סיכון על מנת לצמצם או למנוע אותו.
ספורטאי שמתאמן על בסיס קבוע מחויב בנקיטת אמצעים שיאפשרו לו לבחון את מצבו הבריאותי וכשירותו לביצוע הפעילות. בדיקת תפקוד במאמץ היא דוגמא לבקרה שנתית שקבע החוק כתנאי להשתתפות בספורט תחרותי בישראל.
בדיקות דם, למשל, כתנאי להשתתפות בספורט תחרותי, לא נדרשות לפי החוק, אולם מהוות מדד מסוים לבדיקת מצב בריאותו של אדם ובקרה חיונית לספורטאי סיבולת, המביאים לעיתים את גופם למאמצים ניכרים.
בדומה לעולם הרפואה, גם בתחום הספורט קיימת השפעה משמעותית לנושא התזונה, אשר חייב להתאים לסוג הספורט, משך הפעילות ועוד. ספרים רבים נכתבו על חשיבות התזונה הנכונה לצורך שמירת הבריאות ושיפור ביצועים בתחום הספורט.
מעבר לבקרות הנ"ל, שמבוססות בעיקרן על מניעה וגילוי מוקדם של בעיות, אין תחליף לביצוע תהליך מתמשך של הפקת לקחים כתוצאה מטעויות העבר, שלנו ושל אחרים. איתור והבנת הכשלים מאירועי תאונה ו"כמעט תאונה" עשויים לחסוך לנו עגמת נפש רבה גם באימונים וגם בתחרויות. כמו כן, התחשבות ב"דגלים אדומים" או "נורות אדומות" לאורך הדרך יכולה מאד לעזור. הכוונה בעיקר לנסות ולהקשיב לגוף שלנו ולרמזים שהוא שולח לנו. למרבה הצער למרות שהגוף יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילו, לא תמיד אנו מקשיבים לו.. והתוצאות ידועות.
לסיכום, עדיפה רפואה מונעת במקום פציעה מיותרת. ניהול סיכונים בספורט יעזור לשמור על הבריאות ולשפר את הביצועים בתחרויות ובאימונים.
במאמר הבא – ניהול הסיכונים לספורטאים
השיטות האפשריות לביצוע ניתוח סיכונים, הבנת מרכיבי הסיכון כפונקציה של הגורם האנושי, הציוד המשימה והסביבה וכן הערכת גודל הסיכון בהתאם לסבירות התרחשותו וחומרת הנזק.
ארז סלונים- ספורטאי חובב, מנהל מחלקת ניהול סיכונים במשרד עורכי דין סלונים 
