בלוג 01 בסדרה | בלוג 02 | בלוג 03 | בלוג 04 |
האולטראיסט אריאל רוזנפלד, ישתף אתכם בחודשים הקרובים בתהליך ההכנה שלו לקראת מרוץ הספרטתלון ובכל פרק יתמקד בנושא אחר הקשור להכנה המורכבת למרוץ
בפרק הקודם בבלוג תיארתי את חשיבות שילוב ההליכה בהכנה למרוצי אולטרהמרתון ארוכים במיוחד. את הפרק הזה אני כותב מנתב״ג (כן, יש טיסות. כן, צריך אישור מיוחד משגרירות גרמניה בכדי להיכנס לשם בנסיעה עסקית. לא, לא צריך שם בידוד אם עושים בדיקה רפואית. לא, לא צריך בידוד בחזור החל מה-16.08 בחזרה ממדינות "ירוקות"). אני בדרך לעוד נסיעת עבודה לגרמניה, ובו אתאר עד כמה חיי "בעולם המקביל" אינם מתנגשים, ולדעתי חיים בהרמוניה מלאה עם היותי רץ אולטרה מרתונים.
אריאל רוזנפלד בספרטתלון | צילום: באדיבות אריאל רוזנפלד
תהליך ההכנה למרוץ המטרה והאימונים עצמם נגזרים מהיכרות עמוקה של המאמן שלי, ליאור זך-מאור, עם ניסיוני הקודם, עומסי האימונים אליהם אני מורגל, מרחקי הריצה שהתאמנתי והתחריתי בהם, עשרות משובי אימון שבועיים (ולפעמים גם יומיים) והמטרות שלי מהמרוץ עצמו. בכל פרק אתמקד בנושא אחר הקשור להכנה המורכבת למרוץ.
בתיכון שילבתי בין ספורט במסגרות הישגיות (שחקן כדוריד במכבי קרית שרת חולון, ואתלט בשנת ההקמה של הפועל חולון. בריצות קצרות) לבין לימודים אינטנסיביים בכיתת מחוננים. העיסוק בספורט הישגי הוסיף ממד משמעותי לחיי ועזר לי להתמודד עם האתגרים גם בתחום הלימודי. כעשור לאחר מכן, היתה לי הזכות והכבוד לנהל את חטיבת הדיסק און קי בחברת אם-סיסטמס בשנות הצמיחה המטאוריות שלה. בתקופה הזו הייתי "שומר על כושר" ומדי פעם רצתי עם קולגות לעבודה. לא יותר מ-5 ק"מ כמובן. כמה שנים לאחר מכן בשנת 2008 נכנסתי לעולם הריצה למרחקים הארוכים עם ההכנה למרתון הראשון שלי בטבריה 2009. בשנת 2018 חזרתי לעולם ההייטק כמנכ"ל חברת הסטארטפ 3d Signals, עיסוק תובעני ומאתגר במיוחד.
העיסוק שלי בספורט סבולת תורם ליכולת שלי לנהל סטארט-אפ | צילום: באדיבות אריאל רוזנפלד
קווי הדמיון בין ניהול סטארט-אפ לבין ריצה למרחקים ארוכים מאוד
לא מעט פעמים מתארים ניהול סטארט-אפ כ"ריצה למרחקים ארוכים", מהסיבות הבאות:
1. מכוונים גבוה: חברות סטארט-אפ מנסות לעשות דברים שלא היו קיימים קודם, ולכן בהגדרה הם מושכים לשם אנשים בעלי תשוקה גבוהה במיוחד למה שהם עושים. כאלו שתגובה של "אי אפשר לעשות את זה" לא מרתיעה אותם אלא להפך, רק מושכת אותם עוד יותר לעשות את מה שהם עושים.
2. מוכנים למסע ארוך: החיים של סטארט-אפ משולים ל"רכבת הרים" של עליות ומורדות, ברזולוציה של שנים, חודשים ואפילו ימים. מי ששותף למסע הזה מבין שהיכולת להצליח תלויה הרבה בשילוב בין רוגע ונחישות. לא לבעלי לב חלש.
3. עבודה קשה: סטארט אפ הוא לא "ארגון קטן". הוא פשוט "חיה" אחרת לגמרי מבחינת יכולת הביצוע שלו. תמיד יהיו חסרים לו משאבים בכדי להספיק את מה שהוא רוצה להגיע אליו יחסית ליעד הזמן שלו. הדרך היחידה לפצות על כך היא בעבודה קשה במיוחד, וכמובן רצוי שתהיה מדויקת וחכמה.
4. התמודדות עם משברים: תמונות ה"זוהר" של סטארט-אפ שהגיעו להצלחה לא מספרות את כל רגעי המשבר והשפל שנדרשו בכדי להגיע אליהן. החוויה שלי כמנהל חטיבת הדיסק און קי היתה של ניהול משברים רצוף במשך שלוש שנים, בכל מקום בעולם. החוויה כמנכ"ל 3d Signals לא שונה. כמות הפעמים ששמעתי "לא" מלקוחות, משקיעים, שותפים ועובדים היא עצומה. מכל אחד מהם צריך לדעת "לקום" חזקים יותר, חכמים יותר ולהמשיך הלאה. לכל הרצים/ות אני מניח שהתיאורים הללו נשמעים מוכרים מאוד.
רוב הרעיונות הטובים הקשורים לעבודה מגיעים תוך כדי ריצה | צילום: באדיבות אריאל רוזנפלד
עבורי הנושאים הללו הן תכונות אופי נדרשות שאינן קשורות להשכלה/ידע ואני משתדל להביא אותן לידי ביטוי "במגרש אחר" במסגרת עבודתי.
הרמוניה לעומת טרייד-אוף
בכל זאת, למרות קווי הדמיון בין ניהול סטארט-אפ לבין ריצה למרחקים ארוכים מאוד אני נשאל לא מעט האם אין "טרייד אוף", כלומר האם העיסוק באחד מהם לא פוגע בשני. אני מניח שלו הייתי יכול/רוצה להקדיש 100 אחוז מזמני לספורט הייתי מגיע להישגים גבוהים יותר. אבל בכיוון ההפוך, אני מאמין שהעיסוק שלי בספורט סבולת תורם ליכולת שלי לנהל סטארט-אפ וששני העיסוקים הללו חיים בהרמוניה, וזאת מהסיבות הבאות:
1. אוהב את זה: אני עושה משהו נוסף שאני אוהב מאוד. משהו שגורם לי לקום בכל בוקר עם תשוקה.
2. "אוף סייט": כל תיאוריות הניהול למיניהן ממליצות על לקיחת פרקי זמן מחוץ למשרד ל"ניתוק" וחשיבה נקייה על נושא כלשהו. אני עושה זאת בכל יום למשך שעות. בנוסף, אני בטוח שלעובדה שאני רואה את הזריחה כמעט בכל יום יש השפעה מצטברת מנטלית. רוב הרעיונות הטובים הקשורים לעבודה מגיעים תוך כדי ריצה. כשאני רוצה לחשוב על משהו בצורה נקייה, אני "רץ על זה".
3. שיפור יכולות מנטליות: ניהול סטארט-אפ דורש יכולות מנטליות משמעותיות. בהכנה ובהשתתפות באירועי סבולת ארוכים, אני "מאמן" ומשכלל יכולות אלו. תחושת המסוגלות לאחר סיום של כל מסע כזה מתעצמת ועוזרת להתמודדות עם המשבר הבא.
4. דרך מעולה לראות עולם: אני טס לא מעט במסגרת עבודתי. בעיקר לגרמניה. בריצות למרחק 30-40 ק"מ בפרנקפורט/ברלין/מינכן/נירנברג/וולדורף אפשר להכיר את העיר והיישובים סביבה בכל בוקר.
לסיכום, אני מאמין שבכדי להצליח בסטארט-אפ, כמו בכל תחום אחר, החשיבות של תכונות אופי היא גבוהה במיוחד. באופן אישי, השילוב בין שני העולמות הללו עוזר לי להיות טוב יותר בכל אחד מהם. מתוך אמונה זו "נמשכו" אל החברה שאני מנהל ספורטאים/ות עם הישגים יוצאי דופן המעידים על היכולות שלהם – מעיין דוידוביץ (שייטת אולימפית), ניקול טל (אלופת ישראל בסיוף), פאני בייסרון-דרמון (אלופת ישראל לשעבר בטריאתלון), יוני יובל (רץ ושחיין אולטרה), אייל פדר (איש ברזל), חנן פרידמן (איש ברזל), ליאת נתנאל (רצת אולטרה מרתונים) והיד עוד נטויה. את "היישורת" האחרונה בהכנה לאימוני הספרטתלון אבצע לאורך הנהרות בנירנברג ופרנקפורט בשבוע הקרוב. תענוג!
מוזמנים לשאול שאלות,
אריאל
