זה לא משנה אם את או אתה מכוון או מכוונת לנצח שלב בטור דה פראנס, או להצליח לרכוב 20 ק"מ מישוריים ברצף, יש דבר אחד המשותף לתכנית האימונים של השניים – החשיבות של התכנון לפרטים של הדרך שתוביל למטרה.
"בגיל 15, כבר ידעתי. אני אהיה רוכב אופניים מקצוען". ניב ליבנר | צילום: Ranking Helmets
בגיל 15, כבר ידעתי. אני אהיה רוכב אופניים מקצוען. עם הנסיעות, הספונסרים, התחרויות והמחוייבויות. שלא תתבלבלו לרגע, זה לא היה לי ברור מפני שכבר ניצחתי כל תחרות שאליה זינקתי, או מפני שאבי, סבי, וכל אבותי מלפני היו מקצוענים, וצריך להמשיך בשושלת. למעשה, בגיל 15, אחרי 4 שנים של רכיבה תחרותית, עוד לא דרכתי על פודיום ולו פעם אחת, מה שאולי מסביר את הלגלוג של מי ששמע את הצהרת הכוונות שלי. ידעתי שאהיה מקצוען, כי ידעתי שזה מה שאני רוצה. ואעשה כל מה שביכולתי (ובמגבלת החוקים) בשביל להשיג זאת.
התאמנתי קשה והרבה, בהכוונתו של נמרוד דובינסקי. אכלתי כמויות מדודות של מאכלים, ונמנעתי לחלוטין מכל מאכל שלא יתדלק אותי קדימה. השתתפתי בנסיעות ודובינסקי הוציא אותי לבלגיה, ה"מכה" של תחרויות האופניים. קראתי כל פיסת מידע על עולם האופניים המקצועני, ראיתי כל סרטון שנתן עוד מבט, ולו הקטן ביותר, לקרביים של הקבוצות המקצועניות וידעתי שכל אלה, הם רק קצה הקרחון.
עוד כתבות באופניים
ניב ליבנר: מי הם הכלבויניקים של קבוצות הריכיבה?
ניב ליבנר: "מי שנלחם עבור החלומות שלו ישיג אותם"+
השקת "סייקלינג אקדמי": האם אנחנו בדרך לרוכב ישראלי ראשון בטור דה-פראנס?
בגיל 21 לערך, התחלתי לפזול לאירופה, הזירה האמיתית של עולם האופניים.הגיע הזמן שלי להתחרות תקופות ארוכות, בחרויות רציניות יותר ממה שהתנסתי עד כה, ולכן דרושה קבוצה, שכן לא ניתן להרשם לתחרויות כאלו ללא קבוצה.
ישבתי אל מול Cyclingnews, אתר האופניים המוביל בלע"ז, ומיפיתי את התחרויות שמעניינות אותי, שדרכן אוכל להתקדם במעלה סולם הדרגות של עולם האופניים. עברתי על כמעט כל תחרויות האופניים המדורגות שהתקיימו באירופה בשנתיים שקדמו, ותאמינו לי, היו לא מעט תחרויות כאלה, בכלל. רק לצורך ההמחשה, יש רוכבים מקצוענים המתחרים ביותר מ-100 ימי תחרות בעונה, ויש ימים שבהן קבוצתן מתחרה בשלוש תחרויות שונות במקביל. מהתחרויות האלה, ריכזתי רשימה בת כ-150 קבוצות, ובימים הבאים תרתי את הרשת בחיפושים אחרי אנשי הקשר בקבוצות אלו.
כשמשימה זו הושלמה, שלחתי לכל אחת מהקבוצות מכתב מפורט שמסביר מי אני, אבל חשוב עוד יותר – מי אני מתכוון להיות. היה לי ברור שמכתבים שכאלו לא זוכים להתייחסות רבה, אבל בהעדר קשרים זו נראתה לי האופציה הסבירה עבורי. הרוב המוחלט של הקבוצות, לא טרחו כמובן להגיב. חלקן דחו בנימוס אירופאי ומקצתן ביקשו שאעדכן אותם בהתקדמותי.
3 הצעות מקבוצות מקצועניות באירופה
קצת לפני סוף השנה, כשלא נראה ששום דבר מתקדם, פנה אלי רן מרגליות, שאת השנה הזו העביר בספרד, והציע שאצטרף אליו בעונה הבאה. יחד הגענו לקנטבריה, שם התחרנו בקבוצת הפיתוח של קבוצת הפרו-טור דאז Fuji-Serveto. במסגרת הקבוצה התחרנו ברוב התחרויות החובבניות החשובות של צפון ספרד, משמע רוב התחרויות החובבניות החשובות בספרד.
סיימתי כמה תחרויות רציניות בין 30 הראשונים, תחרות אחת בין 15 הראשונים, והיה ברור לי שזה עוד לא מספיק. התחלתי לחפש מאמן אירופאי, קניתי מד הספק, והעברתי את האימונים להילוך הבא.
מכיוון שהתוצאות בשלב זה עוד לא הספיקו, העברתי עונה נוספת בקבוצה אחרת, בויגו שבגליסיה. כן, שמעתי על רביבו. בשנה שלאחר מכן, דברים החלו להשתפר. כמעט בכל התחרויות סיימתי בין 20 הראשונים. בשלושה טורים סיימתי בין 15 הראשונים בדירוג הכללי, ב-7 תחרויות בעשירייה הראשונה והדובדבנים שבקצפת – ניצחתי בתחרות אחת בספרד, ובאליפות ישראל. בסוף השנה הזו, כבר היו לי הצעות מ-3 קבוצות מקצועניות באירופה, והשאר היסטוריה.
הטור הזה נועד להראות שגם כשהדרך ארוכה ולא ברורה, חשוב לחלק אותה למנות קטנות ומדודות, שיקדמו אותנו אל היעד הנכסף.
ניב ליבנר | רוכב, מאמן, אלוף ישראל
training 4 success
