לא מעט שיאי עולם נקבעו בעבר במרתון שיקגו. על מסלול שכבר ידע שיאי עולם, לקח אתמול מוזס מוסופ הקנייתי את שיא המסלול לטיפולו האישי. ליליה שובוקובה שריינה הרמטית לכיסה את פרס חצי מיליון הדולר של סדרת ה-WMM לשנים 2010 – 2011 עם ניצחון מוחץ, שיא אישי מעולה, ויתרון בלתי נגיש בצמרת הטבלה. עוד מרתון ענק בשיקגו
מאת:חגי אשלגי
במסיבת עיתונאים, שנערכה יומיים לפני המרתון, ישב מוזס מוסופ כמעט כנוע, סיפר עד כמה כושרו חלקי ועד כמה הוא לא בטוח בעצמו. כה אמר האיש שהספיק רק השנה לרוץ במרתון הבכורה שלו בבוסטון לתוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים (מרתון הבכורה המהיר בהיסטוריה) עם 2:03:06 שעות וחודשיים לאחר מכן, ביוג'ין אורגון, שבר את שיא העולם ב- 30,000 מטרים על המסלול (ביוג'ין, מוסופ הוא לא רק ניפץ את שיא העולם הישן לרסיסים, אלא רשם על שמו לקינוח גם את שיא העולם ב- 25,000 מטרים).
כה אמר האיש שאשתו, פלורנס קיפלגאט, שרפה לפני שבועיים את המסלול במרתון בברלין, וניצחה בפחות מ-2:20 שעות. כך, מלמל מוסופ משהו על פציעה שמנעה ממנו להתאמן בחודש יולי וגרמה לעיכוב בהכנותיו. הוא אמר שאין סיכוי שישבור בשיקגו את שיא העולם כי כושרו הוא 80% בלבד. אבל הוא הבטיח, שאם שיא המסלול יהיה קרוב, הוא ינסה להגיע לפחות אליו. מנגד, ריאן הול האמריקאי (2:04:58 בבוסטון השנה) סיפר על הרגשתו הטובה ואימוניו העצמיים המוצלחים לקראת שיקגו.
למחצית הדרך הגיעה דבוקה של תריסר רצים בזמן של 1:02:54 שעה. למעלה מ- 1:10 דקות לאט יותר מהקצב של פטריק מקאו שבועיים קודם בברלין. שיא העולם נפלט מחוץ לקלפים כבר בשלב זה. עד ק"מ 22 – 23 עוד היה ריאן הול בדבוקת המובילה. אבל אז מכתיבי הקצב נתנו לחיצה על הדוושה והול נשר. שוב נותרה זו דבוקה אפריקאית, ברובה קנייתית, בליווי שני מכתיבי קצב שהחלו להתעייף במהירות. הזמן מהק"מ ה- 20 עד ה- 30 היה 29:11 דקות, קצב שיא עולם.
בסביבות הק"מ ה- 30 נשר מכתיב הקצב האחרון וקנייתי בשם ווסלי קוריר (פעמיים מנצח מרתון לוס אנג'לס) החליט שנמאס לו. ביציאה מתחנת שתייה, עם משקה ביד, הוא הרים ברכיים והתחיל לעוף. כמעט בכל מרתון גדול נראית תופעה כזאת. אחד הרצים האפריקאים מאבד את הסבלנות ומחליט שהגיע הזמן לבדוק ממה עשויים כל האחרים. עמנואל מוטאי עשה זאת בניו-יורק אשתקד ובלונדון השנה. ג'פרי מוטאי עשה זאת בבוסטון באביב, אבל קירוי עשה את זאת בדייגו לפני חודש ולפני שבועיים פטריק מקאו השפיט כך את היילה גברסילאסי בברלין. מהלך כזה אורך לרוב בין דקה לשלוש דקות. לא יותר. הוא מגיע בסביבות ה ק"מ 25 – 30 והשפעתו קטלנית. מהלך תאוצה פראי שמאייד את הדבוקה לאחור ומצמצם אותה אפילו עד כדי רץ יחיד. כך קרה גם אתמול בשיקגו. ווסלי קוריר בדק את השטח ולמעט רץ אחד ויחיד שהצליח לרדוף אחריו, כל יתר המתחרים התפזרו מאחור.
הרודף אחרי קוריר היה "הפצוע הקנייתי" חסר הביטחון – מוזס מוסופ.
וכך קרה, שאחרי שה- 10 הק"מ בין 20 ל- 30 עפו, אחריהם עוד הגיעו חמישה ק"מ מהירים עוד יותר. בין 30 ל- 35 ק"מ היה זמנו של המוביל 14:30 דקות. בתחילה הוביל קוריר. אבל מוזס מוסופ לא התרגש. בסבלנות של דייג, המגלגל חכה, מוסופ סגר את הפער שפתח קוריר, התייצב לשמאלו ואז, בתאוצה קטנטנה שהכריעה את קוריר המתעייף, עבר מוסופ להוביל בבדידות מזהרת.
את עשרת הק"מ האחרונים של המרוץ נאלץ מוסופ לבלות לבד ברחובות שיקגו. לקראת הסוף הוא החל להתעייף והחל מהק"מ ה- 35 הקצב ירד ("ירד" לקצב של 3:02 לק"מ). את הגשר, עליו נלחמו אשתקד סמי וונג'ירו המנוח וצגאי כבדה, עבר מוסופ כשהשעון מתקרב במהירות מסוכנת לשיא המסלול. בשלב זה הוא עבר למעין גלישה נשיאותית ונפנופי ידיים לשלום, משל היה ברק אובאמה או לפחות רם עמנואל. בסוף חצה מוסופ את הקו בזמן – שיא המסלול נשבר ב-4 שניות.
מוסופ גרף גם את הפרס עבור הניצחון וגם את שיא המסלול. עבור משפחת מוזס מוסופ-פלורנס קיפלגאט, השבועיים האחרונים היו שווים בין רבע מיליון לחצי מיליון דולר (בפרסי ניצחון, זמן ומענקי השתתפות). הון עתק במונחים אפריקאים שכנראה יתרום להבטחת ההתעשרות הקנייתית מריצה, ולהמשך הדומיננטיות הקנייתית בכבישים. חג סוכות שמח נראה מובטח.
בשעה שמוסופ האט, הצליח ווסלי קוריר להחזיק מעמד במקום השני. שלישי הגיע ברנרד קיפייגו, גם הוא מקניה. בקנה דאבה האתיופי חצה את הקו רביעי וחמישי הגיע ריאן הול בזמן של 2:08:04 שעות.
הול אמנם לא הצליח לפרוץ לשלישייה הראשונה במרתונים שבהם הוא משתתף, אבל הוא ממשיך להשתתף במרתונים הטובים בעולם מול הטובים מבין ילידי אפריקה. נכון להיום, ריאן הול, הוא הרץ הלא-אפריקאי הטוב בהיסטוריה במרחקים שמחצי מרתון ומעלה עם שיא אישי של 59:43 דקות בחצי מרתון. הול השלים אתמול מרתון שלישי ב-2:08 שעות ואחרי מרתונים ב- 2:06 שעות (בלונדון 2008) ומרתון בוסטון בו קבע בתחילת שנה זו 2:04:58 שעות.
על פרס ה- World Marathon Majors כבר סיפרנו כאן. מיליון דולר אמריקאים שמחולקים חצי-חצי לרץ ולרצה שקבעו את רצף המיקומים הטוב ביותר במרתונים מסדרת ה- WMM בשנתיים שחלפו. רק המרתונים הטובים בעולם שותפים בסדרה – בוסטון, לונדון, ברלין, שיקגו, ניו-יורק, ומרתון אליפות העולם.
ליליה שובוקובה, שגדלה ברפובליקת בשקורטוסטאן – חבל נידח בלב רוסיה בין הוולגה להרי אוראל, כבר לקחה בסוף 2010 חצי מיליון דולר הביתה מה- WMM. אתמול, היא נכנסה למרתון האחרון שלה לשנת 2011 עם יתרון. ניצחון בשיקגו היה מבטיח לה את הפרס גם השנה.
בשלוש השנים האחרונות שובוקובה רצה שני מרתונים בשנה. תמיד אלו לונדון באביב ושיקגו בסתיו. בשיקגו, שובוקובה ניצחה שלוש מתוך שלוש. בלונדון מיקומיה בשלוש השנים האחרונות היו 1-2-3. תוצאות אלו שמו אותה הרחק לפני שאר העולם, והיא רצה הביתה עם המיליונים.
אבל אתמול, בשיקגו, הפרס לא הספיק לרוסייה. בשנה של תוצאות מופלאות במרתון, שובוקובה, קבעה את תוצאת השנה בעולם לנשים עם שיא אישי (ושיא לאומי רוסי) של 2:18:20 שעות. רק דקה משיא המסלול של פולה רדלקיף. אתמול, ליליה שובוקובה אותתה שהיא המועמדת המובילה לניצחון באולימפיאדת לונדון. במזרח אפריקה, ליליה שובוקובה מהיום – מסומנת.
חגי אשלגי
שואף לתנועה
