לפיזור מעל: קצח/שומשום/פצפוצי שוקולד

הכנה:
1. שמים את כל החומרים בקערה פרט למים. מוסיפים חצי כוס מים ומתחילים ללוש. הבצק סופח את הנוזלים לאט (ובאופן שונה אם הקמח הוא לבן/מלא)  ולכן לא מוסיפים בבת אחת את כל הכמות. מוסיפים בכל פעם טיפין טיפין ולשים עד שהבצק גמיש , לא דביק ונעים למגע.
2. מניחים בקערה משומנת קלות ומכסים במגבת. בקיץ ההתפחה קצרה, ויכולה להימשך כחצי שעה.
3. כאשר הבצק מכפיל את נפחו מפילים אותו בבוקס (את זה הילדים ישמחו לעשות) ולשים מעט. בשלב הזה אני מגלגלת לנקניק ארוך, חותכת לרצועות במשקל של 50 גרם ונותנת לגמדי הבית להכין את הלחמניות כמיטב עיצובם.
4. מפעילים את התנור על חום של 180 מעלות (לא טורבו!) ומסדרים את  הלחמניות (לא צמוד מדיי, הן עוד תתפחנה) על נייר אפיה המונח בתבנית.
5. מתפיחים כחצי שעה (כאמור- בחורף זה ייקח יותר זמן), ומכניסים לתנור לאפיה של 15-20 דקות (תלוי בגודל הלחמניות. תחתית הלחמנייה צריכה להשמיע קול עמום).

גיוונים:
• הקמח- אפשר לשחק בין קמח לחם, קמח מלא או תערובת בין שניהם. הקמח המלא יישתה יותר מים, ייקח לו יותר זמן לתפוח וייתן טעם דחוס יותר.
• את הסוכר אפשר להחליף בדבש, סילאן או מולסה
• את היוגורט אפשר להחליף בריוויון או במים (אם רוצים שהלחמניות תהיינה פרווה)
• לפני ההכנסה לתנור אפשר למרוח את הלחמניות בביצה טרופה ולפזר מעליהן קצח או שומשום. לחמניות ללא מריחת הביצה יתנו מראה 'כפרי' יותר.
• הגיוונים הכי כיפיים לילדים: פצפוצי שוקולד שטומנים בתוך הבצק

אורית שמש, דאטנית קלינית ותזונאית ספורט: כל לחמניה במשקל 50 גרם מכילה כ- 120 קק"ל (לפני עיטור בקצח/שומשום/פצפוצים). טחינה נחשבת למקור חשוב לברזל. אבל מקור הברזל הוא מן הצומח ולכן יעילות ספיגתו נמוכה יחסית לברזל מהחי. בנוסף לכך, הטחינה מהווה מקור חשוב לסידן, כאשר כמות הסידן בטחינה מושפעת מאוד מסוג השומשום – מלא או לא. ניתן לראות כי כמות הסידן בטחינה המלאה הינה פי 4 מאשר טחינה שאינה משומשום מלא. כמו כן, טחינה משומשום מלא מאפשרת לנו ליהנות גם ממינרלים רבים כגון: מגנזיום, אבץ, אשלגן וזרחן.  ומונע יצירת קרישי דם.