סיפורה של מתאמנת שיורדת בגדול בתכנית האימונים לחיים בריאים של לארה. ביום שישי האחרון היא הגשימה יעד ספורטיבי ורצה לראשונה במרוץ היקבים עם לארה, לאחר ירידה של 20 קילו ממשקלה. היום היא חולמת להיות מאמנת כושר כשתגיע למשקל היעד שלה

מאת:לארה מלר

• כתבה קודמת של לארה מלר בשוונג- "אוכל אינו מאהב מושלם"
• לארה מלר, היורדת בגדול – שנה אחרי
• ראיון עם לארה מלר, לארה הגדולה – כאן

הפעם אני יושבת, כותבת ומתמלאת התרגשות וגאווה לשתף אתכם בסיפור ההצלחה של דפנה – מתאמנת יקרה שלי שקיבלה החלטה לשנות את חייה ועשתה זאת באמצעות תכנית ההרזיה שלי – ביום שישי האחרון היא הגשימה חלום ורצה לראשונה את מרוץ השטח הראשון שלה במרוץ היקבים שהתקיים סמוך ללטרון.

תכנית  האימונים שבניתי מבוססת בראש ובראשונה על סיפור ההצלחה שלי – סיפור ירידה של כמעט 60 קילו ממשקל גופי וירידה דרמטית של אחוזי שומן מ- 60% ל-14% בתשעה חודשים.

אחרי שניסיתי אין ספור שיטות של דיאטות – נכשלתי וכמעט התייאשתי , הבנתי כי הרצון שלי לממש תשוקה לאכילה נבע מרעב רגשי עמוק וחוסר אמונה בסיסי שאפשר לשנות הרגלים ולהקנות דפוסים חדשים של חיים בריאים. עוד במהלך התהליך שלי קיבלתי פידבקים רבים על כך שאני מהווה מקור השראה, כוח ומוטיבציה לירידה במשקל, והחלטתי להעמיק וללמוד את התחום על מנת לאפשר את השינוי שאני חוויתי לעוד רבים אחרים. רכשתי ידע מקצועי מעמיק ומקיף כמאמנת כושר (בקמפוס שיאים של אוניברסיטת ת"א) וכמאמנת תזונה מוסמכת (בבית הספר למאמני תזונה NCS) ובניתי את "סדרת האימונים לחיים בריאים" המהווה נוסחה מובילה לתמיכה בירידה במשקל ויצירת  קרקע בטוחה להתמדה ושמירה על ההישג לאורך זמן.

הסדרה הראשונה של התכנית כוללת 20 מפגשים אישיים איתי. המפגשים מתמקדים בהבנת המניעים הרגשיים לאכילה מופרזת ולא מאוזנת. במהלך המפגשים אני בונה לכל מתאמן תכנית אימונים אינדיבידואלית הכוללת התאמת תפריט אישי מאוזן ובריא,פעילות אירובית אפקטיבית להגברת שריפה קלורית  והדרכה  אישית להתמודדות עם אכילה רגשית. אני מאמינה כי הכלי של הכושר הגופני הוא הכלי המרכזי, ושאם מתמידים בו מבטיחים שמירה על תוצאות ירידה.  אני אומרת תמיד למתאמנים: "זה בסדר לאכול יותר אם מתעורר הצורך אבל לדעת שלמחרת אנחנו עולים על ההליכון או יוצאים החוצה ושורפים קלוריות".

את דפנה הכרתי בחודש יולי האחרון. נערה המועמדת לגיוס, לפני פרק השירות הצבאי, שהגיעה אליי עם עודף משקל משמעותי המשפיע גם על נתוני הפרופיל הרפואי, גם על השיבוץ הצבאי ובעיקר על הדימוי העצמי. היה משהו בדפנה שהזכיר לי את עצמי בתחילת התהליך שלי – זיהיתי בה את הניצוץ  והכמיהה להיות יום אחד בחורה רזה ו"לקלף" מעצמה את שכבות השומן המיותרות שעוטפות אותה בהגנה מדומה שאינה זקוקה לה. בתחילת התהליך דפנה דיווחה על הרגלי אכילה שמקשים עליה להאמין שאי פעם תצליח להיות בחורה רזה- אכילה בשעות מאוחרות, כמויות לא מבוקרות ובעיקר המון ניסיונות לשלוט בתשוקות לאכילה באמצעות תוכניות דיאטות שונות שלא עובדות עבורה ותויגו על ידה ככשלונות.

היה חשוב לי  להבהיר לה כי בניגוד לדעה הרווחת ולניסיון שחוותה – לרדת במשקל זה קל – עושים יותר ספורט אוכלים פחות קלוריות ובמצב של גרעון קלורי הגוף מפחית ממשקלו. היה חשוב לי להבהיר לה כי מתוך הניסיון האישי שלי – הנוסחה הטכנית להשגת תוצאות הרזיה  אינה מעידה על שינוי או הצלחה. אחרי תהליך ירידה משמעותי במשקל השומן הרגשי לא מתנקה או נעלם בקלות כמו השומן הפיזי. זו הסיבה שאני מקפידה ומתעקשת לעבוד עם המתאמנים שלי על איזון רגשי באכילה. איזון רגשי הוא כלי משמעותי שעם השגתו נצליח לדכא תשוקה לאכילה. מקורה של אכילה לא מאוזנת או מופרזת הוא לא בצורך פיזיולוגי של הגוף אלא בהתמודדות עם תנודות רגשיות , מצבי רוח מתחלפים וחסכים מאוד עמוקים במעגלי תמיכה רגשיים.

האלמנט הנפשי והפסיכולוגי שליווה והנחה את המפגשים עם דפנה היה כי לא כדאי להדחיק או לדכא תשוקות אך גם לא לספק אותן ללא מעצורים וגבולות. במהלך כמעט ארבעה חודשים דפנה  עברה תהליך משמעותי של גמילה מאכילה רגשית באמצעות מגוון שיטות ומיומנויות מנטליות שרכשה באמצעותן היא לומדת לנהל את עולמה הרגשי במקום להיות מנוהלת על ידו. הדרך רצופה התמודדות עם רגשות קשים ולא נעימים שעולים לפעמים אך החזרה לשגרת אימונים וההטמעה של המסרים החדשים נותנים את אותותיהם בתוצאות ירידה במשקל והיא מתקדמת לעבר היעד המשקלי שהציבה לעצמה.

היה חשוב לי שתלמד לזהות במהלך התהליך כי אכילה רגשית נועדה לדחוף את הרגש פנימה ולהבטיח שלא יצא. רגש חזק כלוא ומודחק  יוצר מנגנוני פיצוי דרך אכילה ודפנה כמו רבים אחרים שילמה את מחיר מנגנוני ההדחקה בעודף קלורי רב ואכילה ללא שליטה.
לכל אורך התהליך הקפדתי להנחיל לדפנה את הידיעה כי  אוכל דיאטטי הוא לאו דווקא אוכל בריא וכי מאוד משמעותי שתזין את גופה בערך תזונתי מקסימלי ולא רק בערך קלורי מינימלי. החשיבה לתת לגוף את מה שהוא זקוק לו – מקסימום מינרלים, ויטמינים, אנזימים וסיבים תזונתיים היו אחד העקרונות המנחים בתהליך. כשמזינים את הגוף ומספקים לו ערכים תזונתיים מבחינים בשינויים המדהימים שהגוף מסוגל להם ומצליחים לייצר תחושת שובע.

אחד העקרונות הנוספים שליוו את התהליך של דפנה הוא הצבת יעדים ספורטיביים באימונים וטיפוח התחושה והאמונה שהשינוי אפשרי והוא בידיה . מהנקודה בה הגיעה אליי כמתאמנת שהולכת במהירות איטית ,דפנה פיתחה מיומנות ריצה למרחקים ארוכים של 5 עד 10 ק"מ ושיפרה משמעותית את מרכיבי הכושר הגופני הכוללים: סיבולת לב ריאה, גמישות, תנועתיות ומהירות.

לאור תוצאות הירידה של דפנה ורמת הכושר הגופני שהשיגה ,היום זה נראה לי ולה נורמלי וטבעי לחלוטין לקבוע יעדי ריצה חדשים. ביום שישי האחרון היא צלחה את האתגר הספורטיבי הראשון שלה והשתתפה לראשונה בריצה תחרותית למרחק 5  במסגרת מרוץ היקבים.
אחד האתגרים הכי גדולים שלי כמאמנת הוא לקחת בני נוער מועמדים לגיוס הסובלים מעודף משקל ולסייע להם בשלב קריטי בחיים, כך שיוכלו להתגייס לצבא עם מוטיבציה, הישגי כושר גופני ואורח חיים בריא.

ערכנו ראיון קצר עם דפנה שמספרת על המפגש  עם המאמנת לארה ועל תוצאות ההצלחה שלה בתהליך הירידה במשקל וגם על ההתרגשות שליוותה את ההישג הספורטיבי הראשון שלה – ריצת 5 ק"מ במרוץ היקבים שהתקיים ביום שישי האחרון סמוך ללטרון.

פרטים אישיים
דפנה, בת 18, מאזור פרדסיה, מתגייסת בקרוב לצבא עם פרופיל שהעליתי ל-82 מ-64 בזכות הירידה במשקל והתהליך שעשיתי עם לארה. בסך הכל השלתי ממשקלי מתחילת התהליך שלי 20  קילוגרמים. גדלתי כילדה בבית שבסך הכל הקפידו בו על אורח חיים בריא וקיבלתי המון תמיכה מאמא בתהליך שלי.

כשהגעתי לתכנית של לארה-למרות כל השיטות שניסיתי בעבר ונכשלתי בהן, החלטתי שהפעם אני אצליח. למה? כי ככה החלטתי. לארה חיברה אותי לתחושה שהכוח נמצא בידיים שלי.

ספרי מה הוביל אותך להחלטה לעשות שינוי?
דפנה: "ניסיתי אין ספור שיטות ודרכים לרזות. מה לא ניסיתי. מגוון שיטות של דיאטות נטולות פחמימות… תמיד ירדתי בשבוע הראשון 2-2.5  ק"ג, חגגתי… וזהו . אחרי כל הנסיונות שלא הצלחתי  לא באמת ציפיתי שאצליח אי פעם. הפסקתי להאמין. המפגש עם לארה גרם לי להאמין שאם פה, עכשיו, ברגע זה אני לא אעשה משהו עם עצמי ואחליט שהפעם לא משנה מה, נגד כל הסיכויים, אני עושה את זה ויהי מה – זה לא יקרה לעולם. היה בי משהו שידע שזו ההזדמנות האחרונה לשנות את החיים שלי.

אולי בגלל שתאריך הגיוס מתקרב אליי בצעדי ענק (11/11/12), אולי בגלל שדי, נמאס לי להיות ככה, נמאס להרגיש כישלון, או אולי כי הפעם יש לי מישהי שסוף סוף יכולה להבין אותי כי גם היא הייתה ככה עד לפני שנתיים – המאמנת שלי.

בכל הדיאטות שניסיתי תמיד הייתי מתחילה, יורדת 2-6 ק"ג, ועולה כפול. תמיד הייתי אומרת לעצמי "מחר", "לא נורא, שנה הבאה תצליחי". תמיד הייתי חולמת על הרגע הזה, ידעתי שזה יקרה מתישהו, אבל איך זה יכול לקרות אי פעם  אם כל פעם אני יורדת ועולה?
הבנתי כי צריך לנקוט פעולה  והפעם נמאס לי מהוויתור העצמי והחלטתי לעשות שינוי אמיתי. מה שהוביל אותי להחלטה לעשות שינוי זה שהפעם ממש ידעתי שאם אני לא לוקחת את עצמי בידיים ועושה עם עצמי משהו, זהו. לא יקרה יותר בחיים".

ספרי מה הוביל אותך לפנות דווקא לתכנית של לארה לאחר כל תכניות ושיטות הדיאטה שניסית?
דפנה: "בתחילת חודש יולי 2012, נכנסתי לאתר מאקו כהרגלי, קוראת כתבות נשים למיניהן, ותוך כדי שאני עוברת בין כתבות, ראיתי כתבה של "וואו, איך רזית!", כתבה על לארה מלר, מקום שני בגמר "לרדת בגדול 4, עונת הזוגות". נכנסתי, קראתי, אמרתי לעצמי  "וואו, איזו מהממת, איזה כיף לה", חשבתי "כולם מצליחים ורק אני לא" והתחלתי לבכות. קראתי שהיא מאמנת במכון כושר קרוב במרחק נסיעה של כחצי שעה מהבית, אמא השיגה את מספר הטלפון שלה והתקשרנו לקבוע פגישה. בכל התקופה הזו שבה ניסיתי לרדת במשקל, לא פניתי מעולם ל מאמנת כושר שממש הייתה שם במצב ובמשקל שלי. ידעתי שמישהי שהייתה במקום שלי תבין מאיזה מקום אני באה ותעניק לי את התמיכה הכי טובה שיש. כיום  אני מגיעה לפגוש את לארה בהרצליה פיתוח לאימון ושיחה מידי יום – חמישה ולפעמים שישה ימים בשבוע במשך שלושה חודשים וזו המסגרת היחידה שמאפשרת לי שינוי אמיתי".

היום במבט לאחור- תארי את האמונות שאיתן הגעת לתכנית של לארה ומה השתנה?    
דפנה: "הגעתי לתכנית בידיעה עמוקה שלא הצלחתי קודם, אז למה שעכשיו אצליח? אבל מצד שני חשבתי שאולי זה כן  יכול להצליח, כי הפעם אני מקבלת מאמנת שהייתה שם, לא סתם מישהי רזה מאז ומתמיד שתגיד לי מה לעשות אבל לא באמת תבין אותי ותזדהה עם התהליך שלי. ביחד עם לארה גיליתי עד כמה אני מחזיקה באמונות שליליות שמעכבות אותי מלהצליח. הייתי בטוחה שבכל מקרה אשאר שמנה, לא האמנתי שהשינוי שלי אי פעם יחזיק מעמד והרגשתי שגם אם אוותר על אוכל ברגע הזה אז ברגע הבא זה לא ישנה כי יש לי קילוגרמים רבים להוריד. בתהליך עם לארה למדתי להטמיע מסרים חיוביים לתת המודע – לומר לעצמי שיש לי חופש בחירה להחליט להיות רזה, ושכל רגע נתון יש לי בחירה מה אני מכניסה לגוף. למדתי לחזק את המקום הפנימי שלי שלא מאמין בעצמו באופן בסיסי ולמדתי להטמיע פעילות גופנית כחלק מהשגרת יום שלי."

אילו יכולות פנימיות פיתחת להתמודדות עם התשוקות לאכילה?
דפנה: "בתכנית עם לארה קיבלתי ידע עשיר על תזונה בריאה. כשאתה יודע מה טוב לך מתפתחת מודעות מסוימת שיוצרת שינוי. ברגע הזה שהבנתי שאני לא באמת אוכלת כי אני רעבה… אני לא באמת רעבה לספגטי או לפיתה, אני "רעבה" לקנות ג'ינס בקסטרו, לצאת מהבית בלי להתבייש. ברגע שאתה מבין למה אתה באמת רעב, אתה מבין שלא שווה לך לאכול את מה שרצית. למדתי לעשות הפרדה ביומני האכילה עם לארה בין הרעב הפיזי לרעב הרגשי שלי."

מהו הדבר החשוב ביותר לדעתך שקרה לך בתהליך?
דפנה: "פיתוח הכושר הגופני. זה באמת מצחיק אותי, כי לפני שלושה חודשים כשהתחלתי את התוכנית, הייתי הולכת על ההליכון במהירות 6  והרגליים היו שורפות.. והברכיים.. הכי כואבות בעולם, שלא נדבר על זה שהייתי רצה 10 מטר ואז הייתי צריכה חצי שעה (באמת) כדי להסדיר נשימה. והיום, שלושה חודשים אחרי, אני כבר לא הולכת. אני רצה. ולא 10 מטר, 10 ק"מ. על מהירות 8 ואף יותר. הרגליים עדיין כואבות כי יש עוד הרבה עומס, אבל אני יכולה לרוץ. וכשאני עוצרת לכמה דקות למנוחה, אני לא מתנשפת. הגוף שלי מתפקד אחרי ריצה כאילו לא רצתי. אני יכולה לנהל שיחה תוך כדי ריצה. זה ממש מצחיק כי מה בסך הכל עשיתי שלושה חודשים? רק הלכתי במהירויות שונות עד שעליתי לריצה. מזה להגיע לרמה כזאת של כושר? יפה לי. בהחלט הישג וכלי מדהים שקיבלתי בתכנית".

מהו סוד ההצלחה שלך בתהליך?
דפנה: "כמו שלארה הנחתה אותי לדמיין ולחשוב על מה מחכה לי אחרי. איזה חיים יהיו לי אחרי שאני ארד. עשיתי רשימה של כל הדברים שאוכל לעשות אחרי שארד במשקל; מה אני לא עושה היום בגלל שהמשקל מפריע לי. יצאו לי בינתיים 5 עמודים בWord. אז להסתכל כל יום  על הרשימה ולהבין שאני מפספסת את כל זה ומעכבת את החיים שמחכים לי בגלל שאני לא מוכנה לסגור קצת את הפה? אין מצב. לא שווה את זה."

אילו כלים קיבלת בתהליך שעוזרים לך להתמודד בצורה טובה יותר עם חשק לאכול?
דפנה: "באמצעות השיחות והמפגשים עם לארה עכשיו הבנתי באמת למה אני אוכלת. זה לא באמת חשק לאכילה. זה חשק לדברים אחרים שאני לא יכולה לעשות בגלל שאני שמנה, ובגלל שאני לא יכולה לעשות אותם ועצוב לי וקשה לי, אני פונה לאוכל, כי הוא תמיד שם במרחק של כמה מטרים ממני. זה לא באמת רעב פיזי, זה אך ורק רעב רגשי. קיבלתי כלי שנקרא "השהיה" על פיו אני בודקת תחושת רעב או שובע לפני כל ביס שאני לוקחת ומכניסה לגוף. אני שואלת את עצמי בכל רגע נתון האם אני באמת רעבה? ולמה אני רעבה? אני אוכלת כל כמה שעות מנות מדודות וקצובות ולמדתי לא לאכול מעבר למסגרת של הצלחת שמלאה בדרך כלל בירקות וחלבונים בעיקר. אין ספק שהיום אני יותר מתמיד קשובה לתחושת רעב או שובע וגם לגבי אכילה בשעות מאוחרות מצאנו פתרונות יצירתיים".

תארי את יחסך לספורט בעבר וכיצד הוא השתנה היום?
דפנה: "אני אוהבת ספורט. חידשתי באמצעות התכנית עם לארה את האהבה לספורט. שיחקתי כדורסל 6 וחצי שנים, הייתי בנבחרת בי"ס 3 שנים, יש לי רק אחים ושלושה בני דודים קרובים כמו אחים,כולם בנים, אז תמיד היינו משחקים כדורסל, כדורגל… אני אוהבת את זה. כשהתחלתי לעלות במשקל התביישתי ללבוש את הגופייה והמכנסיים הקצרים במשחקים, אז פרשתי. ומאז עליתי עוד יותר. ככל שעליתי יותר התביישתי לעשות ספורט. התנועות מגושמות, לא מצליחים לעשות בדיוק את התרגילים כי יש לך מגבלות. פשוט הפסקתי. היה לי ממש קשה לוותר על זה כי אהבתי את זה מאוד. אבל לא הייתה לי ברירה. לא עשיתי כלום מגיל 15. היום אני עדיין אוהבת ספורט. אני יודעת שאני בכושר טוב יותר. עדיין יש כאבים אבל אני מאמינה שבעוד כמה חודשים לא יהיו בכלל. היום קל לי יותר להתגבר על הקושי ולהתמיד בריצה, כי אני יודעת שאני יכולה. יש לי את היכולת לרוץ למרחקים ארוכים למרות המשקל שלי, וזה נותן המון ביטחון".

מה המסר או העצה שהיית רוצה להעביר לאנשים שסובלים מעודף משקל בעקבות התהליך שאת עוברת?
דפנה: "אל תחכו. אל תגידו "מחר", "אחרי החגים", "בשנה הבאה". אין באמת דבר כזה. זה הכי נורא לחכות ולחשוב שמתישהו נהיה רזים, כי זה לא קורה וזה לא יכול לקרות אם לא נעשה עם זה משהו. אני הייתי ככה 10 שנים. תמיד אמרתי לעצמי  "לא נורא, בשנה הבאה תצליחי", והייתי ממשיכה לאכול. אפילו אם הרגע סיימתם לאכול בורקס, לא נורא, עצרו פה. צאו להליכה. אל תחכו. לקחתי מלארה את העצה הכי חכמה: מותר לעשות טעויות ולהיות אנושי אבל לדעת שתמיד למחרת יש דרך חזרה לשגרה הבריאה. תמצאו כמו שאני מצאתי את המאמנת שלי – אדם שילווה אתכם ויתמוך בכם בתהליך ואל תשכחו להגיד תודה על שינויים קטנים שקורים בדרך.

עם אילו קשיים התמודדות ואת מתמודדות ביום יום מול אכילה?
דפנה: "הקושי המשמעותי הוא ה"לא בא לי". לא בא לי לאכול סלט עם טחינה, ובא לי לאכול עכשיו פיתה! זה קשה כי הראש ננעל על זה. לא שהגוף שלי באמת זקוק לפיתה הזאת והוא לא יתפקד אם אני לא אוכל אותה. אבל אני צריכה לזכור שכל פעם שאני לא אוכלת את הפיתה או את מה שאני רוצה, זו נקודה לזכותי וכל הכבוד לי. (צריך לחשוב שאם רצתי ושרפתי קלוריות, ופיתה היא בין 250 ל300 קלוריות… לא שווה). עבדתי מספיק קשה כדי לשרוף את זה".

אילו הרגלי חיים בריאים רכשת במהלך הדרך ולאיזה מהם את הכי מתחברת?
דפנה: "העיקרי זה הספורט. עבדתי על זה ממש קשה וחבל לי לאבד אותו. לבנות כושר גופני לוקח 3 חודשים, וכדי לאבד אותו מספיק שלא מתאמנים שבועיים. לחשוב על כמה כאב לי ושרף לי בהתחלה ושעכשיו אני במקום הרבה יותר טוב, אז אם תשאלו אם אני אי פעם אפסיק? בחיים לא.

דבר נוסף,  העובדה שהמאמנת שלי לארה האמינה בי ורואה בי משהו שאני עוד מתקשה לראות בעצמי נתן לי המון בטחון וקרקע להצלחה בתהליך שלי. היא לימדה אותי לסמן מטרה ולהגשים אותה וככה הצלחתי גם יחד איתה להעלות את הפרופיל הרפואי שלי מ- 64 ל-82. היא הוכיחה לי שכשבאמת רוצים להגשים יעדים לא מוותרים".

למה לדעתך הפעם השינוי שלך יצליח, במה שונה התכנית הזאת מתכניות קודמות לדעתך?
דפנה: "הפעם השינוי יצליח כי ככה החלטתי. כמו שלארה לימדה אותי- הכוח נמצא בידיים שלי.אני כל פעם אומרת את זה לעצמי, כדי שזה ייכנס לי טוב טוב לראש וכדי שאני אאמין בזה ב100%. אני יודעת שזו ההזדמנות האחרונה שלי. ופשוט יודעת שאם הפעם אני לא אעשה את זה, זה לא יקרה יותר. מועד הגיוס היה בשבילי מטרה ראויה להילחם בשבילה, גם על תפקיד משמעותי אולי אפילו קרבי שיתאים לי וגם הרעיון להתגייס במשקל עודף קצת מלחיץ. המדים, המקלחות, המשימות האתגריות שמחכות לי- זה נותן מוטיבציה להתאמן ולהוריד במשקל כמה שיותר מהר עד מועד הגיוס".

"התכנית הזו שונה כי הפעם יש לי מאמנת שהייתה שם (עד לפני שנתיים!) ומבינה אותי ומה עובר עליי. בשיטות שניסיתי עד עכשיו לא היה מעורב בן אדם שהיה במצב שלי. בד"כ הייתה לי דיאטנית רזה מאז ומתמיד או מאמן כושר עם שרירים שלא באמת הבינו מה עובר עליי, איזה קשיים רגשיים יש בתהליך הזה.  כל בן אדם שלא היה שם לא יכול להבין את זה. הפעם מצאתי מישהי שמבינה אותי מאוד ובניגוד לכל האחרים, ממש רוצה לעזור לי ומעניקה לי מודל לכוח מוטיבציה והשראה – אז למה שלא יצליח?"

"היום אני עדיין בתכנית- בתהליך ירידה, ולא מתכוונת להפסיק אותה. ממשיכה להתאמן ולאכול כמו שצריך. יש ימים שקשה (מאוד) ועולות המחשבות "למה אני צריכה את זה? הרי ממילא אחזור להרגלים הישנים", אבל אני זוכרת ולארה מזכירה לי  שרגע ההווה זה הרגע היחידי לעשות בו שינוי אמיתי – לא ברגע העתידי. מה שישתנה ברגע זה ישפיע לטובה על העתיד שלי".

"אני מאחלת לעצמי ימים של כוח ומוטיבציה לשינוי- 20 קילו כבר מאחוריי ואני מסתכלת קדימה לעבר ה-20 הבאים.
ברשימת כל הדברים שלי לאחר שאגיע למשקל היעד ואסמן שהגשמתי את החלום שלי להיות בחורה רזה הוא ללמוד בוינגייט, להיות מאמנת כושר (כמו לארה) ולעזור לאנשים אחרים להגשים את החלום שלהם להיות רזים ובריאים".

דפנה הגשימה את היעד הספורטיבי הראשון שלה ויצאה איתי לריצה למרחק 5 ק"מ במרוץ היקבים שהתקיים ביום שישי האחרון. הייתי גאה ללוות אותה מהקילומטר הראשון ועד הקילומטר האחרון במסע להגשמת היעד שלה – אני מאחלת לה שנה מלאת אירועים ויעדים ספורטיביים ומאוד גאה להיות המאמנת שלה כי למען האמת מעולם לא ראיתי בה בחורה שמנה. היכולת להסתכל מבעד למראה על המתאמן שלך גם כשאין תוצאה מיידית ולהאמין שדרך הפעולה והעשייה יגיע השינוי היא סוד ההצלחה שלי כמאמנת. דפנה מגלה חופש בחירה ושליטה עצמית עצומה מול אוכל וכוח הרצון שלה ראוי להערכה- היא מהווה מקור השראה בשבילי לא פחות ממה שאני עבורה כי היא מעמידה לי מראה לכך שכל מה שאנו צריכים הוא לטפח את המקום הרגשי שזקוק לחיזוק שהשינוי אפשרי, להטוות אבני דרך לחיים טובים ובריאים יותר ופשוט להנות מהתוצאות!

דפנה מספרת על הגשמת החלום לרוץ במרוץ היקבים:
"תמיד חלמתי ורציתי להשתתף במרוץ. לא משנה של כמה ק"מ, פשוט להשתתף. ואתמול זה קרה, בפעם הראשונה. הגעתי עם לארה לאזור לטרון בשבע בבוקר – הייתה לי התרגשות עצומה לקראת האירוע – הרבה אנשים ספורטיביים מסביבי ואני – שלראשונה רצה במרוץ שטח מרגישה שונה מעט בסיטואציה אך עם המון תקווה להגשים את היעד הספורטיבי הראשון שלי בהצלחה. תוך כדי ריצה גיליתי שללא ספק ריצה בחוץ שונה מריצה בחדר כושר על הליכון. אבל למרות הקושי שהיה לי לקראת הקילומטר השלישי, סיימתי. זה אמנם לקח אבל הגעתי לקו הסיום – הגשמתי את היעד וזה מה שחשוב. הנוף העוצר נשימה וקהל האנשים שמקיפים אותי רצה נתנו לי זריקת מוטיבציה רצינית במהלך הדרך. ברור לי שמכאן אפשר רק להשתפר. היעד הבא שלי – להתחיל לעבוד על ריצות בחוץ, ואני בטוחה שבמרוץ הבא יהיה לי הרבה יותר קל ולמרחק ארוך יותר. אני בהחלט מתכוונת לסמן השתתפות בעוד אירועי ריצה קרובים-מתאמנת לשפר הישגים וחשוב לי לפתח את יכולות הריצה שלי – אז נתראה על מסלול המרוצים".

תמונות של לארה:
• צילום: אלעד דוד
• איפור: ליאור כהן
• סטיילינג: לאה רוזן
• שיער: דביר בן- חמו ממספרת exprity
• סטודיו: מיסטר ארטישוק
• תמונות ממרוץ היקבים: יניב דותן
כמאמנת גאה של דפנה- אסיים בנימה של קריאה לפעולה- אם גם
אתם שבעים מדיאטות שלא עובדות ורוצים להתחיל לעשות פעולות אקטיביות כדי
לגרום לשינוי שלכם לקרות- השאירו לי פרטים בהודעה אישית.
• בדף הפייסבוק – Lara meller
• או פנייה אישית למייל :  [email protected]

לארה מלר –
מאמנת כושר ותזונה מוסמכת.  יוזמת ומנחת תכנית הכושר והתזונה"אימונים לחיים בריאים". מנחת סדנאות והרצאות להטמעת תהליכי שינויי וירידה במשקל.