בכל גן ילדים ומערכת חינוך הדינאמיקה בין ההורים קבועה – האמהות משוחחות עם האמהות על כביסה, חוגים, מתכונים ומחותנים והאבות משוחחים עם האבות על האוטו החדש מהעבודה ו…על האוטו החדש מהעבודה כבר דיברנו?.. המוביליות בין המגדרים מוגבלת למדי

מאת:תמי ששון

מאז תקפה קדחת הריצה בארצנו, גיליתי שאני יכולה לחצות את הקווים. כל אבא שנתקף בחיידק יכול לפתח איתי שיחה ש"זר לא יבין". תכנונים ואימונים, קצבים וכאבים, פולאר או גרמין, ג'ל או תמרים ובעיקר איפה יש באזור יותר ברזיות ופחות בוץ. כך קרה לי גם עם ינון. עד לא מזמן הקשר בינינו היה מבוסס על מופע  משותף של "חנה זלדה" באחת ממסיבות  החנוכה בגן.

היחסים קבלו משמעות נוספת לאחר שהשתחרר מצבא הקבע (סא"ל) ומצא כי הריצה היא התחליף האולטימטיבי, שלא לומר "הצבא החדש": "יש הרבה דמיון", הוא אומר, "הטקסים והמרוצים, המדים ובגדי הריצה וכמובן כל ה'שיפצורים'. יש מסגרת, יש משמעת, אבל הפעם המשמעת היא עצמית בלבד". את התכניות הוא מכין לעצמו, לאחר שלדבריו "הבין את העיקרון" והתוצאות מדברות בעד עצמן.

הילה,סיגל,מעיין,יובל, ינון ופלג– כל אחד מוצא את מקומו ואת המרחק המתאים לו

בשעה שרוב הבעלים, הנתקפים בחיידק, זוכים לטענות מצד האישה – אתה כל הזמן רץ, הילדים לא רואים אותך, אתה לא עוזר לי בבית, ועוד כהנה וכהנה – ינון עשה מעשה, והחליט לקחת את הילדים איתו, לרוץ.

וכך קרה ש… ינון משך אחריו את מעיין, הבן הצעיר (10) מגן וקשר בקבוצת הכדורגל של מכבי פ"ת (טרום ב') וגם שייט מפרשיות ב"בני הרצליה" ובהמשך גם את יובל (17) גולש  רוח ב"בני הרצליה", שזה עתה שב מאליפות העולם ואת פלג (15) שוער בקבוצת הכדורגל מכבי עמישב פ"ת (נערים ג') . כן, כן, משפחת עצמון היא משפחה שבה הספורט הוא בשגרת העבודה היומיומית.

לקראת מרתון תל אביב לא הייתה התלבטות במשפחה באיזה מסלול לבחור: הם פשוט בחרו בארבעת המסלולים האפשריים לריצה.

"לאחר שרצתי בשנה שעברה את מרתון טבריה בפעם הראשונה", הוא נזכר, "בו לא סבלתי יתר על המידה, הרגשתי רצון להמשיך…היעד הבא היה מרתון תל אביב, אליו הגעתי עם בני מעיין, שבהרשמתו למרוץ נאלצתי לזייף קצת בגיל. כבר במרוץ התבור (אותו מקפיד ינון לרוץ בעשור האחרון, גם אם הייתה זו הריצה היחידה שלו בשנה. הוא מאלה שיכולים לקום ולרוץ ללא נפח ק"מ שבועי תלת או אפילו חד ספרתי),  מעיין זינק למסלול הארוך, עקף כמה וכמה חיילים, אכל את העלייה בלי מלח ונדבק. את עשרת הקילומטרים של תל אביב 2010 גמע מעיין ב-52 דקות!

היה ברור שיש כאן כוכב נולד. "יש לי שני חלומות", מחייך מעיין, "לעקוף אתיופי ולרוץ  10 ק"מ ב-40 דקות"… בינתיים מעיין כבר שיפר ל- 50:30 במרוץ ראש העין, כך שהיעד אינו כה רחוק.

 "מעיין ראה שיובל גולש – והחליט להצטרף אליו לים, ראה שפלג משחק כדורגל – ורצה גם הוא, וכשראה כי אני רץ,  זה כבר היה ברור, הוא מצטרף לריצות", מדווח האב הגאה על  הילד בן ה-10 שלא נח לרגע.

יובל, שמשפר את  הכושר הגופני במסגרת אימוני הגלישה, החליט שחצי מרתון זהו יעד נחמד ואפשרי, ופלג, שמתאמן 4 פעמים בשבוע בכדורגל – החליט להצטרף  "בקטנה" – למסלול ה-10%.

אם כך, חשב לעצמו ינון, אי אפשר לצאת להפנינג משפחתי כזה ולהשאיר את הבנות בבית ומיד רשם את אמא סיגל (שבימי שישי מקפידה לשחות, ואף חוטאת ב"זומבה" מדי פעם, אבל…  "לרוץ…???? אני???" היא מתפקעת מצחוק) וכמובן את הבת הילה בת ה-5 (כן, כן, לפעמים בילד הרביעי זה מצליח).
 
"יום אחד יצאתי לרוץ עם מעיין, והילה ביקשה להצטרף. גיחכנו קלות, אך לאחר שרצה איתנו 3.5 ק"מ ברחבי ראש העין, החלטתי שהמרתון בת"א יהיה בהרכב משפחתי מלא", מסכם ינון לקראת המרתון הרביעי שלו בשנה ורבע האחרונות.

ינון, מעיין ויובל כובשים עוד עלייה במירוץ ראש העין

לקבוע מפגש עם משפחה שכזו זו משימה בלתי אפשרית. בכל שעה במהלך היום מישהו נמצא באיזשהו אימון איפשהו בים או על הדשא. או ביער ראש העין. "כל אימון הוא סוג של טיול", מסביר ינון את חיבתו לאימוני הריצה בשטח.
אה, כן, לפעמים גם הולכים לעבודה או לבי"ס. (הם גם תלמידים טובים, למי שמתעניין).

הפגישה נערכה בשלבים, בין הסעה לאימון, לסנדביץ' ולכיבוי אורות . בכל זאת, למחרת קמו מוקדם למרוץ התבור, ובנוסף הזיזו  את השעון.

מי שנכנס לבית משפחת עצמון לא יכול להתעלם מגודלו של המקרר, המכיל כמות מסחרית של ביצים (תבנית ביום), כדי חלב מועשר (לפחות אחד ביום) פסטראמה (קופסא ביום) והמון קוטג' וגבינה לבנה וצהובה (לא סופרים…).

יש עוד כמה "אבות מזון" שנשאבים כאן במהלך שבוע ונעלמים. (כל הדיאטניות מתבקשות לשבת) שוקולד "השחר" (אריזת חיסכון), "מנה חמה" ("לפעמים מישהו פשוט מת מרעב באמצע הלילה") וגולת הכותרת – "כריות". גם שניצלים נערמים כמעט בכל ארוחה ומוטבעים בבריכה של קטשופ.

לדברי הבנים, לא מבזבזים מקום בבטן על פתיתים ושאר תוספות. המקפיא הגדוש בחזה עוף לא היה מבייש סופר שכונתי. "אין כמו ארוחה אחרי אימון", מתמוגג ינון, ואימונים יש בבית הזה למכביר….

מה הם נושאי השיחה המרכזיים בארוחות, אני שואלת ולא מופתעת לגלות  כי הנושא העיקרי הוא ספורט. אבל לא רק זה עושים, אלה גם זה שרואים –הפועל תל אביב בכדורגל. על האהבה הזו אחראי פלג, שגרר אחריו את כל המשפחה – ואף מפתח קריירה ככתב ספורט באתר האינטרנט "ספורט ONE" , שם הוא מדווח על הליגה הרוסית.

דבר נוסף שניתן למצוא כאן בערימות הן כמובן נעלי הספורט לסוגיו: נעלי כדורגל מקצועיות, נעלי ריצה  והליכה, רכיבה, עם או בלי קליטים (צריך להפעיל עוד כמה שרירים, טוען ינון). "את המרוץ הראשון עשה מעיין עם דיאדורה סקוצ'ים….אחר כך הבנתי שצריך לשדרג אותו קצת".

דבר נוסף שניתן למצוא כאן בערימות הן כמובן נעלי הספורט לסוגיו

ינון אינו מתהדר במותגים ראוותניים וטוען בנחישות שמה שיפה בריצה הוא, שאפשר לרוץ גם עם "מכנסי התעמלות מהתיכון וחולצת טריקו". בנוגע לנעליים, כן, הוא שמע  שצריך להחליף כל 800 ק"מ, אך הוא שמע גם שהוא אמור להרגיש את הצורך ולפעמים גם אחרי 1600 ק"מ הוא עדיין לא מרגיש זאת…אז הנעליים החדשות ישמשו אותו לליל הסדר.

"לאחר שהתפנה לי קצת זמן בחופשת השחרור," נזכר ינון, "נחשפתי לריצות הארוכות דרך חבר מרתוניסט. הוא הסביר לי את העקרונות, ניצלתי את יכולותיי הגופניות הטובות, והתחלתי להתאמן. כבר בהתחלה החלטתי: קודם כל המשפחה" .

הוא מוכן להגיע פחות מאומן למרתון, רק לא לפגוע כהוא זה במשפחה,  בטיולים המשפחתיים, בטיפול בילדים ובבית (ינון הוא לא מאלה ש"עוזר". הוא מאלה שמנהל את הבית על כל המשתמע מכך).

אז זה אומר לשלב אימונים בין לבין – להביא את  אחד הילדים לאימון ועד שהאימון מסתיים – לרוץ ("גם ריצה של ק"מ אחד היא ריצה") וזה אומר גם לצאת לריצה ב23:00, לאחר כל סידורי הבית, לחזור מריצה ולצאת עם סיגל להליכה מהירה של שחרור…וכמובן לפני מרוצים לצאת לריצות בוקר ב5:00, לעיתים עם מעיין. "הכיף בריצה, בין היתר, זה  האפשרות לעשות זאת בצורה משפחתית-  כל אחד מוצא את מקומו ואת המרחק המתאים לו".

"כל עיסוק ספורטיבי הוא מבורך בעיני", מכריזה  סיגל, " ואם יש שילוב של כל המשפחה – הרווח הוא כפול". אך היא מודה שלדעתה היה זה בזבוז כסף לרשום אותה למרוץ "10%" אותו היא מתכוונת אמנם לצעוד במרץ רב, אך לא ממש לרוץ.

העיקר ההשתתפות,  אני שולפת סיסמאות, אך סיגל כבר יצאה לעוד הסעה (כבר 21:00 וצריך להחזיר את יובל מאימון בים).

איך הם נרדמים בלילה עם כל  כמויות האדרנלין שלהם? "טוב מאד", טוען ינון, אולי אחת הסיבות היא העדר טלוויזיה זמינה (המכשיר הזה הוכנס לשם רק לאחרונה. הרי לא באמת יש להם זמן לצפות בו).

כשיצאתי החוצה, חיפשתי קולטי שמש על הגג. מאיפה כל האנרגיה הזו, אני תוהה, ומבינה שמשפחת עצמון היא בעצמה תחנת כוח שיכולה להאיר את כל ראש העין.

תמי ששון– מתחילה הכי לאט שלה ואט אט מאיטה  (ומסיימת בחיוך)

קישורים: ריצה, מרתון, מסלול ריצה, מרוץ,