אחרי שסיכמנו את מקצה העלית של אליפות העולם באיש ברזל לנשים שנערכה בקונה, הגיע הזמן לסכם גם את ההופעה המכובדת של הנציגות הישראליות בתחרות. 12 טריאתלטיות איכותיות הגיעו להוואי, כאשר לקושי הדי "רגיל" מבחינתן של השלמת טריאתלון למרחק איש ברזל, ועוד במסלול המאתגר בהוואי, התווסף קושי מנטלי לא פשוט כאשר מספר ימים לפני התחרות פרצה המלחמה בישראל, ועל חלקן השפיע מקרוב במיוחד.

לכתבות נוספות בנושא:
כשהסגנית הנצחית הפכה לאלופה: סיכום אליפות העולם לנשים באיש ברזל
"חשבנו שאנחנו קשוחים מספיק לעמוד על קו הזינוק, גילינו שאנחנו לא"
עם סרטים שחורים על היד: נשות הברזל הניפו את דגלי ישראל בהוואי

רובן נחתו שם עוד לפני מתקפת הפתע, על מנת להסתגל להפרשי השעות ולתנאי מזג האוויר, ובבוקר שבת קמו, כמו כולנו, למציאות חדשה. "המצב בארץ תפס אותנו יום אחרי שהגענו לקונה", מספרת לוסי אורון מקבוצת Golden Tri: "אני השארתי בבית בן זוג ושלושה ילדים, שעקב נסיעתי נסעו לסבים בקיבוץ מגן בעוטף עזה. כל התחושות שהיו עם ההגעה לקונה, ההתרגשות והשמחה, התהפכו לעצב רב, חרדה עצומה למשפחה ולחברים בכלל ולילדים שלי בפרט שנמצאו בעוטף באותם רגעים. תסכול גדול והלם שככה הופקרו כולם וחוסר אונים בלהיות כאן עם אפס יכולת לעזור.
פשוט לראות את מה שקורה דרך התקשורת, לבכות ולא להאמין".

משלחת ישראל לאליפות העולם באיש ברזל במצעד המשלחות | צילום: באדיבות ענבר זהבי

למזלה הרב של לוסי, בני משפחתה יצאו בשלום מהמתקפה הרצחנית: "המשפחה שלי בילתה יותר מ-24 שעות בממ"ד, כאשר מחבלים מסתובבים בקיבוץ. הקיבוץ שלהם ניצל בנס, בזכות הערנות של כיתת הכוננות שלהם שנלחמה מול המחבלים על הגדר. ברגע שהושגה שליטה בקיבוץ וצה"ל אישר להם לצאת הביתה התחלתי לנשום. הימים שעברו היו בתחושת אבל וכאב ללא שינה".

גם עבור אירנה מאזין, הטריאתלטית המנוסה מקבוצת Zone3, שבנה חייל קרבי, היו לא מעט רגעי חרדה סביב האליפות, ולא ממש מהמסלול (הרי זו הייתה הפעם השישית שלה באליפות העולם, והחמישית בקונה): "ביום הטיסה שלי פרצה המלחמה ולא ידעתי איך להכיל את השינוי ב-180 מעלות מהתרגשות לפני הטיסה לדאגה, פחד וזעם מהסיפורים הנוראיים שכבר התחילו להגיע לתקשורת. הבן שלי חייל בהנדסה קרבית. הבנתי מיד שאם אחליט בכל זאת לטוס, השקט וההנאה כבר לא יהיו שם. זה יהיה רק על מנת להשתתף, להראות לעולם שאנחנו חזקים ולא נשברים למרות כל הניסיונות לפגוע בנו, סוג של שליחות".

גם לוסי מספרת על הרצון להראות לעולם את העוצמה הישראלית, ועל התמיכה מהמשפחה ששרדה והרצון שלהם שהיא תזנק בכל זאת: "מהבית והחברים בארץ קיבלתי מסר שעליי להשלים את המשימה לשמה נסעתי, וגם בקשה לקצת אור בכל החושך הזה. זינקתי לתחרות עם כל המטען הזה ובתחושה שזה בשבילם. חייבת לשמח אותם קצת. פגשתי פה הרבה אנשים והבנתי שהמעט שאני יכולה לעשות, מהמקום הרחוק הזה, זו הסברה ושיקוף של הזוועה בארץ. העלאת דעת הקהל והתודעה על הנעשה בישראל. שאנחנו אזרחים נורמטיביים שלוקחים חלק בקהילת אנשי הברזל העולמית".

קבוצת זון 3 בקונה | צילום: פרטי

אירנה שיתפה על הקשיים גם ביום התחרות עצמו: "ביום התחרות מלווה בחולשה פיזית מקו הזינוק ניהלתי 'מלחמה משלי', תוך התמודדות לא פשוטה, לעיתים בלי כוחות. נתתי הכל כדי להגיע לקו הסיום ולהצטרף לבנות הקבוצה שלי, שסיימו בגאווה והצלחה רבה את התחרות באליפות העולם. את המלחמה הזו ניצחתי. יש לי מדלית פינישר של אליפות העולם מספר 6. כך גם ננצח ביחד את המלחמה על קיומה של המדינה שלנו".

את הרגע המרגש ביותר בקו הסיום סיפקה לוסי, שלאחר התלאות שעברה משפחתה, חצתה את קו הסיום כשהיא מניפה את דגל ישראל אל על. על כך היא סיפרה: "אני לא בן אדם של כניסות דרמטיות מעולם לא עשיתי זאת, אבל כנראה שהכל התנקז לרגע הזה. היה חשוב לי להניף את הדגל בעוצמה וגאווה להזכיר לכל הקהל סביב את הנעשה בישראל, שיראו כולם שאנחנו פה. המסע הזה הפך ממסע אישי חווייתי למסע עם שליחות. אף על פי שהתחושה האישית שלא הצלחתי להביא את עצמי לידי ביצוע בתחרות, גאה להיות פה ולייצג את המדינה שלי. מבחינתי זה מעל הכל. קונה מדהימה, התחרות קשה, יש בה שילוב של המדבריות והרוחות של הישראמן מול קטעים ברכיבה שמזכירים את טבריה עם הנוף של הים, השחייה בים פה מדהימה לפחות כמו באילת".

התוצאות
כל 12 הנשים הישראליות שזינקו, גם הגיעו לקו הסיום בהצלחה. המהירה ביותר ביניהן הייתה ענבר זהבי מאייר, הבעלים והמאמנת הראשית של קבוצת גולדן טרי, אשר סיימה בזמן של 10:35:38 שעות – התוצאה השלישית בטיבה לאישה ישראלית בקונה אחרי ה-9:45:35 של נינה פקרמן וה-10:29:26 של אנטוניה רזניקוב. היא סיימה את התחרות במקום ה-32 בקבוצת הגיל 39-35, ובטופ 200 (178) מבין כלל 2,039 המתחרות (וכולנו מחכים לשמוע על החוויה בפרק הבא שלה בפודקאסט "ספורטודידקט" כאן בשוונג).

ענבר זהבי בקונה | צילום: גדי מאייר

השנייה הייתה יובל קים נהון מקבוצת 500 וואט, שסיימה בזמן של 10:52:18 שעות, ובמקום ה-33 בקבוצת הגיל 29-25. השלישית המהירה היא שרון זופניק מ-MyWay, שסיימה בזמן של 11:17:46 שעות ובמקום ה-17 בקבוצת הגיל 54-50. אלופת הישראמן 2022 לימור הגני מזון 3 (הקבוצה הישראלית עם הייצוג הרב ביותר, 6 נציגות) סיימה לאחר מכן עם 11:37:18 שעות מקום 58 לגיל 49-45).

תוצאות נוספות:
יעל טשר (ZONE3) – 11:57:40 שעות
רונית היימן סטריפלר (ZONE3) – 12:18:17 שעות
רות ים (ZONE3) – 12:18:40 שעות
אירנה מאזין (ZONE3) – 12:25:41 שעות.
לוסי אורון (GOLDEN TRI) –  12:31:40 שעות.
עינת להב (ZONE3) – 12:32:01 שעות
איה רוזנטל (TRIHARD) – 15:53:27 שעות
הראלה פריזוס (C3US) – 16:54:20 שעות

זון 3 בקונה | צילום: פרטי