משחה אטרקצי הוא ייחודי במינו. אין בו מדידת זמנים והתחרותיות מונחת בצד לטובת עממיות ואחוותם של המשתתפים. המשחה מציע שלושה מקצים, כדי שכל אחד מכם יוכל לקחת חלק. הראשון: מקצה קצר ל-800 מטרים אותו כל אחד מאיתנו יכול לגמוע ב-20 דקות פחות או יותר. המקצה השני: 1600 מטרים, קצת יותר ארוך ומאתגר, אך אין סיבה כי תוך שעה קלה (תלוי ברמה כמובן) לא תוכלו למצוא עצמכם יבשים ומרוצים על "חוף מבטחים". המקצה השלישי: 3200 מטרים, נועד ליותר מנוסים מביננו, והערכה כי יהיו שחיינים אשר יוכלו לצלוח מקצה זה בפחות משעה.

מסלול המשחה, כמו בכל שנה, יעבור במקביל לקו החוף, מחוף הצוק ועד למזח הדרומי של המרינה בהרצליה וחזרה. כדי להקל על השחיינים הפחות מנוסים, או אולי על אלו החוששים משחייה במים עמוקים, דאגו מארגני האירוע כי המשחה, יעבור רובו בעומק עמידה. מצופים יפוזרו לאורכו של מסלול השחייה, בערך כל 200 מטרים. סירות וקיאקים יהיו לעזר המתקשים.

כל הפרטים על המשחה- כאן

דברים אשר אמרה גל, ביתו של עזרא אטרקצי לפני פתיחת המשחה בשנת 2008:

כאב.
הלכתי לאבן שושן ומצאתי שתי הגדרות לכאב:
האחת- "מחוש גופני קשה הכרוך בצער"
והשניה- "צער עמוק"
אם אני אשאל ספורטאי מה זה כאב הוא ודאי יאמר לי שכאב זה מה שהוא מרגיש בקילומטר ה-40 במרתון.
אם תשאלו אותי מה זה כאב אני אגיד לכם שכאב זה לא לראות את אבא שלי, לשמוע אותו, לחבק אותו במשך שנה שלמה. זה לדעת שאמא קמה בבוקר ולצידה המיטה ריקה, שטל התחילה את הלימודים שלה והיא לא יכולה לצלצל לאבא ולספר לו על הציונים או שאבא לא יהיה בגיוס שלי, בשחרור, בחתונה ובכל נקודת ציון נוספת בחיי.
כאב זה לדעת שהפעם האחרונה שהיינו כל המשפחה יחד הייתה ביום שלישי, ה- 19/06/2007, לפני שנה כשנסענו באוטו. כאב זה להשלים עם העובדה שאני בחיים לא אוכל לחבק את אבא שלי עוד פעם.
היום, שנה אחרי התאונה, כולנו פה כדי לזכור את אבא שלי. אחרי הזינוק, בזמן שאתם תשחו, אני יודעת שאבא שלי יסתכל עליכם מלמעלה ויקנא.
הכי חשוב שתהנו מהשחייה, תשחו גם בשביל אבא ותזכרו ש" כשהגלים מתחזקים- החזקים מתגלים"!

הערת העורך:
פורסם לראשונה בשוונג ב- 15 בחודש יוני 2011.

השינויים בכתבה כהתאמה לאירוע שיתקיים ביום שישי, 21 בחודש יוני 2012.