לפני שיורדים למסלול, באופן פרדוכסלי, ניירובי האפריקאית, בגובה 1,800 מ' מעל פני הים, קרירה ונעימה יותר מברצלונה האירופאית בשיא הקיץ. שנית – בעוד שמקצי הגמר בברצלונה נמשכים לתוך הלילה באצטדיון האולימפי המופלא שבהר היהודים, מנגד, באצטדיון הלאומי בניירובי אין תאורה מספקת להתחרות מול קהל ומצלמות לאחר רדת החשיכה. הבדל נוסף הוא בקהל ובלבוש. אירופה היא אירופה. האירופאים תמיד מסודרים ושיקים לעומת שאר העולם. הסדר מופתי, האתלטים והאתלטיות מצוחצחים, התסרוקות מוקפדות והקהל מדוגם עם דגלים ושלטי עידוד – הכול פיקס. מאידך, מבט באצטדיון בניירובי חושף את אפריקה במיטבה. מתחרים בביגוד שלעתים שימש את חבריהם לנבחרת שעה קודם, קבוצות אדם שנעות בלהקות, במה שנראה כחוסר כיוון וסדר. צפיפות גדולה ביציעים, כניסה ויציאה בלתי פוסקת מהאצטדיון, ומעל הכול – התלהבות טהורה, כמעט שבטית – גם אצל המתחרים וגם אצל הקהל. כולם נלחמים להיות ראשונים, ולא משנה אם מדובר בגמר או מוקדמות.		דיוויד רודישה באליפות אפריקה 2010 / צילום: Erki.nl

בעוד שבמקצועות הכוח – זריקה, ידויי, הדיפה והטלה – אליפות אירופה כוללת את הטובים בעולם,  ברור שבריצות הארוכות, אפילו לאולימפיאדה אין שמץ יתרון על אליפות אפריקה.

החלוקה הגיאו-גנטית מצאה ביטויה גם בתוך האליפויות פנימה. מקצועות הריצה באירופה עמוסים בילידי ויוצאי אפריקה, ואילו מקצועות הכוח באפריקה ראו נציגות גדולה של צפון אפריקאים בהירי-עור, ודרום אפריקאים לבנים. אלא שלחלוקה זו היו כמה חריגים בולטים – בראשם כריסטוף למטרה, האצן הצרפתי הלבן – עם 3 מדליות זהב אירופאיות במאוצים הקצרים ובשליחים. על תופעת למטרה ושכמותו – במאמר עתידי.
בכל אלו, שבו את העין המתחרים הבאים.

נקמה פולנית
חוכמה עממית גורסת כי נקמה היא מעדן שמוטב להגישו קר. דומה שפיוטר מאלקובסקי הפולני אימץ משפט זה לחיקו ויישם אותו בשלמות בברצלונה. אשתקד בברלין, עקף הגרמני רוברט הרטינג את מאלקובסקי בזריקה האחרונה וגנב לו את תואר אלוף העולם על חודם של 28 ס"מ. מאלקובסקי הפולני, נראה כמו נהג משאית שעיר, שמנמן, מקריח ומגושם, אך מצטיין במהירות סיבוב וזריזות תמרון יוצאות דופן במעגל הזריקות, המתין ליום האליפות האחרון – תחרות הדיסקוס. בסופה של האליפות, הוא הפך את הסדר בינו לבין הרטינג ולקח זהב אירופי בפער של 40 ס"מ. ובדיסקוס – מספר אחד באירופה הוא מספר אחד בעולם. להרטינג לא נותר אלא למחוא כפיים.

רודישה
על דיוויד רודישה סיפרנו כאן לפני חצי שנה. לפני כשלושה שבועות, הספיק הקנייתי בן ה-21, בן שבט מסאי, לקבוע את התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים ב-800 מ' – עם 1:41.51. שם הוא נהנה משירות של שני מכתיבי קצב. באליפות אפריקה, באוויר הדליל של ניירובי, רודישה הוביל לבד מההתחלה ועד הסוף וסיים ב-1:42.84. לשם השוואה, המנצח בריצה המקבילה באליפות אירופה, רץ מעל 4 שניות יותר. במישורי הסוואנה מוכר רודישה כ"גאוות אפריקה" – לא בכדי.

ריקודים
נראה היה שמרים סומארה, הצרפתייה שחומת העור בת ה-23, הגיעה לשיאה עם ארד ב-100 מ'. אך כמה ימים אחר כך, היא התעלתה כשהתייצבה במסלול החיצוני והרחוק לריצת ה-200 מ'. איכשהו, שרדה מהירותה של סומרה טוב מכולן את שלבי הדעיכה לקראת סוף הריצה – עד התואר אלופת אירופה. החגיגות על המסלול, ומסיבת הריקודים שלה על דוכן המנצחים, כולל שירה קצבית של ההמנון, הטריפו את האצטדיון כולו.

פארח – מסומליה לאנגליה ולזהב אירופי
שמו של מוחמד פארח איידיד זכור לשמצה באפריקה. ב-1993, הנחילו אנשיו של ה"גנרל" הרצחני פארח איידיד, לצבא ארה"ב, את המפלה הגדולה ביותר שידע באותו עשור, וגירשו אותו מסומליה. המיליציות של פארח איידיד, השליט של שווקי הנשק והאימה של מוגדישו, נלחמו בחיילי עלית אמריקאים ברחובות העיר. התוצאה – שני מסוקים אמריקאים הופלו, 18 חיילים אמריקאים נהרגו (ועשרות נפצעו) ואחד נחטף. חיילי ארה"ב ברחו מהשכונות שבשליטת פארח איידיד בריצה רגלית שכונתה "המייל של מוגדישו". מיד לאחר מכן, צבא ארה"ב התקפל מסומליה – והכל מתועד בסרט "בלאק הוק דאון".

בדיוק באותה שנה, נחת בחופי אנגליה ילד בן 10  – גם הוא מסומליה – גם שמו מוחמד פארח. פארח הילד, שהצליח להגיע עם אביו ללונדון, לא הכיר את הגנרל שעמו הוא חלק שם ומולדת. מורה להתעמלות של פארח בלונדון זיהה כישרונו והעלה אותו על נתיב הריצה. בשבוע שעבר, בגיל 27, ולאחר מחנות אימונים מפרכים גם ביבשת מולדתו אפריקה, חזר מוחמד פארח הצעיר לאירופה ורשם כבוד על שמו כשגרף זהב כפול ב-10 ק"מ וב-5 ק"מ באליפות אירופה.

משפחה בתנועה
לעתים, מספיקה משפחה אחת כדי לשנות גורל של מדינה שלמה. לא שמצבה של בלגיה היה גרוע לפני כן. האומה האירופאית הקטנה מנוסה במשלוח נציגים נבחרים לחזית האתלטיקה העולמית. אך אפילו הישגיה של משפחת בורלה לבדה, מספיקים למדינה שלמה. התאומים הזהים קווין וג'ונתן בורלה עלו שניהם לגמר ב-400 מ'. ג'ונתן קבע בחצי גמר את התוצאה הטובה ביותר באירופה השנה, אך בסוף היה זה קווין, בסיומת מרשימה, שקטף בגמר את התואר אלוף אירופה. בשליחים 4X400 מ', זכתה הרביעייה הבלגית שכוללת את התאומים מתוגברים בשני רצים בלגים נוספים, במדליית הארד. אגב, התאומים מאומנים על ידי אביהם – ז'אק בורלה. לכל אלו יש להוסיף את אחותם הגדולה של השניים, שהעפילה לחצי הגמר ב-200 מ' לנשים ולגמר השליחים 4X100 מ'. כמו שאמרנו – לעתים מספיקה משפחה אחת.

הישראלים
בודדים הם אותם יחידי סגולה שגם מצויים בחוד החנית של עולם הספורט וגם מצליחים במעמדי האליפויות הגדולות. מתוך ספורטאי ישראל בברצלונה, רק שניים נתנו הופעות שיא. יוחאי הלוי עם שיא אישי במשולשת העפיל לגמר אך נסוג מעט שם, וכמוהו דניאל פרנקל בקפיצה לגובה. ייתכן שריכוז מאמץ עיקרי במוקדמות, מייצר ירידת מתח בגמר. מכל מקום, שני גמרים באליפות אירופה לאתלטיקה הם צעד בכיוון הנכון. חבל שרצי המרחקים שלנו (למעט זבדיה וודג' שרץ מרתון מכובד בהתחשב בתנאים) לא הצליחו לשחזר את יכולות השיא שלהם.