מאת:עופר ביידה
החלק הראשון של הסיכום שלי למרתון תל אביב 2012 כאן
החלק הראשון של הסיכום, הסתיים בכך שחיפשתי "אובייקטים" חדשים לצלם,
אחרי שאלי אסור ואביטל רותם "ברחו" לי…
נראה שמצאתי כאלה, אחרי שיוסי מלול התקרב קצת,
מהתמונה משלהי החלק הקודם (בה כיכבו אלי ואביטל המוזכרים לעיל),
ואליו הצטרפו עופר עינת, תומר עינת ושמוליק קופליק.
מישל קקון נפרד כמוני בשלב זה מהטיילת ואזור הים,
כאשר אנחנו מתחילים את הדרך הארוכה,
שתיקח אותנו אל עבר שדרות רוקח,
בדרך אל עבר אזור גני יהושע.
בינתיים אבל, אנחנו רק בסיומו של הקילומטר ה-16…
אמיר דורון רץ עם מנשא מים, לא ברור לי מהתמונה אם זה המצב גם אצל איתן מנקי,
בכל מקרה לא נתקלתי בינתיים בבעיה של חוסר במים בתחנות הריענון,
לגבי משקה איזוטוני, כמו במרתון ירושלים לאחר מרחק דומה,
אני עדיין מחכה לתחנה הראשונה שתכלול משקה כזה…
אני כבר לא זוכר מה נוגן בעמדת התקליטן, אבל לפחות היא עדיין פעילה,
המשך יבוא…
בניגוד למרתון ירושלים באותו השלב לפני שבועיים,
אני מתעודד לראות עדיין לא מעט רצים בסביבה.
פגשנו וכנראה נפגוש בהמשך לא מעט אגודות ספורט,
שיצאו לעודד את משתתפי המרתון.
אני כמובן מודה להם בעזרת תמונה,
ממש לפני נקודת התרעננות שמגיעה בדיוק בזמן.
הזכרתי לפני מספר תמונות משקה איזוטוני (אפרופו ריצה עם מנשא מים/נוזלים),
הנה תחנת ריענון שכוללת סוף סוף משקה כזה.
בירושלים חיכיתי 19 ק"מ, היום השלט של סיום הקילומטר ה-17 נראה בתמונה.
אני מנסה לחשוב על משהו חכם/שנון/ציני לכתוב, אבל האמת שזה מיותר,
מבחינה זו, אני יכול לתת למרתון רק את הציון: בלתי מספיק.
אני מנצל את "הפסקת שתיית המשקה האיזוטוני" גם למנוחה קצרה,
לפני שאתחיל את הקילומטר ה-18.
נראה שגם דב אינגבר התעורר לחיים אחרי הביקור בתחנת הריענון האחרונה.
הקילומטר ה-18 מסתיים ואנחנו שוב פונים מערבה מכאן.
קצת לפני הפנייה לביקור קצר ברחוב אבן גבירול,
אני מזהה מראה, וכמובן מנסה לצלם תמונה עצמית…
הקילומטר ה-19 מסתיים רגע לפני שניפרד (לפחות זמנית) מרח' אבן גבירול.
רצי המקצה המלא של המרתון – למשל Daniel Goldfarb מונחים לפנות שמאלה,
שם אנחנו פוגשים ברצי חצי המרתון, שמסלולם מתלכד בנקודה זו, עם המסלול של המרתון המלא.
נראה שרצי חצי המרתון בתמונה הבאה, לא מצטערים על כך במיוחד…
החץ, שהפעם דווקא כן מיועד לרצי המקצה המלא, מורה לנו לרוץ בצד שמאל.
אני משתדל להיענות לבקשה/הוראה.
הזכרנו כבר קודם אגודות ספורט שיוצאות לעודד,
גם ילדי אגודת שמשון תל אביב,
בעבר ממועדוני הכדורגל הקטנים, אבל הידועים בכדורגל הישראלי,
מצטרפים לעידוד.
השלט הבא מאשר שגשר נמיר,
רלוונטי הן לרצי חצי המרתון והן לרצי המקצה המלא,
כמו גם למשתתפי המקצים על גלגלים,
כלומר אופני היד והרולרבליידס.
הפרדת המסלולים של חצי המרתון והמרתון המלא,
הופכת לברורה יותר עם הופעת השלט הבא בתמונה:
חצי מרתון ימינה, מרתון מלא שמאלה.
הסיבה מתבררת מהר מאד,
שטיח הבקרה לסיום 20 ק"מ מופיע משמאל.
זמן הביניים נכון לכתיבת סיכום זה לא נראה נכון,
ולכן נסתפק בזמן צילומי התמונות, כדי להכריז על 1:09:28 שעות.
בין צלמי "שוונג" ש"ארבו" לנו על הגשר, היה גם עדי בראון,
אותו פגשתי מאחורי המצלמה גם במרתון ירושלים.
לפתע אני מזהה תחרות בין רצי חצי המרתון,
טליה אימבר עם מצלמה לא כל כך קטנה מצלמת אותי,
כמובן שזה מחייב אותי להגיב בהתאם ולצלם אותה בפעולה…
לצלם לא מעט שעות, בטח עם עדשה גדולה, זה די מעייף,
לפעמים אני חושב, שאפילו לא פחות מלהשתתף בתחרות עצמה,
ולכן גם לצלמים מותר לנוח,
אבל כשמזהים "מטרה" ראויה, חוזרים לפעולה במהירות שיא.
אני לא בטוח מי מביננו, צילם בשלב זה, יותר תמונות של השני…
המכוונים/ות פה כדי להבטיח שרצי חצי המרתון ייצמדו לימין,
בעוד אנחנו רצי המקצה המלא נהיה בנתיב שייקח אותנו ישר.
אחד מרצי חצי המרתון מהם ניפרד בעוד זמן קצר,
הוא עמר ברק, שכזכור עזר לי עם אחיו ניר להירשם למרתון.
כשאני כבר מתאמן (אם אפשר לקרוא לריצה פעם ב… אימון),
זה בד"כ עם עמר.
באמסטרדם רצנו שנינו במרתון המלא,
היום עמר משמש כפייסר לקבוצת רצים ורצות,
שמורכבת מבני נוער לפני צבא, חניכי "מכינת בני ציון תל אביב",
בה עובדת רעייתו הדר, שלידו בתמונה הבאה.
יש לי הרגשה שהתרכזתי בלצלם את התמונה הבאה,
במקום לזהות את הג'לים שמככבים בה, ולאמץ חלק מהם…
הקילומטר ה-21 שהוא כמעט חצי מהמרתון מסתיים,
לפי זמני צילום התמונות עברתי מרחק זה ב-2:16:20 שעות.
ממשיכים קדימה בכל הכוח,
גם אם (כמו שרמזתי קודם),
נקודת מוזיקה זו נראית לא כל כך פעילה…
עוד קילומטר (ה-22 במספר) מסתיים ליד הכניסה לחניון גני יהושע,
רגע לפני שנפנה אל רח' שטרית,
משכנם של מרכז הרב ספורט ואצטדיון האתלטיקה הדר יוסף,
משמח לראות קצת עידוד גם פה.
בין מרכז הרב ספורט לאצטדיון האתלטיקה, חיכתה לנו נקודת ריענון.
אני שמח לגלות שהיא כוללת גם משקה איזוטוני.
מראה הכוסות על הכביש מזכיר לי קצת מרתונים גדולים בחו"ל,
גם כאן צריך לרוץ בזהירות, כדי לא להחליק.
האופק מתבהר והדרך קדימה שוב סלולה לפנינו.
טוב לראות שהאמבולנס וצוות מד"א פה,
לדאוג לנו במקרה הצורך, נקווה שלא נזקק לו…
אומנם לא ממש הצליחה לי התמונה של המכוונת,
שהפנתה אותנו לנתיבים השמאליים,
אל עבר המנהרה,
אבל נראה שגם איגור זיבירוב,
בחר בדרך הנכונה ושמח לצאת שוב אל האור…
הקילומטר ה-24 מסתיים, ואנחנו ממשיכים לרוץ,
באזור בו לא ביקרנו בשנים עברו של המרתון.
עוד קבוצת ספורטאים צעירים מקבלת את פנינו,
הפעם סמל הפועל הוא זה שמתנוסס על בגדיהם.
יש מי שרץ מרתון במרכז הכביש,
ויש מי שנראה שהולכת הליכה ספורטיבית על המדרכה.
יש מקום לכולם.
אנחנו ממשיכים את הביקור באזור התעשייה עבר הירקון,
ומודים גם על עוד עמדת מוזיקה, הפעם באדיבות קאנטרי קהילתי נווה שרת.
המצלמה שלי מתקשה קצת, לתעד את סיום הקילומטר ה-25 בצורה חדה,
אבל לא מפספסת את תחילתו של המסע הארוך חזרה לאזור פארק הירקון…
המסע מתחיל בכך שנעזוב את הכבישים לטובת הגנים,
שטיח בקרה ידאג לוודא שאני, כמו גם חגית אמסלם, ושאר הרצים והרצות היינו כאן.
איליה רבינוביץ שרץ פחות משבועיים קודם את מרתון רומא,
מצלם היום את רצי ורצות מרתון תל אביב – תודה איליה!!!
נחמד לרוץ שוב כשהכול מסביב ירוק,
ארז מזרחי "מככב" בתמונה הפסטורלית.
צלמים נפרסו גם לפני תחנת הריענון הבאה,
מישהו אמר לי פעם באיזה מרוץ,
שהמצלמה שלי לפעמים עוזרת יותר מכל ג'ל.
אולי זו הסיבה שאני נזכר רק בחלוף 100 או 200 מ',
שראיתי על אחד השולחנות ג'לים…
אני מחליט לא לחזור אל התחנה בשביל לקחת ג'ל אחד או שתיים.
מי שכבר קרא סיכום אחד או שניים שלי ממרתון זה או אחר,
בוודאי יבין, שאם היה מדובר בבננות אותן פספסתי,
יש סיכוי יותר גדול שהייתי חוזר…
עכשיו זה כבר אבוד, ואצטרך לשרוד את 16 הקילומטרים הנותרים, עם או בלי ג'ל.
פגשתי בעבר, לא מעט רצים ורצות מקבוצת הריצה של צה"ל,
כולל במרתונים גדולים בחו"ל, כמו ברלין ואמסטרדם,
כמובן שאני שמח לפגוש אותם גם בתל אביב.
לצערי הם משאירים אותי מהר מאד מאחור….
אפרופו מרתונים בחו"ל, פגישה עם ניל ירמיש,
תמיד עושה לי טוב, כי אני נזכר במרתון ונציה,
בו רצנו שנינו בשנת 2005,
המרתון בו קבעתי את השיא שלי למרחק המלא.
עברנו היום כבר מספר גשרים ועוד היד נטויה.
גם בגשר הנוכחי דאגו לרפד את העמודים,
שבתחילתו ובסופו ולהציב שלט אזהרה.
השילוט במקומות בהם אין מכוונים הוא בהחלט טוב.
בשלב זה של המרתון, אני כבר רץ והולך לסירוגין,
אני כבר לא זוכר בדיוק מה ומתי,
אבל אין ספק שרוב מי שאני פוגש ,
למשל דן ברק בתמונה הבאה,
עובר אותי תוך כדי ריצה.
כמעט שלוש שעות לאחר הזינוק,
אני כבר לא בטוח מי יותר עייף,
אני או המצלמה שלי…
מירב דבורי וחגית ולדמן רצות עם כובע לבן,
קצת לפני הזינוק, נזכרתי ששכחתי את הכובע הלבן שלי ברכב.
בינתיים השמש לא מפריעה לי יותר מדי,
עכשיו אני צריך לקוות, לסיים את הריצה לפני צהרי היום.
צוות החנות המקצועית לריצה ברוקס מרתוניה,
שנמצאת קרוב לקטע זה של מסלול המרתון,
הכין גם הוא תחנת ריענון אליה אנחנו מגיעים לאחר כ-27 ק"מ.
חוץ מריענון אנחנו זוכים גם לצילום, שניים "במחיר" אחד.
נשאר רק להודות לאריה גוריון עם עוד תמונה!!!
גם שלטי ההכוונה לא נחים…
את יובל רייז פגשתי על מסלול הריצה במרתון טבריה,
שם הוא היה אחראי על תחנת הריענון של איילות.
פגשתי בו גם בתור רץ במרתון ירושלים.
לפני הזינוק למרתון היום,
הוא דאג להקמת תחנת ריענון של איילות,
שתחכה לנו בערך בקילומטר ה-33.
משם הוא המשיך אל קו הזינוק,
כדי לרוץ במרתון כמו כל שאר הרצים והרצות.
יובל מבטיח לי שהבננות יגיעו ממש עוד קצת,
מה זה כבר פחות מ-6 ק"מ בשבילנו, וממשיך בדרכו…
את יורם עתיר פגשתי בעבר,גם בריצות אולטרה מרתון,
בהם הוא בדרך כלל (בניגוד אלי),השתתף במקצה הארוך ביותר,
שהתקיים באותה התחרות.
מכאן נמשיך אל תוך פארק הירקון.
יואל וייס מתמודד אף הוא עם מרחק המרתון,
הרבה אנשים נרתעים מהאפשרות לרוץ 42 ק"מ וקצת,
החלום של עשרות אלפים באירוע מרתון תל אביב שירוצו מרתון מלא,
נראה עוד רחוק, אבל מי יודע, אולי פעם זה עוד יקרה…
ניסיון הצילום העצמי שלי בעזרת המראה שפגשתי,
לפני הביקור הראשון היום ברח' אבן גבירול,
לא הפיק תוצאות מרשימות.
לכן אני ניעזר במראה נוספת,
שמוצבת ליד שער הכניסה הצדדי לאצטדיון האימונים,
בשביל ניסיון נוסף.
לא בטוח ש- kimihiko ikezakiהבין מי זה הרץ ה"מוזר",
שמתעסק יותר בצילום מאשר בריצה, אבל מילא…
גיל כוכבי ורואי חשבון לעומת זאת,
נראים מרוצים מהמפגש עם "הרץ המצלם",
את ענבר בשור צילמתי בעבר בטריאתלון הביתי שלו בלהבים,
המרחקים שם קצרים, אבל ביצוע התחרות 3 פעמים ברציפות (טריפל טריאתלון),
בסדר שונה של מקצועות הטריאתלון (שחייה אופניים וריצה),
מהווה חלק לא קטן מהקושי.
נחי רוטנברג הוותיק משלים את התמונה,
לא הרחק אחרי ענבר הצעיר ממנו בשנים רבות.
כל הרצים אותם פגשתי בדקות האחרונות,
ממשיכים להתרחק בעקבות חץ הסימון הכחול שמתפרס על המסלול.
צלם "שוונג" נוסף מונצח על ידי,
וגם אם אינני מכיר את שמו,
זה לא ימנע ממני לתת לו את הכבוד,
עם עוד תמונה בה נגלים אלינו פניו.
גשר המכבייה לא יזכה היום לביקור של הרצים והרצות,
החץ גם מורה לנו לוותר על המשך הנתיב אל עבר המימדיון.
אני בד"כ לא מנסה לצלם בכוונה את הצל של עצמי על הכביש,
כי זה לא ממש מצליח…
לעומת זאת, הרבה פעמים זה קורה בטעות,
כאשר אני "מוריד" את המצלמה מהר מדי,
לפני שהפסקתי את פעולת הצילום.
לפעמים התוצאה מוצאת חן בעיניי, ואני מחליט לשמור עליה,
למשל הפעם, מעניין מה התכוונתי לצלם ברגע זה?
התשובה ניתנת עם הופעת התמונה הבאה,
בו נראה השלט שמבשר על סיום הקילומטר ה-28,
שמהווה את השליש השני של המרתון.
בתמונה הבאה כבר התכוונתי לצלם את כיתוב המרחק שעל הכביש,
במקרה זה, הופעת הצל של הצלם בתמונה הוא בבחינת בונוס…
החיצים בתמונה, מכוונים אותנו להמשך בכביש,
בו רצנו גם במסלול המרתון המלא בשנה שעברה.
השעון מחליף קידומת, השעה כבר עשר,
אבנר חיים שומר בקבוק מים לעת הצורך.
אני ממשיך לנסות לצלם שלטי מרתון,
במקרה הזה, הבטחה לעמדת התרעננות בעוד 200 מ',
כשהתוצאה המתקבלת היא עוד תמונה של הצל של הצלם…
גל וולמן ודורון בן הרוש,"זוכים" בתמונה,
על רקע המרחבים הירוקים של פארק הירקון,
זמן קצר לפני הגעתנו אל נקודת הריענון המובטחת.
אני שמח לגלות תחנה עם משקה איזוטוני.
גם בתחנה זו, אני מעדיף לשתות את המשקה האיזוטוני בנחת,
ומנצל זאת לעוד תמונות של חלוקת השתייה.
הזכרתי בחלק הראשון של סיכום זה (בהקשר לשמירת החפצים),
שבשנה שעברה רצתי 46 ק"מ.
אז (לפני שנה) בערך בנקודה זו,
חיכה לנו שלט שעליו חץ שהורה לנו להמשיך ישר.
המסלול הנכון היה פנייה שמאלה חזרה אל הפארק בחלוף 50 מ',
והמכוון שהיה צריך להיות שם, כבר לא היה כשאני הגעתי לשם.
בתור "עונש" תייגתי אותו (אתלט שאני מכיר) בפייסבוק,
בתור המחסום הבודד שחלפתי על פניו בדרך הלא נכונה.
הפעם לא חסר מכוונים ומכוונות שאפילו מעודדים אותנו – תודה רבה!
50 המטרים חולפים, והפעם אני ממשיך ישר בתור הדרך הנכונה,
ולא בטעות כמו שנה שעברה…
רצים ורצות שהסתובבו כנראה בנקודת סיבוב קרובה, מגיעים ממול,
למשל חגית ולדמן אותה פגשתי בפעם הראשונה היום, לפני כשני קילומטרים.
גם את יובל רייז אני פוגש היום בפעם השנייה,
אני מתאפק לא לשאול אותו,
מתי תגיע תחנת הריענון של "איילות",
עם הבננות שהוא הבטיח לי,
מאחר ואני יודע את התשובה:
עוד 4 ק"מ לא ממש קצרים…
הטריאתלט הצעיר ענבר בשור זוכה אף הוא לתמונה שנייה היום.
כנראה שגם ניסיון לצילום רצים ולא רק שלטי מרתון,
מסתיים לפעמים בצילום של פעולת הצילום…
עוד חץ מכוון אותנו אל עבר החנייה,
בחלוף פחות מדקה, נקודת הסיבוב נגלית לעינינו,
בנקודה זו מסתיים גם הקילומטר ה-29.
בשנה שעברה בגלל ההכוונה הבעייתית,
המשכתי עד לקצה החנייה,
כמו עוד רץ שעשה כך, והיה כמה עשרות מטרים לפני,
לפני שנכנסתי שוב לפארק,
שם נאמר לי ע"י המכוונים,
שאם הגעתי מכיוון זה, אז כנראה קיצרתי.
לכן חזרתי בכיוון הנכון מול הרצים והרצות שהגיעו מולי,
אל הנקודה בה טעיתי בדרך,
וחזרתי בדרך הנכונה,
כך יצא שהשלמתי 46 ק"מ במקום "רק "42"…
במסלול ששונה הפעם,
אני כמובן משלים את פניית הפרסה,
וממשיך בדרך הנכונה…
אני מצליח עוד לצלם את רמי וינקלר,
לפני שהסוללה השנייה של המצלמה היותר טובה שלי,
פורשת להיום.
בחלוף דקה ארוכה של ניסיון,
בכל זאת לשכנע את המצלמה הסוררת,
אני עובר למצלמה השנייה,
שכבר מוגבלת לתמונה בודדת, בכל לחיצה על כפתור הצילום.
תומי שנפלד ו-Shirley Schoenfeld (ולא ממש חשוב אם בעברית או באנגלית),
יעמיקו אף הם את היכרותם עם תל אביב דרך הריצה.
לסיום הסאגה של טעות המסלול שלי מהמרתון בשנה שעברה,
יש הפעם סוף שונה וגם הכוונה בנקודה זו,
אליה אנו מגיעים השנה מהכיוון ההפוך.
זו אומנם לא תמונה זהה לזו שצילמתי בסנטרל פארק בשנת 2004,
לאחר השתתפותי במרוץ המקדים למרתון למרחק 8 מייל,
אבל פארק הירקון שלנו לא פחות חשוב לרצים ולרצות בישראל.
נראה שנעמי שמאי נהנית מהריצה בפארק הירקון,
אפשר להתווכח, האם זה טוב שמסלול של מרתון,
יעבור לאורך קילומטרים ארוכים בפארק ציבורי,
שלא נסגר במסלול הריצה לטובת הרצים והרצות.
בינתיים לא נתקלתי בבעיה מהיבט זה.
החץ בתמונה הבאה מצביע שמאלה,
כך שקצת מוזר שהמצלמה שלי פנתה דווקא כלפי מעלה…
אולי קיוויתי שהמסוק בתמונה קשור למרתון (הגיוני),
ונמצא בו צלם שיצלם אותי מצלם אותו,
גם אם המצלמה הקטנה שלי לא מסוגלת לצילום תקריב עד כדי כך…
משה טריקה יחלוף אף הוא על פני,
עוד לפני הגיענו אל שטיח הבקרה לסיום 30 הקילומטרים,
שמדד לי 3:28:42 שעות.
לפעמים אני מצלם את הכביש בכוונה,
אבל את זה כבר נראה בחלק השלישי והאחרון של סיכום זה…
החלק השלישי של הסיכום שלי למרתון תל אביב 2012 כאן
קישורים קשורים
תמונות מרתון תל אביב, כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
2 סרטונים שהכנתי מהתמונות שצילמתי במהלך המרוץ כאן וגם כאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
