במהלך השנים יצא לי לחפור הרבה בתוצאות של ריצות מרתון בעולם. אני עושה זאת כדי למצוא תוצאות מרתונים שאותן אני מקבל באתר marathonview.net. מדי פעם, יוצא לי להיתקל במרתון שלא שמעתי עליו קודם והוא מפתיע אותי. עם הזמן, למדתי לחשוב שאני מכיר את כל המרתונים בעולם. זוהי הרגשה מוטעית. יש יותר מאלף מרתונים כל שנה על פני הגלובוס וחלקם גדולים, יפים, ותיקים ובכל זאת לא מאוד ידועים. במדור הזה אקדיש כל פעם כתבה לאחד מהם. כדי לעשות את הדברים קצת יותר מעניינים, הכתבה תהיה מלווה במשחק קטן: "מצא את הישראלי". האדם הראשון שיצרף תמונה בפוסט הפייסבוק (ראו כאן) שם התפרסמה הכתבה ויראה שהשתתף באחת המהדורות של המרתון הנ"ל, יזכה בפרס מתנת שוונג-שופ אותו יש לאסוף ממשרדי שוונג – והשבוע תוכלו לזכות בנרתיק ריצה לטלפון הנייד.
צ פ ו || סרטון המרוץ מ-2018
איטליה
באיטליה יש לא מעט מרתונים. זה לא צריך להפתיע אתכם. האיטלקים אולי נראים לנו כלא רציניים, אבל הם אומת ספורט מהדרגה הראשונה. לא רק בכדורגל, אלא גם באתלטיקה. רק במרתונים אולימפיים של גברים יש להם שתי מדליות זהב, אחת מכסף ועוד אחת מארד. הם המדינה האירופית היחידה שזכתה בזהב אולימפי לגברים בשנות האלפיים. המרתונים הגדולים באיטליה הם, לא במפתיע, אלה של רומא, פירנצה ומילאנו. אבל, יש רבים אחרים וחלקם מצוינים.
רג'יו אמיליה
העיר רג'יו אמיליה נמצאת בצפון איטליה במחוז הנושא את שמה. היא נמצאת בערך 150 ק"מ ממילאנו ורק כ-70 ק"מ מבולוניה. מהרבה בחינות, רג'יו היא עיר איטלקית טיפוסית. היא נוסדה כבר לפני למעלה מאלפיים שנה, התקיימה בצורה זו או אחרת בכל הזמן הזה, קצת אמנות, קצת כנסיות ובזיליקות, פרמזן רג'יאנו, חומץ בלסמי, למברוסקו ואוכלוסיה של לא יותר מ-175,000 איש. לעיר יש קשר עמוק לדגל שלושת הצבעים של איטליה. בסוף המאה ה-18 היא היתה במרכזם של אירועים שהביאו, עשרות שנים מאוחר יותר, לקבלת הדגל הזה כדגלה של איטליה המאוחדת. מסיבה זו היא נקראת לעתים "עיר שלושת הצבעים". היא אינה אטרקציה תיירותית מהמעלה הראשונה, אבל אפשר לבלות בה נהדר אם מה שמעניין אתכם זה אווירה איטלקית, קרירות אירופית וכמובן אוכל.
המרתון
מרתון רג'יו אמיליה נוסד ב-1996 ובשנה טיפוסית מגיעים אליו כ-2,500 רצים למקצה המרתון שהוא היחיד באירוע. הוא נערך מדי שנה בדצמבר, זה אומר שיכול להיות די קר בזמן הזינוק. המרתון אינו שטוח לחלוטין, אבל לא רחוק מלהיות כזה – הנה הסגמנט שלו בסטראבה. יש עלייה מתונה עד הקילומטר ה-18 ולאחר מכן זו בעיקר ירידה עד לסוף. הריצה היא בעיר, הקטנה למדי, ובסביבתה הכפרית. המרוץ לא מושך אליו רצי עילית רבים. אפשר לראות את התוצאות הטובות שלו כאן. לא תמצאו כאן תוצאות ברמה עולמית גבוהה, אבל בכל זאת רמת הרצים החובבים טובה למדי.
האם הוא מתאים לישראלים?
התשובה היא "בהחלט כן". לפי ידיעתי, מעט מאוד ישראלים השתתפו עד היום במרתון הזה. זה חבל. קל להגיע לרג'יו אמיליה (טסים למילאנו ומשם רכבת או מכונית), הרישום אינו יקר או מסובך ויש בעיר הרבה אפשרויות לינה בין אם במלונות או בחדרים בסגנון Airbnb או Booking. לא מעט אנשים מחפשים אלטרנטיבה למרתונים הגדולים והמוכרים. הנה אירוע שיכול לספק חלופה מעניינת ופחות המונית. ואין מה למהר. המרתון של השנה נערך בתחילת דצמבר כך שיש שנה שלמה להיערך.