לרוב האנשים מרתון ניו- יורק הוא תחרות ריצה. למיקי ויעל אוחיון סיום המרתון האמריקאי יהווה "לידה". בין סטטן איילנד למנהטן יחגוג הזוג, 20 שנות נישואים, את יום הולדתו ה-50 של מיקי המשאיר מאחוריו פציעה קשה מאוד והחשוב מכל: את המהפך האדיר שעשתה יעל בחייה
מאת:אילן גולדמן
מרתון ניו- יורק 6.11.2011 – שידור חי בשוונג
מיקי אוחיון חגג "לפני רגע" את יום הולדתו ה- 50. הוא שועל קרבות ותיק, בענפי ספורט הסיבולת ורשם תחת קורות רגליו תחרויות מפרכות כגון מרתון פריז, טבריה ותחרות איש הברזל של פרנקפורט. אלו הן רק קצה הקרחון. את כל "הסיבולת" הזו עשה אוחיון למרות פציעה קשה מאוד ממנה סבל לקראת סוף שירותו בקבע. "אני בן אדם רגיל לחלוטין", הוא מתעקש כששואלים אותו לגבי השילוב של הפציעה והספורט. סיסמתו חסרת הפשרות: "לא משנה מה עברת בחיים, משנה לאן פניך מועדות". אוחיון הוא גם אבא לשלושה ילדים וכמוהו שלושתם ספורטאים. שניים מהם אף נחשבים שחיינים בכירים.
מיקי אוחיון – החליט "לגייר" את אשתו יעל אל תוך עולם הספורט (צילום: באדיבות מיקי אוחיון)
יעל אוחיון היא אשתו של מיקי. גילה 44 שנים. לפני פחות משנה, או יותר נכון לפני 42 שבועות, היא החלה את תהליך "הלידה" שלה. עד תחילתו, יעל, יועצת בית- ספר במקצועה, התמסרה לעבודתה לחלוטין. מידי יום עם אורו של בוקר נהגה יעל לצאת אל מקום עבודתה, לשוב בשעות אחה"צ אל חיק משפחתה ולתמוך בכל שוכני הבית הספורטאים באשר דרכם. זאת למרות שלא הבינה יותר ממחצית הדבר לגבי פועלם.
כשמחליטים ללדת
לא עוד. לפני 42 שבועות, עולמה המוכר של משפחת אוחיון השתנה ולא חזר להיות אותו הדבר. הכול החל כשמיקי שב מעוד תחרות איש ברזל, הפעם מפרנקפורט. כמו תמיד, גם הפעם, החיוך לא מש משפתיו במשך שבועיים לאחר התחרות. אלא שהפעם מיקי אוחיון החליט: "אני חייב להכניס את אשתי לזה. היא חייבת לחוות את האופוריה הזו שחשים בסיום תחרות". הוא גם חיפש דרך לגמול לזוגתו על כל השנים הטובות שהייתה שם בשבילו, לנסות ליצור מכנה משותף נוסף בחיים הזוגיים. הוא רצה להעביר את יעל את התהליך שהוא וחבריו לספסל הספורט מכנים,"גיור". כלומר: "להכניס את יעל אל תוך עולם הספורט ולהכיר לה דרכים ואנשים מדהימים שלא יכלה להכיר בחיים אלמלא הספורט".
המשימה לא פשוטה. אוחיון מספר: "יעל הייתה מרוכזת לחלוטין בעבודתה, חששה מהספורט ואפילו ניתן להגיד בעדינות לא אהבה אותו". אך כל זה כאמור עמד להשתנות. אל משימת "הגיור" נרתם לא אחר מאשר מוטי מזרחי. אחד מרציה הבכירים של ישראל ומאמן מוכר ובכיר. יום יום מוטי היה מצלצל ומנסה לשכנע את יעל להצטרף אל "החגיגה", מידי יום היא סרבה. "מה אתה חושב שאני איירונמן, מה אתה חושב שארוץ מרתון?", הייתה תשובה טיפוסית. אך אט אט בקיעים התגלו בסרבנותה ויעל החלה מתמסרת להנאה החדשה שנפרסה לרגליה מידי בוקר. "היום הריצה בשבילה היא כמו צחצוח שיניים", מיטיב מיקי לתאר את השינוי.
בניו יורק מיקי ויעל ירוצו אחד לצד השני (צילום: MVB)
כשהחגיגה מתחילה
כעת, אחרי שיעל כבר החלה לרוץ, חיפש מיקי דרך מיוחדת לחגוג את יום נישואיהם ה- 20 הממשמש ובא יחד עם יום הולדתו ה- 50. כשכל המשפחה כבר עמוק בספורט נשאר רק לבחור מבין בנק המטרות. "מרתון מרוקו או ניו- יורק?" תהה מיקי אויחיון. התפוח הגדול ניצח בגדול. "ניו- יורק היא טבור העולם. הדופק שלה הוא החזק בעולם. זהו לב ליבה של העשייה ואין כמו האמריקאים ביצירת שואו" הכריז מיקי שמעיד על עצמו: "אני אדם החי בטורים גבוהים". משם הדרך למשרדי איסתא ספורט היו קצרים. אוחיון נפרד מ- 2100 דולר (לאדם) וקיבל לידיו כרטיס טיסה ואת "סלוט" הכניסה המבוקש ביותר בעולם המרתונים. "לא כולל מלון", הוא טורח לציין. "לרוץ בניו-יורק זה חלום. דוגמא לילדים וסיפור לנכדים. חוץ מזה כל סכום שווה את "הגיור" של יעל. ברגע שאתה קונה משהו כל כך יקר אין דרך חזרה".
אל הפסטיבל המתהווה בניו- יורק, גויסו גם ארבעת חברותיה הטובות של יעל, שגדלו איתה בארגנטינה ועדיין מתגוררות שם. הן יהיו שם בשבילה, על המסלול ובקו הסיום אחרי שלא ראתה אותן יותר מ- 20 שנים, מאז חתונתה עם מיקי. "בניו- יורק הכל מתחבר, היום הולדת, שנות הנישואים, החברות שבאות מארגנטינה, הדרך החדשה המסתיימת באופן סמלי עם סיום המרתון הראשון של יעל אחרי 42 שבועות (הלידה) וגם הילדים שמבחינתם להישאר לבד בבית זו חוויה עצמאית ומיוחדת".
אני אעצים אותה והיא תעצים אותי
ביום ראשון הבא, מיקי אוחיון ירוץ לצד יעל במהלך כל התחרות. לגופם, צמודות, החולצות אותם הכינו מבעוד מועד למרתון המיוחד שלהם. "אני ארגיש צמרמורת לרוץ לידה", מצהיר מיקי מראש. "אני הולך לתת לה את כל הבמה. אני אעצים אותה והיא אותי. לחצות את קו הסיום בניו-יורק תהיה "הלידה" מבחינתנו. כמו שאני מכיר את יעל היא תפרוץ בבכי. אני ממליץ על כך לכל זוג, זה מעצים את הזוגיות ומעלה את עוצמת החיבור. אני העברתי ליעל את הריגוש שנשבעתי אחרי פרקפורט שאעניק לה, כעת אני מקווה שגם היא תעביר את זה הלאה לכמה שיותר אנשים.
מיקי מבקש להודות באופן מיוחד לכל האנשים המיוחדים שסייעו לו בדרך. ביניהם: אורי סלע מעולם המים, דני הלסטוך, אשר בן גל , מוטי מזרחי ואלונה ולשלושת ילדיו
אילן גולדמן
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי בעל תואר במזרחנות
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור– מזרח תיכון חדש
קישורים: ריצה, מרתון ניו- יורק
