אליוד קיפצ'וגה עושה את זה שוב, וקובע את התוצאה השנייה בטיבה אי פעם במרתון. זמנו של קיפצ'וגה הוא 2:02:37 שע'. מן הסתם זהו גם שיא מסלול במרתון לונדון. מוסינט גרמאו האתיופי מסיים במקום השני בזמן של 2:02:55 שע' והופך לרץ השלישי בהיסטוריה אחרי קיפצ'וגה ודניס קימטו שיורד משעתיים ושלוש דקות במרתון. מולה וסיהון האתיופי שסיים שלישי קבע 2:03:16 שע'. מו פראח סיים בסופו של דבר חמישי אחרי שהאט קצב בשני הקילומטרים האחרונים ופספס את שיאו הבריטי. התוצאה שלו – 2:05:39 שע'.
בנשים בריגיד קוסגיי היא המנצחת במרתון לונדון בזמן בלתי רשמי של 2:18:20 שע', כאשר את החצי השני של המרתון היא רצה בשעה ושבע דקות – מטורף. ויויאן צ'ריוט סיימה שנייה בזמן של 2:20:14 שע' ומי שסיימה בסופו של דבר במקום השלישי היתה רוזה דרג'ה האתיופית בתוצאה של 2:20:51 שע' ומארי קייטאני סיימה חמישית בשנה השנייה ברציפות.
מהלך המרוץ
אליוד קיפצ'וגה ניצח כבר שלוש פעמים במרתון הזה, אבל בכל אחת מהן היו לו כמה טעויות טקטיות. למשל, ב-2016 הוא פתח מהר מדי, הוא מאוד רצה שיא עולם ופספס אותו ב-8 שניות. הפעם קיפצ'וגה הגיע למוד ניסיון, לא רק כדי לזכות בתואר הרביעי שלו בלונדון, משהו שאף רץ לא עשה מעולם, אלא גם כדי לרוץ ב"אזור שיא העולם" שלו וכדי לנצח את המרתון העשירי ברציפות שיהיה גם ה-11 מתוך 12 בהם השתתף.
הפעם הקילומטרים הראשונים של קיפצ'וגה והדבוקה המובילה היו רגועים יותר לעומת פתיחות אחרות שלו בלונדון, כנראה לקח שהוא למד ואולי גם תוצאה של רוחות חזקות יחסית בבירה הבריטית הבוקר, מה שאולי חיסל מראש את הסיכוי לפנטז על שיא עולם. מכתיבי הקצב עשו את העבודה שלהם, החצי הראשון היה עדין יחסית וזה אומר שזמן היעד במרתון לפניי המרחק היה אפילו איטי משיא המסלול הקודם של קיפצ'וגה שהיה 2:03:05 שע'.
בחצי השני של המרתון גם הרוחות נרגעו, גם קיפצ'וגה השתחרר ובעיקר מו פראח נותר מאחור. למרות שהבריטי רץ עם מכתיב קצב אישי, הוא לא הצליח לעמוד בקצב של קיפצ'וגה והאתיופים שורה קיטאטה, מוסינט גרמאו ומולה וסיהון. ולמרות שנראה היה שפראח איבד את זה לגמרי, הוא הצליח להתעשת ולהתקרב בחזרה לדבוקה, רק שהוא לא ממש הגיע אליה.
קיפצ'וגה והאתיופים הגבירו את הקצב יותר ויותר, כשתוך כדי רצים אחרים מאבדים את מקומם בדבוקה. תחילה שיאן העולם לשעבר וילסון קיפסאנג ולאחר מכן סגן האלוף מהשנה שעברה שורה קיטאטה. באזור הקילומטר ה-35 קיפצ'וגה מצא את עצמו עם שני רצים בלבד שנשפו בעורפו, אבל גם זה כשלעצמו היה מפתיע מאחר והקצב היה מהיר מ-2:03 שעות, ורק קיפצ'וגה ודניס קימטו הם האנשים שרצו במהירות כזו עד היום.
עברו עוד כשלושה קילומטרים, ואז בהחלטה של רגע אחד קיפצ'וגה הצליח להיפטר גם מגרמאו וגם מוסיהון, והחל לדהור לבדו לכיוון ארמון בקינגהאם ושער הסיום. הוא עשה את זה בתחצאה השנייה בטיבה אי פעם במרתון לונדון, שהרבה בזכות קיפצ'וגה נחשב למסלול מהיר לא פחות מברלין. תעיד על כך העובדה שמוסינט גרמאו האתיופי הפך היום לרץ השלישי בהיסטוריה שירד משעתיים ושלוש דקות במרתון.
ובמרוץ לנשים, כולם דיברו על קרב בין האלופה ויויאן צ'ריוט לאלופה לשעבר מארי קייטאני שרצתה תואר רביעי. בסופו של דבר קיבלנו את אלופת מרתון שיקגו, בריגיד קוסגיי, באחד מביצועי המרתון המרשימים ביותר בהיסטוריה של הרימה הנשית. עד לחצי המרחק הצפי היה למרתון בינוני מאוד מבחינת התוצאה, ולקרב טקטי בין שתי הפייבוריטיות. אבל קוסגיי החליטה לקחת את זה למקום אחר וידעה שכדי לנצח את המרתון הזה היא צריכה לעשות משהו גדול. ועשתה. היום היא רצה את החצי השני המהיר ביותר במרתון לנשים, שעה ו-7 דקות. אין הרבה נשים בעולם שיכולות לרוץ את זה בחצי מרתון בלבד, אבל היא עשתה את זה ב-21.1 הקילומטרים השניים בלונדון בדרך לניצחון גדול בזמן של 2:18:20 שע'. זו התוצאה השביעית בטיבה בהיסטוריה במרתון לנשים.
: