מרתון דובאי שהתקיים שלשום (שישי) הוכיח שלא סתם הכסף הגדול של האתלטיקה נמצא בריצת ה-42.2 ק"מ. כשילד בן 18 חוצה ראשון את קו הסיום בזמן של 2:04:32 שעות, אפשר להבין את זה
מאת:דני בורשבסקי
מרתון דובאי נחשב באופן לא רשמי לאחד משבעת המרתונים הגדולים בעולם יחד עם המייג'ורס (ניו יורק, לונדון, ברלין וכו'). על דבר אחד אפשר להצהיר באופן רשמי – מרתון דובאי מחלק הכי הרבה כסף (200 אלף דולר למנצח ולמנצחת) והמסלול שלו הוא אחד המהירים בעולם. ובכל זאת, המארגנים שלו מתקשים להביא אליו מדי שנה את הכוכבים מהשורה הראשונה של הצמרת העולמית – אלה בדרך כלל מחוייבים לזוהר של אחד מששת המרתונים הגדולים האחרים, וזה מה שעושה את ההבדל בין אותם מרוצים לבין דובאי שבאיחוד האמירויות.
חסר ניסיון בריצת מרתון
מצד שני, המסלול בדובאי תמיד מספק לנו את השם הגדול הבא במרתון. בשנתיים האחרונות ניצחו שם רצים שערכו הופעת בכורה בריצה הזאת. לפני שנתיים זה היה איילה אבשרו האתיופי שגם קבע את שיא המסלול (2:04:23 שעות), ובשנה שעברה זה היה לליסה דסיסה האתיופי, שלאחר מכן ניצח במרתון בוסטון וסיים במקום השני באליפות העולם.
מקונן במרתון דובאי. חצה ראשון את קו הסיום בזמן מטורף של 2:04:32 שעות
עם שדה של שני מרתוניסטים שכבר ירדו מזמן של 2:05 שעות (מרכוס גנטי וג'ונתן מאיו), וארבעה נוספים שירדו מזמן של 2:07 שעות, היה די ברור שהמרוץ שהתקיים ביום שישי האחרון (24.1.14) יהיה מהיר. עם כל הכבוד למרתוניסטים המנוסים, מי שסומן כרץ הבא שינצח במרתון הבכורה שלו היה אתיופי אחר, אטסדו צגאי, שקבע את הזמן החמישי בכל הזמנים בחצי מרתון, 58:47 דקות. אחד מעשרות האתיופים שהגיעו עם צגאי לדובאי היה ילד בן 18 בשם צגאי מקונן אספה, שגם הוא מעולם לא רץ מרתון. שיאו האישי בחצי מרתון היה 1:02:53 שעה וההישג הטוב ביותר שלו עד עכשיו היה מקום חמישי בריצת ה-5,000 באליפות העולם לנוער באתלטיקה.
ברגע שנשמעה יריית הפתיחה, אף אחד כבר לא יכל לזלזל בנער הלא צפוי הזה, שהצטרף לדבוקה המובילה שפתחה בקצב מטורף. אחרי 10 קילומטרים הדבוקה הזאת סימנה על הלוחות האלקטרוניים זמן מדהים של 29:04 דקות שזה אומר קצב מהיר יותר מ-2:03 שעות למרתון. לאחר מכן דבוקת 15 הרצים המובילים נרגעה מעט, אבל גם את נקודת חצי המרחק הם חצו בזמן של 61:39 דקות. הזמן הזה היה איטי בשבע שניות מזה שקבע וילסון קיפסאנג בנקודת חצי המרחק בברלין, אבל זה עדיין היה קצב שיא עולם מסחרר. כשמקונן המופלא משפר למעשה בחצי הזה את שיאו האישי בחצי מרתון ביותר מדקה.
בחצי השני של המרתון, שני דברים הפרידו בין מקונן לבין וילסון קיפסאנג: האחד, מקונן חסר ניסיון בריצת המרתון. הדבר השני, הטמפרטורות בדובאי עברו את ה-20 מעלות אחרי השעה 8 בבוקר (המרתון הוזנק בשבע) והתנאים כבר לא היו כל כך מושלמים. דבר אחד מדהים כן אפשר לספר על מקונן – מאותו רגע הוא לא ראה לאף רץ אחר את הגב, ובחצי השני של המרתון הוא עדיין לא היה איטי משיאו הקודם בחצי מרתון וזאת למרות הפתיחה המהירה שלו.
התוצאה הטובה ביותר שנקבעה על ידי בן 18
מה זה אומר? שמקונן חצה ראשון את קו הסיום בזמן מטורף של 2:04:32 שעות. המשמעות היא שזו התוצאה הטובה ביותר שנקבעה אי פעם על ידי רץ בן 18, והשיפור של התוצאה הזאת ביחס לקודמתה היה ביותר מדקה. חוץ מזה, זו היתה ריצת הבכורה השלישית בטיבה בכל הזמנים של אתלט כלשהו במרתון. נער חסר ניסיון מגיע למגרש של הגדולים ולא מפחד משמות כמו מרכוס גנטי שהגיע שני אחריו ומי שנחשב לדבר הבא, אטסדו צגאי, שבכלל פרש מהמרתון אחרי שבקילומטר ה-30 היה רחוק ב-15 שניות ממקונן.
הפספוס מבחינתו של מקונן היה שיא המסלול, ממנו הוא היה רחוק בתשע שניות בלבד. דווקא אחרי שמקונן הוריד קצב יחד עם הדבוקה בין הקילומטרים 21 ל-31, הוא הרגיש מצוין כשבקושי נותרו רצים בהובלה וכדי לתפוס מרחק מגנטי הוא הגיע לקצבים מטורפים של 2:51 ו-2:52 דקות לקילומטר אחרי הקילומטר ה-35. מצד שני לקראת הסיום הוא שוב נחלש ואיבד שניות יקרות בין הקילומטרים 39 ל-41. אין ספק שאם היה מצליח להיות יציב יותר, הוא היה שובר את שיא המסלול וגם מאיים על שיא העולם, כשאפילו הוא עצמו הודה בזה: "הקצב השתנה מאוד בחצי הראשון וזה משהו שהיקשה עליי במיוחד. אני חושב שהייתי יכול לרוץ מהר יותר בקצב מאוזן. אני בכל מקרה גאה מאוד בהישג שלי ובתוצאה. גם העובדה שקבעתי שיא עולם לנוער היתה מפתיעה עבורי וזה ללא ספק היה בונוס", תיאר בדיוק רב.
מה שלא יהיה, צמרת המרתון העולמית הרוויחה ביום שישי רץ נוסף שללא ספק ינסה לאיים על אחד הקליברים שלה בהמשך העונה, כיאה למה שעושים מנצחי מרתון דובאי בשנים האחרונות. בנוסף, נראה שמקונן הוא עוד סמל לתופעה הולכת וגוברת של כוכבי ריצות ארוכות במסלול שעושים הסבה למרתון בגיל צעיר מאוד בגלל הכסף הגדול שנמצא שם. יהיה מעניין לראות אם הכסף הזה יגרום לו לוותר סופית על קריירת המסלול ולהתמקד בכביש, כי את זה שהוא מועמד פוטנציאלי להפוך לשיאן העולם הבא הוא כבר הוכיח בגדול.
צילום דף הבית: אתר נאס"א
דני בורשבסקי
