כל הכבוד לשחייניות ולשחיינים הישראלים שהתחרו בסופ"ש האחרון בסן אנטוניו, ובראשם רון פולונסקי ששבר את השיא הישראלי ב-100 חזה, אולי בדרכו להיות הישראלי הראשון שיורד מדקה במשחה. יחד עם זאת, קרו הרבה דברים בשבועיים האחרונים מאז הסתיימה אליפות המכללות והנה מספר טעימות (חלקם כבר נחשף בפניכם בכתבות קודמות בשוונג).
לכתבות נוספות בנושא:
עף כמו פרפר: מילאק חזר לבריכה והוכיח שטרם אמר את המילה האחרונה
בפעם השנייה תוך 3 שבועות: שיא ישראלי למירון חרותי ב-50 פרפר
ניצחון מרשים לאנסטסיה גורבנקו ב-400 מעורב אישי בסן אנטוניו
מרשאן מוכן לשיאים חדשים
נתחיל ממספר חדשות כלליות, שכולן הגיעו מהתחרות מסבב ה-PRO SWIM בסן אנטוניו. רבים בעולם השחייה חיכו לראות מופע ראווה של בנות וירג'יניה, שרק זכו באליפות המכללות. המדובר באחיות לבית וולש, גרטשן ואלכס, ששתיהן ניצחו את שלושת המשחים האישיים שלהן ב-NCAA. יחד עמן בוגרת האוניברסיטה, קייט דאגלאס, אחת השחייניות הרב גוניות כיום. בסופו של דבר הן שחו היטב בתחרון בסן אנטוניו אבל לא שלטו בתחרות.
שתי הודעות נוספות הסעירו את עולם השחייה העולמי ובעיקר האמריקאי, ושתיהן קשורות שוב, איך לא, ללאון מרשאן ומאמנו בוב באומן. מרשאן הודיע (או יותר נכון באומן הודיע בשמו) כי הוא בוחר לעבור להיות שחיין מקצועי ולסיים את קריירת השחייה שלו ב-NCAA.
אם לומר את האמת למרות שזו חדשה מסעירה, היא הייתה די צפויה. מהלך זה כנראה ימנע מטקסס זכיה באליפות בשנה הבאה, אבל היה מתבקש מידו של שיאן העולם הצרפתי. הוא עומד בפני הזדמנות אדירה ובלתי חוזרת להרוויח סכומי כסף אדירים בכל קנה מידה של ספורט אולימפי, בעיקר בזכות העובדה שיתחרה מול הקהל הביתי וביכולתו להפוך לפנים של המשחקים.
לאון מרשאן | צילום: Tanis Coralee Leonhardi, wikimedia
בשל היותו שחיין זר במכללות, חלות עליו הגבלות חמורות שאינן מאפשרות לו להינות מכספים בסדר גודל שכזה, ולכן עשה את הדבר המתבקש. אני מניח שמי שיעקוב אחריו בשבועות הקרובים, יגלה שהוא חותם על חוזים רבים בסדרי גודל שלא נראו בשחייה מאז אחד בשם מייקל פלפס, הספורטאי האולימפי הגדול ביותר בהיסטוריה, שבמקרה גם הוא שחה עם באומן ומלכתחילה בחר לא להיכנס למערכת הNCAA על מנת שיוכל למצות את פוטנציאל הרווח שלו מהספורט. יהיה מעניין לראות אילו שיאים ישבור גם בתחום הזה.
חוזה המיליונים של בוב
ההודעה השנייה הגיעה מכיוונו של באומן עצמו. לאחר ההודעה המרעישה על הצטרפותו לטקסס, נחשפו הסכומים המעורבים בעסקה. מדובר על חוזה רב שנתי, 6.5 שנים, על סכום שנראה דמיוני ומתאים יותר לענפי ספורט אחרים, 2.75 מיליון דולר. וזה רק מהאוניברסיטה, ללא כספים אחרים שיגיעו אליו מאיגודי שחייה בינ"ל דוגמה צרפת, הוספת שמו לקייטנות אימון שיתקיימו בטקסס ועוד.
אגב, פרט פיקנטי שקשור לשניהם, לאון ובוב. לאון, לאחר שיזכה במדליית זהב, יהפוך לאלוף אולימפי הצרפתי השני שמתאמן עם המאמן האמריקאי המעוטר. לפני 10 שנים יאניק אנייל, האלוף מהמשחקים בלונדון ב-200 חפשי, בא להתאמן עם בוב באומן ומייקל פלפס בבולטימור. כנראה שלפעמים, ההיסטוריה באמת חוזרת.
בוב באומן ואדי ריס, זה שבא וזה שהולך | תמונות: פיטר ביק/טים בינינג
על פיטי ובריטים מהירים נוספים
במעבר חד ליבשת אחרת: אליפות בריטניה הציגה רמה מדהימה במספר לא מועט של משחים. אבל בראש ובראשונה הביאה לנו את סיפור הקאמבק הראשון של השנה האחרונה בדמותו של אדם פיטי, האיש, החזה והאגדה. בשנה האחרונה עמד סימן שאלה גדול מעל לראשו, לאחר שהודיע על הפסקה לצורך הפקת התאוששות מנטלית. הוא היה גלוי מתמיד וחלק את הקשיים שלו עם עולם המדיה, בדומה לשני שחיינים נוספים, כל אחד אגדה בתחומו, קיילב דרסל וקריסטוף מילאק.
מוקד העניין העולמי באליפות בריטניה היה כאמור חזרתו של פיטי, שקבע את תוצאת השנה ב-100 חזה. אמנם רחוק משיאו האישי ורחוק מתוצאתו של צ'ין הייאנג הסיני, אבל הוא בהחלט בקדמת הבמה לפודיום ב-100 חזה בפריז. ההימור שלי הוא שהסיני ינצח עם שיא עולם חדש.
המשחה הכי איכותי בבריטניה היה ה-200 חפשי לגברים, שחשף את העומק הבריטי האדיר. במשחה ניצח מאט ריצ'ארדס, אלוף העולם מ-2023, שהקדים רק ב-6 מאיות את דאנקן סקוט הרב גוני. טום דין נגע בקיר שלוש עשיריות אחריו ורביעי סיים ג'יימס גאי, פחות משתי עשיריות לאחר מכן. סה"כ פחות מ-60 מאיות הפרידו ביניהם ויש להניח שעד פריז כולם יעלו הילוך, ואם לא יפסלו בחילופי השליחים, זו מדלית זהב ב-4X200 חופשי בפער של כשתי שניות (אם לא יותר) משאר העולם.
ב100 חפשי אותו סדר של שלושת הראשונים, עם סיכוי רציני לפודיום ב-4X100 חופשי, אבל התחרות כאן הרבה יותר צפופה עם ארה"ב, איטליה, אוסטרליה וסין.
מילאק שוב (קצת) מחייך
קאמבק שני – קריסטוף מילאק חוזר בענק באליפות הונגריה, תוצאותיו ב-50 וב-100 מרשימות. אבל במשחה העיקרי שלו, 200 פרפר, הוא עוד לא מראה את היכולת המדהימה שלו, והפעם יהיה לו מתמודד אמיתי עם יכולת אנאירובית דומה ואולי אף טובה ממנו, בדמות לאון מרשאן. ההימור שלי הוא פודיום למילאק, אבל מרשאן מנצח את ה-200 פרפר.
לצידו של מילאק הייתה הופעה לא פחות מרשימה של אשת הברזל קטינקה הוסו, שרק חזרה לשחות אחרי חופשת לידה, ועלתה לכמה גמרים. נראה כאילו אינה יכולה להפסיק לשחות ומן הסתם תנסה לחזור לרמתה על מנת להשתתף בתחרויות גביע העולם לאחר פריז.
קריסטוף מילאק | צילום: Shutterstock
התרחישים של דרסל
קאמבק שלישי הוא עדיין בהתהוות ומן הסתם עלול לאכזב המוני חובבי שחייה בעולם. קיילב דרסל מנסה לפלס את מקומו לטופ של השחייה בארה"ב ובעולם כולו. קיילב כבר שוחה מהר, ולעיתים מהר מאוד, אבל… ישנם שלושה תרחישים אפשריים:
– הראשון, וזה שיסחוף אחריו את כל המדיה העולמית הוא שגם קיילב יצליח במבחנים האמריקאים ויהיה מועמד לפודיום ב-50 וב-100 חפשי וב-100 פרפר ובמשחי השליחים של ארה"ב. תרחיש זה בעיניי הוא בעל ההסתברות הנמוכה ביותר.
– השני, עצוב מהראשון, הוא שקיילב לא מצליח להיכנס למשחים האישיים ומסיים בטופ 6 ב-100 חפשי וייצג את ארה"ב בשליחים. ההסתברות כאן היא מעט גבוהה יותר.
קיילב דרסל | צילום: shutterstock
– השלישי ולדעתי העצוב מכולם הוא שעם הכנה מצוינת למבחנים האמריקאים קיילב מצליח להיות טופ 2 במשחה או שניים וגם נבחר לשחות בשליחים. אבל בפריז ברגע האמת הוא לא מצליח לשחזר את היכולת התחרותית ומאכזב את עצמו ואת כל עולם השחייה. להערכתי זהו התסריט בעל ההסתברות הגבוהה מבין השלושה. למרות האכזבה ה"קולוסאלית" אם אכן זה יקרה, צריך לזכור שעבור כל אדם אחר זה יחשב להישג מצוין וקאמבק מדהים, כי רוב הזמן להצליח במבחנים האמריקאים זה כמעט שקול לפודיום עולמי בכל משחה שהוא.
