מאת:אילן גולדמן

לוחות המודעות הירוקים והישנים של העיר, כבר מזמן התמלאו בכרזות המכריזות. תיבות הדואר כבר משלשלות שיירי פליירים צבעוניים ואפילו באנר המרוץ הקבוע, מתנופף ברוח הקלילה, גבוה מעל גן האם. הרצים המקומיים, מקפידים בשבועות האחרונים, לפקוד את ציר הכרמל דרך קבע. לגופם שלל הבגדים הצנועים, אותם "פועלים" חיפאים שכמותנו יכולים להרשות לעצמם ללבוש, בעיר הבושה המתעוררת.

כהכנה למרוץ המיוחד, אנחנו תוקפים את העליות של הכרמל ואחר כך מתגלגלים באיטיות במורדותיו. אפילו עבדכם הנאמן הסתער בשבועיים האחרונים על דבשות הכרמל (עליות) מכל כיוון, בכל צורה, ומכל שעל.

לפני שזה יוזנק באופן מסורתי מגן האם, בחרתי להאיר לכם את "נקודות החושך," במסלול עליו תדהרו בערב של יום שלישי הבא. החלטתי לעשות זאת בצורה של נסיעה מעלה במעלית, בשל עליותיו. אגב, אם אינכם יודעים: הרי שמדובר בטיפוס של 200 מטר מצטברים פחות או יותר, המתפרשים על פני חמשת הקילומטרים הראשונים. חלקם תלולים יותר, חלקם פחות.

המלצה חמה: השתמשו במדי דופק, הקצב לק"מ משחק תפקיד משני במרוץ זה.

מבט מהכרמל על מפרץ חיפה
צילום: David Shankbone

כבר עם הזינוק נכנסים לעלייה מתונה, בעלת שיפוע של 1%-3%, בחיבור בין שדרות מוריה והנשיא. העלייה קצרה וכמעט אינה מורגשת. אורכה כמה מאות מטרים ספורים, ובהחלט ניתן לשמור בה על מהירות ריצה סבירה. המיני "עינוי" מסתיים אחרי האודיטוריום החיפאי, כשהרווחתם לזכותכם כבר כמה מטרים של טיפוס במעלית החיפאית.

מיד אחרי צומת כרמליה, מתרוממת לה גבעה חיפאית טיפוסית ומתריסה, באורך של 200 מטרים. השיפוע הפעם, תלול יותר מהעליונת של האודיטוריום, ויאט הקצב משמעותית. היזהרו לא "לשפוך" שם מיטב כוחכם. כבדו הגבעה. מיד אחריה יגיע מישור מאוורר וירידה מתגלגלת. עשו לעצמכם טובה והחזירו שם הנשימה. האתגר הגדול אורב מעבר לפינה.

מיד אחרי רצף ירידות מתגלגלות, שינפחו חזרה את ריאותיכם הנאנקות, תגיע אם העליות של מרוץ חיפה. העלייה לבית בירם. היא תתחיל מיד אחרי מרכז חורב, אותו תראו לימינכם אחרי הק"מ השני. אל תתבלבלו, זוהי אינה גבעה, זו עלייה חמושה במיטב התחמושת מהסוג שמפרק רגליים. אורכה מעל ק"מ והשיפוע נע בין 3%- ל-6% בקטעים מסוימים. אל תתנו לירידה הקודמת למרכז חורב, לפתח בכם ציפיות לשבירת שיא עולם במיני ספרינט ירידה. רוצו בה מתון ושימרו כוח. את העלייה רוצו בקצב גבוה, ועדיף קבוע, כך שתישאר עוד טיפת אנרגיה בנקודת הסיבוב.

מיד אחרי נקודת הסיבוב תחל הירידה חזרה למרכז חורב. כמו בכל מרוץ זהו קו השבר- רגע האמת, אין יותר מה לחסוך, אין ממה לחשוש. שחררו הסוליות, קיפצו האגרופים, והמריאו מטה מהר ככל האפשר. רק זכרו כי יש גם ברכיים אי שם באמצע הרגליים.

אחרי הירידה למרכז חורב, מגיע האבא של כל הגבעות המעצבנות – 300 מטרים משופעים קלות, המטפסים חזרה למישור קצרצר. אל דאגה, הסוף קרוב, והניצחון שלכם.  נצלו את מומנט הירידה הקודמת והאוויר שחזר לריאות, ותקפו את זו כאילו אין מחרתיים. נסו לשמור על קצב אחיד וגבוה והחזירו שוב האוויר במישור שאחרי.

המועקה האחרונה שלכם ליום נפלא זה – 250 מטרים המתרוממים סתם כדי לנסות לשבור אתכם רגע לפני. אתם לא נשברים, אתם שומעים!! השיפוע הוא בערך 2%-4% . אל חשש, כנסו לעלייה בביטחון. כאן הקצב קצת ייפול, אך זכרו כי נשארו מעט משני ק"מ לקו הסיום. גייסו אנרגיה ויאללה מסיימים. התיישרו עם המישור המגיע אחרי וסדרו נשימתכם.

כל הק"מ וחצי האחרונים הינם במגמת ירידה. לחצו על סוליית הגז, והמריאו לקצב של 2:45 לק"מ (או לפחות תדמיינו שכך אתם עושים), חצו את ציר מוריה כאילו הייתה זו שדרת השאנז-אליזה  בפריז, ולכו סיימו לכם את אחד מהמרוצים המעניינים והמאתגרים ביותר בארץ. סניף ג'פאניקה משמאלכם והופ, סיימתם- זהו ניצחתם!!!