מאת:עופר ביידה
חודשיים עברו מאז המרוץ האחרון, מרוץ לילה לבן בת"א – והתיאבון של הרצים והרצות, יחד עם רבים שבאים לכבד את מארגן המרוץ אלי בוצר שהמרוץ הוא לזכר בנו גלעד ז"ל, הביאו לכך שהרישום למרוץ (הוגבל לכ-300 רצים בשל מגבלות בטיחות), הסתיים שלושה שבועות לפני יום המרוץ!
אכן המרוץ גדל והשתנה מאז אותו מרוץ כמעט מחתרתי והאתגרי, לתל שאלי העניק לו את השם – תל גלעד – אליו טיפסנו בשנת 2002.
ואלי, רץ מרתון מנוסה שיחד עם רצי רעננה רץ כבר בכמה מרתונים מוצלחים בחו"ל בשנים האחרונות, בתדרוך שלפני הזינוק
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.בשנים האחרונות אני רץ ברוב המרוצים עם מצלמה, לפעמים קטנה (כ-150 גרם בשנה האחרונה) ולפעמים יותר גדולה (כ-1 ק"ג בשנה האחרונה), מאחר ועדיין לא היה בנמצא סיכום שלי למרוץ גלעד, החלטתי שהפעם ארוץ עם המצלמה הגדולה, כך אם מישהו ישאל שנה הבאה לגבי המסלול, אוכל להפנות אותו לסיכום זה…
לעומת זאת הפעם מתברר לי שיש לי "תחרות", חנן הראל, בגופיה הצהובה בתמונה, מצוייד בפאוץ’ שבו לא נגן מדיה כלשהי אלא מצלמה, שלפי גודל הפאוץ’ כנראה דומה בגודל למצלמה הקטנה שלי.
יצאנו לדרך, הזינוק בכביש מספיק רחב ונוח לכמות הרצים והרצות, חוויה מתקנת למי שרגיל לזינוקים צפופים (בלשון המעטה) של מרוץ רעננה העירוני…
דפנה שב בחצאית הורודה, חושבת כבר בוודאי על הכתבה הבאה בשוונג על נשים וריצה – יש למה לחכות
מאחר ושכחתי להפעיל את שעון הגארמין בזמן, אין לי מושג כמה רצתי כבר.
אני מרוצה מזוויות הצילום של המצלמה שתופסת הרבה רצים באותה התמונה.
נהנינו מהכביש, אבל הגיע הזמן להיפרד ממנו לזמן מה
אבל לפחות בקטע זה דרך העפר מספיק רחבה לפיזור הנוכחי של הרצים
הסימון לסוף הק"מ הראשון מאפשר לי להבין שהפעלתי את השעון כ-200 מ’ מהזינוק, אבל הקצב לק"מ הוא כ-4:10, שזה כנראה מהר מדי לריצה עם מצלמה כזו, ובטח אצטער על זה בהמשך…
כמובן שגם במרוץ זה, אני לא מוותר על המסורת, לרוץ אחורה ולצלם את הרצים שמאחורי…
אבל בחלוף עוד מספר דקות, האקשן עובר לצד השני, המובילים מתחילים להתקרב בדרכם חזרה אחרי נקודת הסיבוב, ראשון ביניהם ירון כהן שזכה לא מזמן באליפות העולם לקבוצת הגיל שלו באקוותלון, בדרך לניצחון
אבישי ברטל לא הרחק מאחוריו
והנה אלון ניקר
חלושעס המפורסם, בוודאי חושב על הסיכויים שלו לנצח, בתחרות תחזית המנצחים של מועדון ארוחת הבוקר, לאליפות העולם באתלטיקה שהחלה הלילה באוסקה
נינה פקרמן בדרך לניצחון בין הנשים
ציון חצרוני דוהר קדימה
ודובב מזור עושה את הסיפתח במרוץ גלעד, לקראת מרוץ (כמעט) פתיחת העונה הקרוב בגליל ים
אורנה בלאו בדרך למקום השני בין הנשים
שמעון בן יעקב עשה את כל הדרך מטבריה
ולא הרחק אחריו, הבת רוני
לאייל הראל בטח אין בעיה, לחשב את הקצב הרצוי לרוץ בו במרוץ
הדר פרי מאד התאמצה להגיע למרוץ, בסוף זה השתלם
אור חוזר לסביבה הטבעית (עד כמה שלפני כשנה זה בטח היה נשמע לו מוזר), ללא סנפירים והרבה זמן לדבר עם הרצים מסביבו
בדרך כלל אני מצלם את נקודת הסיבוב, הפעם משום מה פספסתי אותה, אז תצטרכו להאמין לי שהסתובבנו ואנחנו בדרך חזרה…
רצים צעירים גם בלטו בשטח
דליה מיכאלי במרכז, אותה אפגוש בהמשך
החולצות הלבנות בתמונה מזכירים לנו את מרוץ רשפון, נקווה שיחזור למפת המרוצים בקרוב
רעיה דבוגובסקי מימין
וסוזי דבוסקין – מקדימות
את ולדימיר דבוגובסקי
ודני דבוסקין, עכשיו ברור מי פה המין החזק…
תמונה פסטורלית באמצע המרוץ
גם ירון דיכנר מבית הלוחם יסיים את כל המסלול ויזכה לכבוד בטקס הסיום על המאמץ
הדור הצעיר במבט צד
מילא שאני התעייפתי אתמול קצת מלצלם בטריאתלון להבים, שלומית רוזנפלד השתתפה שם בתחרות, מה שלא הפריע לה לרוץ גם היום, כל הכבוד!
חזרנו לכביש הראשי לקראת הפינאלה של הריצה
הנה שוב דליה מיכאלי, לפני שתשאיר אותי מאחור ותסיים את הריצה לפני
גם שרון כספי פותחת צעדים
קו הסיום כבר בהישג עין, אבל יש לנו עוד כמה מאות מטרים לרוץ, לפחות יש עידוד
עוד מקום טוב למעודדים (גם אם הם קטנים ובעגלה…), מצד אחד אלה שפונים לסיום, ומצד שני אלה שממשיכים ישר (כמוני) בידיעה שעוד מעט גם אנחנו נחזור באותה דרך
עוד כ-200 מטר חלפו להם, וגם אני הגעתי לסיבוב
ראובן מילמן הפעם בתפקיד "מושך" – אכן לכל מרוץ יש את היעדים שלו…
צביקה יהלום מרצי רעננה במרוץ הביתי
יורם חרוש, בעבר מאמן כדורסל ברמות הגבוהות ביותר בארץ, כיום סגן מנהל רשות הספורט העירונית ברעננה שתרם לאירגון המרוץ, רץ בו בעצמו
צילום וידאו לפני הפניה האחרונה
יש כאלה שסיימו כבר מזמן ויכולים לנוח ולדבר על הא ועל דא
אני בניסיון אחרון לצלם את הרצים מאחורי
והשעון מאשר שגם אני סיימתי, אומנם את הזמן והמרחק המדוייק השעון שלי לא יראה (כי הפעלתי אותו כזכור באיחור), אבל סה"כ זמן של 24:36 לריצה עם מצלמה ששוקלת 1 ק"ג עם צילום של למעלה מ-250 תמונות, זה בהחלט סביר.
הרמות ידיים לניצחון, או כהתחלת המתיחות החשובות כל כך בסוף ריצה – לא חשוב, העיקר שמשה נחמיאס בשטח כדי להנציח זאת
ובסוף המשפך המים כבר מחכים, דב שגב סיים כבר מזמן, הבת בר על חלוקת המים, תודה!
עכשיו אפשר להמשיך לצלם את הרצים והרצות שעדיין על המסלול.
לאחר המרוץ, הרצה בתמונה שאלה אותי אם התמונה שצילמתי אותה הצליחה, התשובה לפניכם
גם אלי בלאלי לא הסתפק בטריאתלון להבים אתמול והתייצב היום למרוץ גלעד
לפחות אני לא היחיד שרץ עם שעון (להלן הגארמין) בגודל מסך טלוויזיה…
הסיום כבר קרב, אפשר לנופף לשלום,
ואפשר לחייך
גם לרצי/רצות השפלה הייתה נציגות במרוץ
מה צריך במרוץ חוץ ממוזיקה טובה,
ולרוץ ביחד
חלק הריצה הסתיים, ואפשר לעבור לתמונות אווירה – יורם חרוש בראשונה,
ומשפחת שגב בשנייה
הטקס נערך ברחבה היפיפיה של מרכז התרבות והספורט ליד מקום הכינוס, הזינוק והסיום
הקהל מעודד בקריאות כל מי שנקרא/ת לקבל גביע
ביניהן גם, רוני בן יעקב, עדן יעקב ושיר עזוז הצעירות
תמונה קבוצתית של זוכי הגביעים
לסיכום, מרוץ עם אווירה ביתית, אבל מאורגן בצורה מצויינת ע"י אלי בוצר, אחד מאיתנו, דרך טובה לפתוח את העונה!
קישורים קשורים
תמונות מרוץ גלעד כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
