גבעתיים התעוררה, לבשה חג והיתה מוכנה לצאת במחולות הריצה ברחובות. רק הגשם התעקש לקלקל את המסיבה. סיכום מרוץ גבעתיים השני
מאת:מאיה גייר, צילומים: אדם קפלן וזאב שוורץ
• כל תוצאות מרוץ גבעתיים: כאן
•
תמונות מרוץ גבעתיים בשוונג תג: כאן
• כתבה לקראת מרוץ סאקוני גבעתיים כאן
• כל התמונות והתוצאות- כאן
הכל היה מוכן לקראת יום שישי בבוקר: הרחובות היו משולטים בגאווה, מוכנים לשינוי היעד והאירוח שצפוי להם, הרצים – חלק גדול מהם תושבים – אכלו פסטה ושאר פחמימות והלכו לישון מוקדם בערב חמישי, מוכנים ליקיצה המוקדמת, חלק ניכר מתלמידי בתי הספר ברחבי העיר נרדמו עם חיוך על שפתם – יודעים שמחר מצפות להם כמה שעות פחות של לימודים. כל גבעתיים היתה ערוכה ודרוכה לקראת המרוץ העירוני שהתקיים בפעם השנייה, חגיגית ככלה ביום חתונתה.
ומה הפחד הכי גדול של כלה ביום חתונתה? כנראה שהחתן לא יגיע, אבל מיד במקום השני – גשם. מרטיב, מחליק, משבית שמחות – זה טבעו. ישנם כמובן אלו שאין איתן טבע שירתיע אותם מלצאת לריצה בחוץ. "הוריקן? ציקלון? סופת מונסון? שטויות, אנחנו לא עשויים מסוכר", הם אומרים. אבל רבים אחרים מעדיפים בכל זאת "לרוץ על יבש". מפונקים, אבל נורמליים. כך או כך, לחרדתה של הכלה גבעתיים, בוקר שישי הבהיר כי המסיבה הולכת לעמוד בסימן מים. זה לא הפריע כמובן לכ-750 אמיצים, מרבית הנרשמים למעשה, להתייצב למרוץ, מי עם המבט נחוש של "קטן עליי" ומי עם מבט מבוהל של "איך זה קרה לי?", בשעה היעודה.
אחרי חלוקת החולצות וחימום זריז, יצאו הרצים לנקודת הזינוק, תחת הגשר שלצד הפארק והקניון. הכרוז ניצל את ההמתנה לאישור היציאה מהמשטרה והודיע כי נפתחה "תחרות החולצה הרטובה", שהמנצח בה יזכה בחולצה יבשה. ראש עיריית גבעתיים, ראובן בן שחר, נשא כמה מילות ברכה והוציא לקול צופר את המשתתפים לדרך.
הגשם הואיל בטובו לעשות ג'סטה לרצים ויצא להפסקת תה חם בשלב הזה, בטרם חזר במרץ מחודש. הריצה בת עשרת הקילומטרים התפתלה בין רחובותיה הפסטורליים והשקטים מתמיד של גבעתיים, כשכולם נהנים להתחמם ונזהרים לא לקפוץ לשלולית תועה בטעות.
"אנחנו מרוצים ממה שהיה ומאוכזבים ממה שלא היה", מסכם את האירוע ליאור סידוב, מ"מ מחלקת הספורט והאירועים בעיריית גבעתיים ומארגן התחרות. "זה היה מאוד מאתגר, ואני גאה שהצלחנו להתמודד עם מזג האוויר ושלא נכנענו. אלתרנו המון כדי לעשות את זה כמו שצריך – אפילו את מערכת ההגברה בנקודת הזינוק הפעלנו מתוך טרנזיט, כדי שלא תירטב. בסופו של דבר אני חושב שהרצים נהנו, למרות הגשם", הוא אומר. ומה בשנה הבאה? "תהיה הפקת לקחים כמובן, אבל בישראל קשה מאוד לדעת בחודשים האלה מה יהיה מזג האוויר, באותה מידה שיש גשם יכולה היתה להיות שמש של קיץ".
נחזיק כולנו אצבעות אם כן ונקבע – בשנה הבאה בגבעתיים השמשית.
1. מוקט פטנה, 32:08 דקות
2. יוני טאקלה, 33:06 דקות
3. איציק לוי, 35:38 דקות
דוכן מנצחות:
1. דנה לוין, 39:05 דקות
2. אירנה אור קונובלוב, 39:53 דקות
3. דקלה דרורי, 42:33 דקות
מאיה גייר – עורכת תוכן בשוונג, עושה ספורט כדי לא להשתגע מכל מה שמעצבן במדינה הזאת. וגם כדי להיות רזה.
