בשבילי מרוץ אייל הוא הנרטיב של עולם הריצה הישראלי. הוא הסיפור הפנימי, האק"ג והדופק של קהילת הרצים הישראלית. קהילה שמתאחדת ומתאגדת מדי שנה ברמת השרון, בהובלתה של המאמנת זהבה שמואלי, שמפיקה את המרוץ לזכר בנה אייל, שנפטר בשנת 2000 מדום לב בגיל 28.
לכתבות נוספות בנושא:
עצות מהמומחית: כך תתאמנו טוב יותר למרוץ אייל
בין המרתון האולימפי למרוץ אייל: זהבה שמואלי בראיון
חוזרים לרמת השרון: נפתחה ההרשמה למרוץ אייל 2024
לפני שנצלול לעומקים על המרוץ, הנה פרט טריוויה ששם זרקור על זהבה שמואלי ופועלה: היא אלופה ושיאנית ישראל לשעבר בריצות למרחקים בינוניים וארוכים, אבל התואר החשוב ביותר לגביה הוא היותה מרתוניסטית אולימפית שייצגה את ישראל במשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984, אותם משחקים היסטוריים בהם לראשונה נשים התחרו במקצה מרתון.
זה המרוץ הקבוע שלי בלוח השנה, ואני משתדל לזנק אליו ולבדוק כל פעם עד כמה אני מסוגל להשתפר בו. ולא רק אני מעלה דופק כשאני נרשם ומתאמן למרוץ הזה. קהילת הרצים מחבקת ועולה אליו לרגל, על מנת להשתתף ולהטביע את חותמם על המסלול. קבוצות הריצה המובילות מגיעות עם הרצים הבכירים שלהם ולצידם מגיעות קבוצות ריצה של חובבים, שעבורם זו אולי הפעם הראשונה לטעום מהתוואי המשתנה של המרוץ, שמשלב ריצת כביש עם ריצת שטח ולקינוח מאתגר את הרצים בעלייה אייקונית.
7 מקצים לכל הרמות
כששמואלי יזמה וחשבה על הפקת מרוץ שינציח את בנה, היא ישבה עם איגוד האתלטיקה ושכנעה אותם שנובמבר הוא הזמן המתאים ביותר למרוץ 15 ק"מ בלוח המרוצים השנתי. בהתחלה, כך היא סיפרה בעבר בריאיון שערכתי עימה, הדגש היה על ההנצחה ולמרוץ הראשון בשנת 2002 הגיעו כ-800 רצים, אך עם השנים גילו אותו עוד ועוד רצים ששמעו על המרוץ המיוחד ברמת השרון.
זינוק מרוץ אייל | צילום: רונן טופלברג, באדיבות מרוץ אייל
במשך הזמן החליטה משפחת שמואלי שהמרוץ צריך להגיע למספר גדול יותר של חובבי ספורט, והוחלט לשים דגש על הפן המשפחתי. כך למעשה יש היום לצד הריצה התחרותית למרחקים של 5 ק"מ, 10 ק"מ ו-15 ק"מ, גם אפשרות ל-5 ק"מ של הליכה תחרותית, 2 ק"מ ריצה תחרותית לילדים, 2 ק"מ ריצה עממית למשפחות ו-200 מ' ריצה לפעוטות.
אין הרבה מרוצים של 15 ק"מ וכרצים, נרמלנו עם השנים את המרחקים הקלאסיים של ה-10 ק"מ או החצי מרתון בלי תחנת הביניים הזו של ה-15 ק"מ. מרוץ אייל נותן לנו הרצים הזדמנות לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם תחנת הביניים הזו.
באחת השיחות שהיו לי בעבר עם זהבה, היא סיפרה כי מבחינתה המרוץ מסמל באופן הולם את דמותו של אייל, את אהבתו לריצה (בעל תוצאה של 37:30 דק' ב-10 ק"מ) ואת האנרגיה והשמחה שאפיינו אותו בחייו. אלפי משתתפים מכל קצוות הארץ פוקדים את המרוץ מדי שנה ונהנים ממקצים מגוונים לכל הרמות והגילאים, והסיבה העיקרית היא כיוון שיש בו משהו לכל אחד ומגוון מקצים רחב.
ארן הרשלג במרוץ אייל | צילום: צלמי שוונג
אל תחששו מהעלייה בסוף
היתרון במרוץ אייל ואולי הסיבה שכל כך הרבה רצים נוטים להתחרות בו, הוא תוואי השטח המשתנה שלו, כאשר שני שליש מהמסלול רצים על הכביש, ואת השליש הנותר רצים בשטח כורכר בין הפרדסים של רמת השרון. חשוב לציין, שאמנם מדובר בתוואי שטח אך הוא כבוש, מישורי ונוח לריצה.
והגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר. החלק האחרון במסלול הוא גם החלק הכי מאתגר, שאם נתאמן לקראתו, גם נצליח להתמודד איתו ו"לנצח" אותו. העלייה המפורסמת מתחילה בקילומטר ה-11 ומסתיימת אי שם בקילומטר ה-13. לרצים שזוהי להם הפעם הראשונה שלהם, אני ממליץ לשמור כוחות ולתכנן את הריצה כך שבשליש האחרון יישאר לכם מספיק כוח כדי לסיים אותו בצורה טובה.
אם אתם רוצים לעשות סימולציה על המסלול, רחוב ביאליק (בחזור) שנמצא במגמת עלייה הוא התוואי שצריך להתכונן ולהתאמן עליו. יש הרבה דיבורים על העלייה הזו, אך במידה ותבצעו אימון עליות על בסיס קבוע במסגרת תכנית האימונים שלכם, אין סיבה שלא תצליחו להתמודד איתה בכבוד.
באותם 2 קילומטר משופעים מרוכזים צוותי לצד מספר עמדות מים, גם צוותי "ההווי ובידור" שסוחפים את המסלול בריקודים, והדי. ג'יי מבין את הסיטואציה ונותן סשן מרים במיוחד כדי לשפר את המצב המנטלי. עם סיום רחוב ביאליק מחכה לכם ירידה של 1.5 ק"מ ולאחריה עלייה קטנטונת נוספת שתיקח אתכם הישר אל קו הסיום. וזהו סיימתם!
