לצערנו, בשבועות האחרונים נושאים כמו רעב קיצוני ותת-תזונה עולים לכותרות עם חזרתם של חלק מהחטופים מעזה במצב גופני ירוד. בכתבה זו, ננתח את התופעות הקשות מהצד המדעי שלהן, מתוך תקווה כי הכתבה תיהפך בעתיד הקרוב לתיאורטית בלבד. בהזדמנות זו, נבקש לקרוא לחזרת כל החטופות והחטופים הביתה במהרה.

רעב קיצוני ותת-תזונה הם מצבים המאופיינים במחסור חמור באנרגיה, חלבונים וחומרים מזינים החיוניים לתפקוד תקין של הגוף. מצבים אלו יכולים להיגרם מתזונה לקויה, מחלות כרוניות, הפרעות עיכול, ואף מצבים חברתיים-כלכליים קשים. תת-תזונה ממושכת פוגעת בבריאות הכללית, מחלישה את מערכת החיסון ומובילה לפגיעה בשרירים, בעצמות ובמערכות חיוניות נוספות.

נפיחות בטנית, לעומת זאת, יכולה להיות תוצאה של תזונה לא מאוזנת, חוסר איזון במערכת העיכול, עיכול לקוי של מזונות מסוימים ואף מצבי סטרס. במקרים של תת-תזונה, נפיחות בטנית עלולה לנבוע מחוסר בחלבון (כמו בתסמונת קוואשיורקור*), מה שמוביל לאגירת נוזלים ולבטן נפוחה. בנוסף, מערכת עיכול מוחלשת מתקשה לעבד מזון באופן יעיל, מה שעלול לגרום לגזים, עצירות ונפיחות.

אלי שרעבי חוזר מהשבי. תמונות שזעזעו רבים | צילום: רועי אברהם /לע"מ

הקשר בין תת-תזונה ונפיחות בטנית אינו תמיד אינטואיטיבי – מצד אחד, מדובר במחסור תזונתי, ומצד שני, הגוף עלול להיראות נפוח. הבנת המנגנונים הללו קריטית לשיפור הבריאות ולמניעת תופעות אלו באמצעות תזונה מאוזנת ושיקום המערכת המטבולית.

*תסמונת קוואשיורקור (Kwashiorkor) – מצב של תת-תזונה חמורה, הנגרם בעיקר ממחסור חמור בחלבון בתזונה, למרות שלעיתים הצריכה הקלורית הכללית מספיקה. היא נפוצה בעיקר בילדים במדינות מתפתחות, שבהן התזונה מבוססת בעיקר על פחמימות (כמו אורז, תירס ודגנים) אך חסרה חלבון חיוני להתפתחות ולתפקוד הגוף.

תסמינים עיקריים:

• נפיחות בבטן – כתוצאה מאגירת נוזלים (בצקת).
• שיער דק, שביר ושינוי צבעו.
• עור סדוק ופצעים שמתקשים להחלים.
• חולשה ועייפות קיצונית.
• פגיעה בגדילה ובתפקוד מערכת החיסון.

מדוע זה קורה?
הגוף זקוק לחלבונים כדי לשמור על שרירים, לבנות תאים ולווסת נוזלים. ללא מספיק חלבון, הגוף לא מצליח לשמור על איזון הנוזלים, מה שמוביל לבטן נפוחה ולבצקות בגפיים.

טיפול:
החזרת תזונה מאוזנת הכוללת חלבון, ויטמינים ומינרלים בהדרגה, תוך פיקוח רפואי, יכולה לשפר משמעותית את מצבו של אדם עם קוואשיורקור.

צילום: Shutterstock

במקרים של שבי, תת תזונה ברמות שונות ובמצבי רעב קיצוני וההשלכות מכך, תיתכן, כאמור, נפיחות בבטן, בצקת בפנים ובאזורים נוספים בגוף. מצב זה נובע מכמה מנגנונים פיזיולוגיים עיקריים:

1. בצקת (צבירת נוזלים) עקב מחסור בחלבון – כאשר הגוף לא מקבל מספיק חלבון, במיוחד אלבומין, הלחץ שמחזיק את הנוזלים בתוך כלי הדם יורד. כתוצאה מכך, נוזלים דולפים מהדם אל הרקמות, מה שגורם לנפיחות (בצקת).

2. האטת קצב חילוף החומרים ואגירת נוזלים – הגוף נכנס למצב חירום מטבולי, מנסה לשמר משאבים, ופועל לצמצום איבוד נוזלים. ההורמון ADH עולה, מה שגורם לכליות לאגור יותר מים וליצור בצקת.

3. הצטברות גזים במערכת העיכול – חולשת שרירי המעיים ותפקוד עיכול ירוד עלולים לגרום להאטת פריסטלטיקה (תנועתיות המעי) ולהצטברות גזים.

4. חסרים תזונתיים הגורמים לאגירת נוזלים – מחסור במגנזיום ואשלגן פוגע בתפקוד תאי הגוף ויכול להוביל להצטברות נוזלים ולבטן נפוחה. בנוסף, מחסור בויטמינים מסוימים (כגון B1 – תיאמין) עלול לגרום לתסמונת בריברי, הגורמת גם היא לבצקת.

5. במקרי שבי או רעב קיצוני – אנשים שחוו רעב ממושך או תקופות שבי (כגון ניצולי שואה או אסירים במחנות עבודה) דיווחו על תסמינים של בצקת ונפיחות, במיוחד בשלב ההתאוששות כאשר הגוף מתחיל לקבל שוב מזון.

אוהד בן עמי עם הנשיא הרצוג | צילום: קובי גדעון/לע״מ

תוכנית שיקום לתת-תזונה ורעב קיצוני
שיקום הגוף לאחר רעב קיצוני חייב להיעשות בזהירות ובהדרגה, בצורה הדרגתית ומבוקרת, שכן החזרה לאכילה מהירה מדי עלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים, כמו תסמונת ההזנה מחדש.

שלב 1: ייצוב ומניעת קריסה מטבולית (הימים הראשונים)
המטרה היא לאזן את הגוף ולמנוע סיבוכים:
– מתן נוזלים ואיזון מלחים בגוף כדי למנוע נזקים ללב ולמוח.
– אספקת ויטמינים ומינרלים חיוניים כמו מגנזיום ואשלגן.
– התחלת אכילה הדרגתית בכמות קטנה כדי לא להעמיס על מערכת העיכול.

שלב 2: התאוששות ושיקום רקמות (השבועות הראשונים)
בשלב זה הגוף מתחיל לחדש שרירים ולשפר את העיכול.
– העלאת צריכת המזון בהדרגה.
– שילוב מקורות חלבון איכותיים לחיזוק הגוף.
– הוספת פחמימות מורכבות ושומנים בריאים באופן מבוקר.
– פעילות גופנית מתונה לשימור מסת השריר.

שלב 3: שיקום מלא ואיזון הגוף (חודשים מתקדמים)
המטרה היא להחזיר את הגוף לתפקוד תקין ולשמור על הבריאות.
– הגברת צריכת המזון בהתאם לצרכים האישיים.
– בניית מסת שריר וחיזוק מערכת החיסון.
– שילוב אימוני כוח והדרגתיות בפעילות הגופנית.

שילוב פעילות גופנית בתוכנית שיקום לתת-תזונה ורעב קיצוני
שיקום תזונתי לאחר רעב קיצוני (כתוצאה משבי, עוני, או מחלות קשות) חייב להיות הדרגתי ומבוקר, שכן הגוף חלש, שרירי השלד מידלדלים, וקיימת כאמור סכנה לסיבוכים.

שלב 1: ייצוב ומניעת קריסה מטבולית (שבוע ראשון-שני)
דגש עיקרי: מנוחה מוחלטת או תנועה קלה בלבד כדי למנוע עומס על הגוף.
פעילות גופנית:
– תרגילי נשימה עמוקה לשיפור חמצון הרקמות.
– מתיחות עדינות ושחרור מפרקים למניעת נוקשות.
– הליכות קצרות מאוד (2-3 דקות) בתוך החדר בלבד, בהתאם למצב החולה.

נדרש פיקוח רפואי צמוד | צילום: Darko Stojanovic from Pixabay

שלב 2: התאוששות והעלאת מסת גוף רזה (שבועות 2-6)
דגש עיקרי: בניית כוח בסיסי והחזרת גמישות תוך פיקוח רפואי.
פעילות:
– הליכות קצרות ומבוקרות, עד 10-15 דקות ביום.
– תרגילי התנגדות קלים עם משקל גוף בלבד (לחיצות קיר, הרמות רגליים בשכיבה, סקוואטים קלים עם תמיכה).
– תרגילי שיווי משקל פשוטים לשיפור יציבות.
– הגדלה הדרגתית של כמות התנועה בהתאם להתקדמות השיקום התזונתי.

שלב 3: שיקום מלא וחיזוק מערכות הגוף (חודשים 2-6)
דגש עיקרי: חיזוק השרירים, העצמות, והמערכת הקרדיווסקולרית.
פעילות:
– אימוני כוח הדרגתיים עם גומיות התנגדות או משקלים נמוכים.
– הליכות ארוכות יותר (30-45 דקות ביום) להעלאת סיבולת.
– תרגילים פונקציונליים לשיפור תנועתיות יומיומית (כיפופי ברכיים, עלייה במדרגות).
– יוגה או פילאטיס לשיפור יציבה, נשימה ושליטה מוטורית.

שלב 4: חזרה לשגרה ופעילות סדירה (לאחר 6 חודשים ומעלה)
דגש עיקרי: אימונים מותאמים אישית לפי יכולת, עם דגש על שימור מסת שריר וחיזוק כללי.
פעילות:
– אימוני כוח 2-3 פעמים בשבוע עם משקלים קלים עד בינוניים.
– פעילות אירובית קלה-בינונית (רכיבה, שחייה, הליכה נמרצת).
– גמישות ושיווי משקל כדי למנוע פציעות ולשמור על יציבות.

לסיכום: הפעילות הגופנית משתלבת בהדרגה בתהליך השיקום. בתחילה מתמקדים במנוחה ותנועה קלה, ובהמשך מחזקים את השרירים ומחזירים את הגוף לתפקוד תקין.

הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר כ-40 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" ו"מה אוכלים"?

מורן נחמני MPH;MPE;EP-C(ACSM) | דיאטן קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.