בכל פעם ששיא ישראלי באתלטיקה קלה נשבר, זהו יום חג לענף – בעיקר כאשר מדובר על שיא שהחזיק 31 שנה. שני לנדן רצה אתמול (שלישי) באוסלו 800 מטרים בזמן של 2:02.59 וניפצה את שיאה של עדנה לנקרי מ-1993 (2:04.05). אלא שבספרי ההיסטוריה של האתלטיקה הישראלית יש שיאים אפילו עתיקים יותר, שכולנו תקווה שישברו בקרוב – אך בחלק מהמקצועות, ייתכן ששובר או שוברת השיא הבאים טרם נולדו…
לכתבות נוספות בנושא:
אחרי 31 שנה: שיא ישראלי חדש בריצת 800 מטרים
מרומא לפריז: סיכום אליפות אירופה באתלטיקה והמשמעויות האולימפיות
אליפות אירופה: יונתן קפיטלוניק סיים במקום ה-12 בגמר
השיא העתיק ביותר, שגם לא נראה כרגע בסכנה גדולה להישבר, הוא של שאול לדני האגדי ב-50 קילומטר הליכה: 4:17:07 שעות. השיא שנקבע בבלגיה "יחגוג" בעוד שבועיים 52 שנה ונחשב בזמנו לאיכותי ביותר. ההולך למרחקים המשיך לשבור שיאים ולהתחרות גם בשנים האחרונות, כשהוא כבר בעשור התשיעי לחייו – וקשה להאמין ששיאו יישבר בקרוב.
שני לנדן | צילום: איגוד האתלטיקה
(עדכון) עוד שיא ותיק נשבר ממש בשעות האחרונות: עוז כץ רץ 800 מטרים בתוצאה של 1:47.80 דקות בקובלנץ אי אז במאי 1983 והחזיק בשיא הישראלי במשך 41 שנה. נועם ממו בן ה-18 שבר לפני שנתיים את שיא ישראל לנוער, בשנה שעברה הוא כבר קבע 1:49.50 בתחרות בצרפת ובתחילת השנה הנוכחית שיפר את שיא ישראל בריצת 800 באולם עם 1:49.69 וקבע גם תוצאה פנטסטית של 1:48.66 (שיא ישראלי מתחת לגיל 20). הערב, הוא הלך בדרכה של לנדן וניפץ את השיא באיטליה עם זמן של 1:47.18.
תקווה גדולה נוספת היא לשבירת שיא ישראל ב-100 מ' גברים. אלכס פורחומובסקי עלה ארצה ב-1999 וכבר באותה שנה עצר את השעונים באליפות העולם על 10.20 שניות – שיא ישראלי. אגב, לפני עלייתו הוא קבע תוצאה אפילו טובה יותר: 10.12, כאשר ייצג עדיין את רוסיה. שיאן ישראל ב-200, בלסינג אפריפה המבטיח, כבר הצליח להשוות את השיא גם ב-100 שלוש פעמים, כולל פעמיים באותו יום – וכולנו תקווה לראות אותו נשאר לבד בטבלת השיאים בקרוב.
לגבי השיא ב-4X100, שמחזיק גם הוא מסוף המילניום הקודם, כנראה שנצטרך להמשיך להתאזר בסבלנות עד שתהיה רביעייה ישראלית חזקה שוב. כך גם לגבי השיא ב-400 משוכות מ-1995 (49.87): אלכסיי בזארוב הוא האצן היחיד בכחול-לבן שירד מ-50 שניות ולעומרי שיף ואדם יעקובי יש עוד הרבה עבודה כדי להתקרב אליו.
נועם ממו ובלסינג אפריפה במץ עם יגאל בלון ואמיר רמון | צילום: איגוד האתלטיקה
השיא המשולש של קופץ המשולשת
במקצועות השדה, שיאי ישראל לנשים נשברו מספר פעמים בשנים האחרונות, אך בקרב הגברים, ישנם מספר שיאים שמחזיקים מאוד עוד משנות ה-90. רוגל נחום, שלתקופה מסוימת היה שיאן ישראל בקפיצה לגובה, לרוחק ולמשולשת גם יחד, קבע תוצאה של 17.20 מטרים בקפיצה משולשת ביוני 1992 (ושוב כעבור שש שנים באליפות ישראל) – והיה בין הבולטים באירופה ובעולם כולו באותה תקופה, עם לא מעט הישגים בינלאומיים. שיאו בקפיצה לרוחק (7.96 מ') החזיק כשני עשורים, עד שחניכו יוחאי הלוי שיפר אותו ב-2010 בשלושה סנטימטרים.
איגור אברונין ז"ל, שהלך לעולמו לפני ארבע שנים וחצי, עדיין מחזיק בשיא ישראל בזריקת דיסקוס: 62.24 ביוני 1991 – פחות משנה לאחר שעלה ארצה מליטא. באותו חודש הוא קבע שיא גם בהדיפת כדור ברזל (19.09), שהחזיק 26 שנים, עד שאיתמר לוי שיפר אותו ב-27 ס"מ. אדר שיר קבע 58.04 לפני שנתיים, אך יש לו עוד דרך ארוכה עד אברונין, שבתו אנג'לינה הלכה בדרכו אגב והייתה אלופת ישראל לנוער בזריקת דיסקוס.
איגור גלר, שלאחר קריירה ענפה כספורטאי פעיל עבר לאימון, קבע במאי 1995 שיא ישראלי ביידוי פטיש, 65.70 מטרים – והוא עדיין מחזיק בו עד היום. ויקטור זגינאיקו התקרב אליו ב-2016 (65.30), אך אף ישראלי אחר לא חצה 65 מלבדם.
רוגל נחום נכנס להיכל התהילה | צילום: אילן ספירא
