מדי פעם נחוץ שינוי קטן בתפיסה כדי לשמור על גישה רעננה. אצלי הוא קרה כשעברתי לשחות בבקרים
מאת:ניר אלתר
בתחילת השנה נדדתי על מזוודתי (1 במספר), אופני (2 עד 3 במספר) ונעלי (בקירוב, 10 במספר) לקיבוץ בצפון הארץ. הקיבוץ ממוקם בפינת ה"משרד" החדש שנבחר לשנה זו – רמת הגולן (שנה שעברה המשרד היה בהרי ירושלים).
בסיום תהליך בדיקת הדירות – תהליך חשוב ביותר שהוקדש לו פחות זמן מאימון הריצה של אותו היום – בחרתי חדרון בדופן הקיבוץ. לא חדר, לא דירה, חדרון מפנק! מעלותיו מסתכמות בכך שמרחקו מהבריכה הוא דקה הליכה. הבריכה הנקייה ביותר שפגשתי מעודי והקרה ביותר שחוויתי על עורי. מה שמקנה בריכה כמעט ריקה לאורך כל שעות היממה. הקור אינו מענג, גם לא אחרי שעה-שעתיים שחייה, אבל המוטיבציה לצאת לסט הבא אדירה, ולעיתים 10 שניות הן הרבה יותר מדי זמן למנוחה.
לא הרבה השתנה בתוכנית האימונים בשחייה משנה שעברה. סליחה, רק למראית עין לא הרבה השתנה. נפח השחייה השבועית נותר כפי שהיה, בין 25-35 ק"מ, לאורך כל העונה. כמות האימונים זהה (5-6 פעמיים בשבוע). אך בפעם הראשונה שצללתי לעומקה של תוכנית האימונים, כמובן במהלך שיחה עם מאמני, הובהר לי השינוי המרכזי בגישתו/גישתי לאימוני השחייה. "כולם", כך אמר, "עברו לבקרים". שינוי קטן – הבדל ענק.
בעבר שחייתי פעם בשבוע – בדרך כלל את השחייה הארוכה של השבוע, 10 ק"מ פלוס מינוס – כאימון בוקר, כלומר אימון ראשון מתוך שניים או שלושה או לעיתים ארבעה אימונים באותו יום. בשאר הימים השחייה הייתה מעין חותמת, עייפה יש לומר, ליום האימונים.
מאז השינוי גיליתי במים עולם שלם של הנאות. לא רק שאימוני האיכות בעצימות גבוהה נעשים ברמת רעננות מרבית, שמאפשרת ריכוז ומתן דגשים נכונים; גם אימוני השחרור והסיבולת מהווים ספתח מרענן (כלומר מעין אימון חימום בשליטה מוחלטת בעצימות), ללא הגחמות של מזג האוויר, לקראת יום עבודה ארוך.
גיליתי מחדש את השחייה והיא נהייתה "כלי הצתה". נכון, כמו לרובנו יש לי מטרה שאני עובד יום אחרי יום לאורה, אך מדי פעם שינוי קטן בתפיסה נחוץ כדי לשמור על גישה רעננה. לכן אני מעודד את כולם להחזיק ביד אחת טוב טוב את מסגרת האימונים, וביד השנייה לגשש אחרי השינוי הקטן והמרענן של העונה.
אנא שתפו אותי בשינוי הקטן שלכם השנה בדף הפייסבוק או הטוויטר שלי.
ניתן להמשיך לעקוב אחרי דרך אתר האינטרנט- WWW.ultraman.teamalter.com