בשלג הגדול של שנה שעברה נתקעתי, כמו רבים אחרים, אי שם במבואות ירושלים. אין קדימה הביתה ואין חזרה. אחרי שעה ארוכה של מאבקים נואלים בשלג המצטבר, בגלגלים המחליקים, באדים שהצטברו על השימשה ובתנועה שנתקעה סביב – ויתרתי. זחלתי אחורה אל המושב האחורי, אל תיק הריצה שתמיד נמצא שם. התפשטתי מבגדי העבודה והתכוונתי ללבוש בגדי ריצה ולרוץ אל דירת מקלט כלשהי. ברגע הזה, שבין לבוש לעירום, בין מערכות הבגדים, המכונית שלי התחילה להזעזע כמו ברעידת אדמה. למעלה, למטה, הצידה וחזרה, ושוב וחוזר חלילה.

המכונית שלי התחילה להזעזע כמו ברעידת אדמה. למעלה, למטה, הצידה וחזרה, ושוב וחוזר חלילה | צילום: thinkstock

ניקיתי את האדים שעל החלון והתחלתי לצחוק בלי שליטה. אני בפנים כמעט כביום היוולדי ומבחוץ מנסים כמה בחורים חרדים להרים את הרכב ולהניח אותו במקום אחר. התלבשתי מהר ויצאתי החוצה ואז הם התחילו לצחוק. כי גבר עם טייטס ונעלי ריצה הוא לא המראה הכי שכיח בתקופת השלג בשכונות החרדיות של ירושלים.

אחר כך יצאתי לדרך. רצתי כמה קילומטר בתוך הסופה מצאתי את מקלטי והסקתי את מסקנותי. לרוץ בשלג ובקור זה נהדר, אבל בגדים לזה אין לי ולכן לקראת הסופות הבאות אני צריך להתכונן. חפרתי עמוק כדי למצא את הלבוש והציוד הנכונים לחורפים המקומיים. והנה שתי מהמסקנות:

1. העיקרון הראשון והחשוב מכולם הוא השילוב בין בגדים מבודדי קור לנושמים ומנדפים. אם את לא לובשת בגדים מבודדים תרעדי מקור כל הריצה ואם תאטום את עצמך לחלוטין, תטבע בתוך הזיעה של עצמך – למרות הקור שסביב. אין בגד אחד שעושה את הכל, גם אוטם וגם נושם, גם מבודד וגם מנדף. ולכן המפתח לכל הוא ללבוש כמה שכבות. חולצה מנדפת על הגוף, שכבה טרמית מעליה ומעיל ״שובר רוח״. חם לך תוריד שכבה, קר? תתלבשי שוב.

2. במחלקה התחתונה שלי הרגליים פחות מתקררות ולכן טייטס ארוך בעובי הנכון מספיק לי בדרך כלל. ואם קר מאד אז אחד דק ומנדף על הגוף ואחד עבה מלמעלה ודי. אין לי נעליים אטומות למים ושם למטה, הרחק בכפות הרגליים אני עדיין חשוף, רטוב ואומלל.

בהמשך לזיכרונות הנ"ל, בשבועות האחרונים, בהכנה לחורף 2015 בדקתי לעצמי שני פריטי לבוש מקו הייצור של ברוקס:

מעיל עליון ״שובר רוח״ LSD Lite Jacket III
מעיל כזה הוא ציוד בסיסי לעונת החורף, לריצה, רכיבה, הליכה וכל פעילות גופנית מחוץ לבית או חדר הכושר. המעיל קל מאד ושוקל רק 120 גרם ומתקפל אל תוך כיס פנימי בגודל כף יד.

בברוקס פיתחו כל מיני טכנולוגיות של בדים חכמים (זה מעניין אבל לא בהכרח למדור הזה) והוא זכה לביקורת נלהבות מכמה מבקרי ציוד ריצה בעולם. למעיל יכולת בלימת רוח (ההכרחית לפעילות בתנאי קור) וגשם, בזכות הטכנולגיה האמורה וחסימה פנימית כפולה לרוכסן שבחזית המעיל ולתפרים האיכותיים. החום הפנימי המצטבר מנודף החוצה מבעד לפתחי איוורור באזור הגב העליון ובכך נמנעת הצטברות זיעה על הגוף. לג׳קט כובע נשלף ונוח מאד להתאמה. בחברה הוסיפו לעיצוב האלגנטי גם רכיבים המאפשרים ריצה בלילות ובתנאי ראות נמוכים, המעיל מצויד במחזירי אור איכותיים מדגם Scotchliteשל חברת 3M וצבעים עזים ובוהקים (כתום וצהוב).

בכל הריצות והרכיבות שלי איתו היתה לי תחושה שהוא מתאים את עצמו אלי. הרוח הנושבת – גם במהירויות הגדולות בירידות על האופניים – נשברה עליו, הגשם (לא מבול, אבל טפטוף יציב) לא חדר גם אחרי חצי שעה של חשיפה, הזיעה נודפה כמו שהבטיחו בפירסומות.

ציון שוונג: 9.5

טייטס של Infiniti III
תורת הטייטס מורכבת. לכל אחד את העדיפויות המאד מסויימות שלו. קצרות או ארוכות, או אולי שלשה רבעים? מעל או מתחת לפופיק, צמוד צמוד או קצת רפוי. זה לא רק החיטוב והניראות אלא בייחוד הנוחיות. אסור לחמם את השרירים הגדולים של הרגליים יותר מדי, אסור להצמיד יותר מדי כדי לא לחסום את זרימת הדם, אסור שיהיו קפלים במקומות הלא נכונים כי זאת הזמנה לדימום וצריך לשים לב לשפשפות האורבות תמיד.

הטייטס האלה שייכים למשפחה הקצת יותר עבה, הנצמדת לגוף כחלק מתפיסה של תמיכה בשרירים בלי לחנוק אותם. הם מתאימים למזג אוויר קר (3 מעלות) ומשבי הרוח של הרי ירושלים והיו לי נוחות גם ב 17 מעלות על הטיילת בתל אביב. מחזירי האור מקדימה ומאחורה יחד עם הצהוב הפלורסנטי העוטף את הקרסול מבטיחים ניראות בטיחותית. עד כאן הכל ממש בסדר – הצ׳ופרים האמיתיים נמצאים בכיסים. מאחורה כיס אופקי אטום לגשם מבחוץ ולזיעה מבפנים. קטן מדי לטלפונים החכמים ומתאים מאד לשלט של האוטו. ובשני צידי הירכיים שני כיסים גדולים, ממש פאוצ׳ים. מספיקים לכל הג׳לים, התמרים, כדורי המלח, גאדג׳ט מזדמן וספר תהילים בגודל בינוני. את הכיסים האלה חובה לצרף לכל סדרות הטייטס של ברוקס וזאת הבטחה לרב מכר היסטרי.

ציון שוונג: 9