איך נוצר הקסם הזה של תחרות
כשנשאל שי כרם על ילדותו, הוא מספר כי גדל במצפה צורית שבצפון
הארץ ובבית מול גר מוטי ליברמן המוכר לוותיקי ענף הטריאתלון
הישראלי היטב. שי הנער, ששיחק אז כדורסל, ראה את ליברמן יוצא
וחוזר מאימונים והחליט שגם הוא רוצה לעסוק בתחום הטריאתלון.

ליברמן עצמו הביא לכרם את האופניים הראשונים, "היה לו (למוטי ליברמן – י.ב.ע.) אופני כרום ברזל, רכבתי איתו בכביש שיורד לעכו מצורית. התלהבתי מזה מאוד, אבל כיוון שהייתי שחקן כדורסל ניסיתי לשלב בין השניים וזה היה קשה", נזכר כרם. כשהתבגר הוא התגייס לחטיבת הצנחנים ומעט התרחק מהספורט, אך לאחר שחרורו הוא שב לענף ממש לפני שהפך לנחלתם של כה רבים: "כשהשתחררתי חזרתי לטריאתלון. הצטרפתי להפועל מטה אשר, בהתחלה בקטנה, ראיתי שזה נהיה בוער בעצמותיי קניתי אופניים יותר טובים, רכבתי המון והתאמנתיגם  עם בועז ריבק", הוא מספר בנוסטלגיה. הצד הארגוני והניהולי כנראה טבוע בו שכן כבר בשנת 2000 הפך למנהל קבוצת מטה אשר, אך לא הסתפק בזה והחליט גם לארגן תחרויות. "עניין אותי איך נוצר הקסם הזה של תחרות, להבין איך לעשות את זה. פניתי לאיגוד יחד עם עיריית עכו ומשפחת רוזנפלד, יקירי העיר, שהבן שלהם אסף נהרג בלבנון, ויחד עם מייקי (כץ – י.ב.ע.) שהיה המזכ"ל יזמנו את התחרות הראשונה בעכו", הוא מספר.

שי כרם

כל מי שהשתתף או נכח באותה תחרות בעכו לא ישכח אותה כנראה לעולם, מטח גשם ממוקד הפך את הכביש לחלק ורבים מהמשתתפים הותירו דגימות  ד.נ.א על המשטח החלק. גם כרם לא שוכח את החוויה: "בשוונג קראו לזה חליקטלון – זה היה באוגוסט, ירד מבול, כולם החליקו".

הניסיון "החלק" של הטריאתלון הראשון הגדיל את התיאבון של כרם, הוא המשיך לארגון שת תחרויות נוספות, ניגש ללימודי חינוך גופני במכון וינגייט והקים עסק לניהול אירועים שבאותה התקופה ארגן בעיקר תחרויות טריאתלון. כרם מספר על מה שעשה בשנים 2002 עד 2006: "כמעט בכל תחרות גדולה הייתי צמוד למייקי (כץ – י.ב.ע.) כסגן מנהל תחרות, בת"א, באילת. יזמתי את דואתלון הסטף (שטח), דואתלון ספידו בפ"ת".

בשנת 2006 קיבל כרם הצעה מחברה בה סיים לעבוד, סיפרו לו כי בחברת רד בול מחפשים מישהו שיארגן אירועים והוא נאלץ להחליט כי הוא מוותר על עיסוקי הטריאתלון וממשיך למקום בו יוכל להתפתח ולהתקדם. "זו היתה הזדמנות פז להיכנס לעולם של הפקות מאורגנות ומסודרות. ניהלתי כמה אירועים מרשימים, קרטינג בת"א ותחרויות אופניים, גלישה ועוד", הוא מסביר.

מה זה פוצ'יוולי?
כרם התקדם בחברה, כפי שהוא עצמו מספר: "נשארתי בחברה והמשכתי להתפתח בה עד שלמעשה הייתי מספר 2, כפוף ישירות למנכ"ל, טיפלתי בעיקר במותג קורונה שאיתו עבדתי במשך כל התקופה. גם שם, הייתי אחראי על הפקת הרבה אירועים, שהמשמעותי ביותר שהיה יוזמה אישית שלי זה הפוצ'יוולי – ליגת קורונה פוצ'יוולי – שהתפתחה מאוד והשקענו בה הרבה, מספורט שבקושי ידעו להגות את שמו הוא הפך לשם דבר".

אבל לכל דבר טוב יש סוף, כפי שכרם עצמו מעיד: "הרגשתי אחרי כמה שנים שאין לי לאן להתקדם, עברתי להוד השרון וקיבלתי פנייה מיובל חץ (יו"ר איגוד הטריאתלון – י.ב.ע.) שאני מכיר מתקופת הטריאתלון לבוא לוועדת איתור כי חיפשו מנכ"ל חדש והוא היה מעוניין שאתראיין. נעניתי והתקבלתי אחרי חודשיים-שלושה. נכנסתי לתחום שמבחינתי זה אתגר מאוד גדול. הכרתי את האיגוד בעבר, אבל הוא עבר הרבה מאוד מאז שעזבתי".

בכל השנים שסיפרת שהיית מחוץ לטריאתלון לא הגעת לתחרויות? "לא". ומה ההבדלים שאתה רואה בין העבר לעכשיו? "כמות העוסקים בענף, הפעילים, באיגוד, הקבוצות. היום מעל 2,000 חברים, אז בסביבות 800. ההתייחסות לצד ההישגי היום יותר מפותחת, יש עם מה לעבוד, יש תשתית, יש ילדים שצמחו כמו רון דרמון שהפך לתותח על והטריאתלט הכי טוב שהיה בארץ. פאני בייסרון היא סוג של עילוי יחסית למה שהיה. אמיתי יונה, שחר שגיב ועוד. כשהיו רן ודן ופיפמן ועידו מאורי היה קשה לראות עתיד. היום עם המערכת והקבוצות שיש, אפשר לראות את העתיד, יש בנייה נכונה יותר. יש מאמן לאומי, יש פוקוס. המערכת יותר מקצועית" אתה בטוח מכיר את מה שהיה סביב כניסתך לתפקיד. זה היה נראה כמו מינוי של מקורב. מה אתה חושב על זה? "אני לא כל כך רוצה להתייחס לזה, כי מה שנכתב נכתב. אני חושב שהרבה מאוד מהדברים שנכתבו הם לא נכונים, כמו כל מה שפורסם על ידי דני כהן. (הכתבה על התלונה כאן).

רון דרמון ופאני בייסרון. מחמיא להם

"ידעתי שאני נכנס לסביבה פוליטית"

לא כל חברי ההנהלה שותפו בהליך, היו"ר, יובל חץ, הביא מישהו שבצורה זו או אחרת העסיק אותו, לא היתה שקיפות כלפי חברי האיגוד.
"אני לא העסקתי את יובל. הוא היה נותן שירות לחברה שבה עבדתי – היה מנחה הליגה. היה לי קשר טוב איתו עוד לפני, אני ביקשתי שהוא יבוא להנחות אירועים כי הכרתי אותו. לא כל השנים הוא הנחה. זה הקשר היחיד שיש לי איתו מבחינה עסקית. מה שנכתב נכתב, אני לא שותף לזה, חושב שיובל פרסם מצידו. לא הייתי שותף לתהליך הבחירה שלי. לא ישבתי עם ההנהלה ולא הייתי מודע למה שההנהלה יודעת או לא. מבחינתי התהליך היה תקין, ההנהלה הצביעה, היה תהליך איתור והיו עוד מועמדים שהתראיינו. לא חושב שיש צד בתהליך הזה שהרגשתי שהוא פגום".

בשלב זה מחליט יוסי רובננקו להוסיף פרשנות משלו, "זו התחסדות לטעון את זה. ישראל קטנה, הביצה שלנו קטנה, כשאתה מחפש מישהו למשרה אתה מסתכל על אנשים באזור שלך ומחפש מישהו שמתאים לצרכים שלך. זה מה שנעשה גם פה. זה אך טבעי שכשבן אדם מחפש אנשים שמתאימים הוא יביא אותם לוועדת איתור לשקול את מועמדותם. לא רואה בזה משהו פסול או מקורבות או שמור לי ואשמור לך".

"אני מבין מה אתה אומר אבל זה לא מה ששאלנו אלא על ההרגשה שלו".
כרם: "כשבאתי לאיגוד ידעתי שאני נכנס לסביבה פוליטית ותנאי המשחק מסוימים. עובדה שלחלק מההנהלה היתה התנגדות למינוי שלי, אני לא מכירה את הסיבות להתנגדות. אני מכיר את כללי המשחק והם פוליטיים. אני אשקר אם אגיד שהרגשתי נוח עם כל ההתנהלות ואיך שהדברים התגלגלו – זו הרגשה מכווצת. באתי עם מוטיבציה לתרום, ידע וניסיון, וכל מה שאני רוצה זה רוח גבית. כשמרגיש שזו רוח פנים – זה גורם לך לשאול את עצמך שאלות.

כשאתה מביט קדימה מה אתה רוצה לשנות?
"אני לא טיפוס של מהפכות. רוצה לחזק דברים טובים ולתקן את הפחות טובים. המטרות הם להגדיל כמות חברים באיגוד. יש הרבה ספורטאים פעילים בתחום ורוצים שיהיו חברים. להביא את הספורט ההישגי למקום מסוים. זה גורם להבאת תקציבים, להעלאת המודעות לענף – ע"ע שייט וג'ודו. אנחנו קטנים יותר אבל בתחום העממי אנחנו מאוד אטרקטיביים. שילוב של 3 ענפים, ולראיה אנחנו עושים שת"פ נהדר עם איגוד האופניים. יש מאות אלפי רוכבים בארץ וכמות החברים באיגוד היא קטנה יותר מאשר באיגוד הטריאתלון".

מנכ"ל הוא זרוע מבצעת. מה שאתה אומר זה מה שההנהלה מחליטה?
"אני חולק עליך. הנהלה קובעת מדיניות, המנכ"ל מבצע. זה לא אומר שהוא לא יכול לבוא עם חזון או רעיונות לשיפור, ההנהלה שומעת ויכולה לאשר. אני לא חותמת גומי ולכן הביאו אותי, כי יש לי ניסיון ניהולי ושיווקי בהפקת אירועים. אני כותב תכניות עבודה, יש לי אג'נדה ועם זה אני הולך קדימה. לא כדי למלא תפקיד ולחתום בשם אחרים. אני בא קודם כל מתוך אהבה לספורט. עזבתי חברה שהבטיחה לי עתיד כלכלי מצוין. באתי מתוך ציונות וכי אני מאמין בענף."

ועדת לובצקי לא ספרה את הטריאתלון. בטריאתלון יש ספורטאים שהגיעו להישגים יותר גבוהים מאשר באופניים. איך מסבירים לוועדה שעשו טעות בהקצבות? יש לך רעיונות?
"צריך לעשות הפרדה בין יח"צ בעולם העסקי לבין העולם הזה. אני עוד לא מכיר את מערכת ההחלטות של עולם הספורט ולא יודע כרגע לומר באיזה אופן נטפל בזה. יובל חץ (יו"ר האיגוד – י.ע.ב.) מטפל בזה, זה בנפשו ובדמו נושא הספורט ההישגי, הוא מתרוצץ בין המוסדות כדי לתקן החלטות לא נכונות שהם לקחו, כמו ההצעה מהימים האחרונים שאליפויות עולם ואירופה שירצו לארח בארץ לא קבלו תקצוב אלא אם כן אתה נחשב ספורט מועדף. במקום לתמוך בהבאת פעילויות בינ"ל, קוברים אותנו עוד יותר. יש הרבה נושאים, שאני חושבת שצריך קודם להתמקד בשיפור פעילות האיגוד הגדלת כמות החברים והמשתתפים בתחרויות וע"י כך בסוף נראה שאיגוד הטרי' כמו ענפים אחרים שקיבלו, ראו להיות נתמך".

נפגשת עם אנשים שמשפיעים על ההחלטות האלו?
"לא ממש, לא בפגישות פרקטיות. ישבתי עם דודו מלכה, אבל זה עבודה שקשורה לספורטאים עצמם, לא ישבתי עם מקבלי ההחלטות. מי שנתן את התשובות זו לימור לבנת".

תיפגש איתה?
 "אפגש עם כל מי שאחשוב שהוא אוזן קשבת לנושא הזה. נראה לי שח"כ יואל רזבוב יוכל לעזור. נאבק בכל החלטה שתפגע בקידום הספורט. רוצים שיהיה שוויון פרופורציונאלי. יש דברים שאפשר להשפיע עליהם".

באג'נדה שלך האם יש להחזיר תחרויות בינ"ל לישראל?
רובננקו: "ב-2014 זה לא יקרה".

כרם: "ב-2018 אנחנו רוצים לקיים פה אליפות עולם בת"א. בשביל זה צריך להתאמן ומהשנה הבאה לערוך תחרות בינ"ל מדי שנה. צריך לזכור שתחרות בינ"ל היא לא מטרה אלא אמצעי – לקדם את הספורט להשיג תמיכות לעורר מודעות. בעבר תחרות בינ"ל שקיימנו פגעה באיגוד (אליפות אירופה 2012) כי הפסידה לא מעט כסף. האיגוד באותה שנה נכנס למצוקה וגירעון תקציבי משמעותי וכיום מנסים לצאת מזה. קיבלתי איגוד בגירעון. לא מדובר בגירעון רציני. בסביבות 300,000. אחרי התחרות הוא היה כמעט פי 3. בעבודה מאומצת בשנתיים האחרונות, עם יד ברזל על התקציב – של הגזבר (מידד הלוי – י.ע.ב.) – זה לא פשוט לסגור את זה. לדבר עם ספקים, להגיד שתשלומים לא יכולים לצאת, עשו עבודה טובה והוא הצטמצם. אני כמנכ"ל רואה בפניי לייצב את הארגון פיננסית. איגוד לא יכול להמשיך בפעילות שלו, בטח איגוד שלהבדיל מאיגודים אחרים, התחרויות הם נפח הפעילות שלו. תחרויות הן מנוע צמיחה".

אם תחרות בינ"ל גורמת גירעון. איך תארגנו אליפות עולם?
"תחרות בינ"ל יוצרת גירעון אם היא לא מתוכננת בצורה נכונה. בעבר אולי לקחו סיכונים מיותרים ונוצר הגירעון. תכנון נכון יכול ליצור תחרות שלא תהיה גירעונית. ת"א היא מקום שקל יותר להביא אליו תיירות ונותני חסות. צריך לקחת הרבה דברים בחשבון, לת"א יש גם חסרונות – תנועה, ים שלא תמיד רגוע".

יש שותף רב שנים לאיגוד – ישרוטל ועיריית אילת. איך הם יקבלו את זה?
"יש הרבה כבוד לישרוטל, הם תמכו הרבה שנים בטריאתלון אילת. אין פה הסכם איתם. מערכת היחסים טובה לאליפות ישראל באילת. אם נרצה לעשות תחרות בינלאומית והם ירצו להיות חלק מזה, זה יהיה מצוין. כנ"ל לגבי עיריית אילת שמאוד תומכת.מקווים שנקבל מעיריית ת"א את אותה תמיכה לפחות. ת"א מברכת על אירועים גדולים בינ"ל, ואם נתארגן מראש נקבל את התמיכה".

זה נשמע יעד ריאלי תקציבית? אם משווים להוצאות על מרתון ת"א…
"זה אחד היעדים. רוצים להגיד ל-5000 חברים עד סוף 2016".

יש חברי איגוד שלא מוצאים את עצמם באיגוד כי הם עברו למרחקים הארוכים. רואה צורך לקרב אותם לאיגוד?
"בכל העולם איגודי טריאתלון הם למרחקים עד אולימפיים. המנדט שלנו זה הספורט ההישגי. הקשר היחיד בין איש ברזל לטריאתלון הוא 3 המקצועות אחד אחרי השני באותו סדר. מדובר בדיסציפלינות שונות לגמרי".

אתה לא רואה תועלת בקירוב קבוצות אנשי ברזל?
"אנשי הברזל עברו באיגוד. הם לא קהל יעד. לא רואה צורך לקרב אותם כי מנוע הצמיחה של הטריאתלון לא מקיים תחרויות ארוכות חוץ מחיפה".

בטריאתלון אילת אמרו שהיו יותר משתתפים מאשר בשנה שעברה אבל זה לא נכון
רובננקו: "ב-2013 היה גידול לעומת 2012"

שי, יש לך הזדמנות להגיד משהו לקהל שמשתתף בתחרויות.
"הרבה מהחברים מכירים אותי ואת הרקע שלי. אני מגיע עם רקע של הפקת אירועים, להבדיל מקודמי בתפקיד בא עם יכולות בקרה וניהול והפקת תחרויות. אשים דגש השנה על שיפור איכות התחרויות, מהשלב הראשון של ההרשמה – שמתי יעד להביא לשיפור מערכת ההרשמה לתחרויות, דרך התחרויות עצמן שאני רואה אותן כיותר מרק תחרות שבאים מתחרים והולכים הביתה, רוצה שיהיה הפנינג כמו באילת – שלשם באים לכמה ימים ויש את הקסם של האווירה שחסר בתחרויות אחרות. נשים דגש על חווית אירוע ולא רק תחרות. התחרות היא חלק מהאירוע ובאירוע צריך לשים דגש על האקספו, למשל. השנה גייסנו נותני חסות משמעותיים – עדן טבע מרקט נתנו סכום משמעותי וכל הליגה תיקרא על שמם".

זה משהו שיכול להציל תחרות, החסות הזאת?
"התחרויות יהיו מאורגנות טוב יותר ויהיו עם יותר נופך של הפנינג".

מה האינטרס של עדן טבע להיכנס לזה?
"הם מנסים לשווק את עצמם כבריאותיים, משווקים תוספי תזונה ומתחברים לטריאתלון שהקהלים בו רחבים ונתפס אצל אנשים כמשהו אתגרי וקשה להשגה. זה סוג ענף שהוא מרכז, והרבה מאוד משיק לענפים אחרים – שחייה, ריצה, רכיבה. נחשב כמקור איכותי ואטרקטיבי".

למה מחירי ההרשמה דרך האיגוד לתחרויות יקרים כל כך?
"זה מעלה בי חיוך. נגרם לנו נזק מתחרות אחת. הם מצאו ספונסר לתחרות הזאת (גן שמואל), הצליחו לייצר אירוע ובשביל להביא עוד משתתפים נתנו מחיר מאוד זול. בפועל, מה שאנשים לא יודעים זה מה המשמעות של הפקת טריאתלון. ספונסרים הם ברכה, אבל זה לא הולך רק לתחרויות. זה גב, אבל לא פותר. להפיק טריאתלון זה יקר מאוד ומורכב".

נראה שהיתה איזו מלחמה של האיגוד נגד התחרות הזאת בגן שמואל. אתה רואה חשיבות לקרב תחרויות כמו של גן שמואל לאיגוד?
"לאיגוד יש יחסים טובים עם גן שמואל כיום. יש רצון חזק לשת"פ. לא בטוח שהם היו יכולים לגייס שוב משאבים לתחרות נוספת שתעלה 100 שקל. זה מעלה בי חיוך כשמעבירים ביקורת על מחירי טריאתלון. כולם יודעים כמה זה עולה באירופה. תחרות טריאתלון פשוטה אולימפית לא עולה פחות מ-200 יורו. אנשים טסים לחו"ל לתחרויות ואם גובים בארץ 200 שקל מתלוננים. אנחנו מתכוונים השנה לפתוח את התחרויות לקהלים חדשים. טריאתלון נחשב לספורט שמי שרץ אפילו 10 ק"מ חושב שזה יותר מדי בשבילו. יש מחסום מנטאלי. רוצים לפתוח את זה כדי לתת את ההרגשה ולהנגיש לאנשים את הטריאתלון. הקהל הוא רצי ה-10 ק"מ שהם מאות אלפים. זה יוריד את הטריאתלון לעם. זה התחיל בקטן ב-2013 והשנה נדחוף את זה יותר חזק. למקצה הזה יש שם – סופר ספרינט".

יש רעיון לקדם ילדים דרך הרשמה מוזלת?
"הם מקבלים מחירים אטרקטיביים".

בהקשר עלויות משטרה בתחרויות, עד היום זה מעיק על תקציבי האיגוד.
"היתה לי שיחה עם מנכ"ל איגוד האופניים ירון דור, שגם הוא עוסק בזה. יש כוונה משותפת ללכת למנהל הספורט ולקבל תמיכה בנושא, כי זו צפרדע שמעיקה על קיום תחרויות. מקווים מאוד להגיע לתחרויות, דרך הטוטו אולי, שתקל על המעמסה הזאת של נושא סגירת הכבישים. זה עניין של שת"פ עם איגוד האופניים שיחד אולי יביא לתוצאות. זה באג'נדה שלנו".

כמי שבא מתחום היח"צ, איך תגרום ליו"ר להופיע לראיון בשוונג?
"לא חושב שזה תפקידי. אני חושב שכל יו"ר איגוד שחשוב לו לקדם אינטרסים של איגוד ייתן ראיון לכל גוף תקשורת שיכול לתרום למה שהוא רוצה לקדם. זה לא תפקידי לגרום ליובל (חץ, יו"ר איגוד הטריאתלון – י.ב.ע.) לדבר. יובל מכיר את דעתי. העובדה היא שהיחסים האישיים מוכרים.  העובדה שאני יושב פה מספיק מהותית ומשמעותית. אני אייעץ לו לנהוג בכל דרך ממלכתית נכונה שתשרת את האינטרסים של איגוד הטריאתלון אם זה מול שוונג או כל גוף תקשורת אחר".