מאת:גיא דוסה
השיעור השישי של גיא דוסה בשחייה הכניס אותו לפוקוס רציני אחרי השיעור האחרון בו למד לנשום ואיך מפסיקים לבלוע מים. בשיעור הזה, מדריך השחייה לימד אותו כיצד להפעיל את הראש והרגליים יחד עם תרגילי הנשימה. לא היה קל
הפעם הגעתי לשיעור TI מוכן אחרי שני אימונים בהם תרגלתי את הבסיס שכל כך התפרק לי בשיעור בו למדתי לקחת אויר. בבריכה חיכה לי מודי שהחליף את גדי ולא נתן לי לקפוץ למים לפני חימום מחוץ למים, דאגתי לעדכן אותו שבשיעור האחרון הכל התפרק לי אבל הוא כבר בא מוכן אחרי שקרא את ניסיונות החילוץ שלי מהשיעור האחרון.
מחצית מהשיעור חזרנו על עקרונות הבסיס תוך תרגול הסקייט והזיפרים, ואז עברנו שוב לנשימה. תרגול כל שתי תנועות מאפשר לך במהלך הבריכה לתקן תוך כדי ומודי רואה שהשתדלתי. הבעיה המרכזית היא הראש, כאשר הראש לא מסתובב נכון כשהמבט מופנה קדימה הרגליים שוקעות והחילוף בין הידיים מגיע מוקדם מידי. יש מעין פחד כזה שאם לא אבצע את החילוף לא אצליח להחזיק מעל המים מספיק זמן כדי לקחת את האוויר ואני נעזר בגריפה – פה הטעות.
כל שצריך לעשות הוא להפנות את הפוקס לאותה יד שבמים, אם היא תישאר באותו המקום בשעה 3-5 ולא תזוז היא זו שתציף אותי ותאפשר לסיים את הנשימה, והנה כשהפוקוס עובר לאותה יד יש יותר זמן. אבל הראש, מה יהיה עם הראש? הבקשה היא לפעול נגד האינסטינקט- לדחוף את אחורי הראש לכיוון הקרקעית כדי לשמור על קו אחד.
מודי נשכב על רצפת שפת הבריכה והדגים איך כאשר המבט מופנה קדימה הראש לא יכול להסתובב ב – 180 מעלות. ניסיתי והפנתי את הפוקוס שוב לראש ולסיבוב הנכון תוך המבט אל הקרקעית, הצלחתי להגניב מבט אל המראות שבקרקעית הבריכה ונפעמתי כיצד הכול מתוכנן ב- TI ללמידה נכונה, עם כל האביזרים הכוללים צילום בוידיאו תוך ניתוח התנועות, זה עוזר והכרחתי את עצמי להגיד שלום במראה ורק אז לצאת לנשימה, כנראה שלא ראיתי טוב ודחפתי עמוק מידי את הראש במים כי כשהוצאתי את הראש בסיבוב לאוויר, היה לאוויר טעם נוזלי משהו, עצרתי בבעתה, חשבתי שכבר לא אבלע יותר מים, מודי חייך לעברי את החיוך הרגוע שלו כלמוד ניסיון, "זה קורה לכולם, אתה לא מיוחד", הוא אמר וניסה לנחם אותי.
עשיתי מנוחה קצרה וחזרתי נחוש לבצע בריכה נוספת, אבל אז מודי ביקש להכניס פוקוס נוסף – הרגליים. הרגליים? עכשיו? מה, לא חסר בלגן גם ככה. פקפקתי בהחלטה! ראש חץ ורק הרגליים עובדות זה התרגול, הדימוי הוא כמו הליכה במים כשהרגל כמקשה אחת והתנועה יוצאת מהאגן – תרגול של שתי בריכות כאלו וחוזרים חזרה לנשימה, ופתאום בלי הסבר מוקדם הכל מסתדר, התנועות עובדות חלק יותר והרגלים שכנראה עשו לא מעט בלגן במים מסייעות לציפה. הבטחתי לעצמי שלשיעור הבא אני בא לפחות לאחר שני אימונים מפרכים "משופד" היטב, זה כל הקסם.
לכתבותיו הקודמות של גיא דוסה:
ללמוד לשחות
לשחות כמו שאתה חי
ללמוד "לקחת אויר"
