יאן לוי לא הסתפק במטולת – רכיבה ממטולה לאילת, אלא רכב גם את הדרך בחזרה, למען הגברת המודעות לסרטן העין
מאת:יאן לוי; צילומים: חן קלמן
צילום: נתן לוי
ההתחלה
בשנת 2006 התארגנה בישראל קבוצת רוכבים במטרה להשתתף באירוע הרכיבה למרחקים ארוכים הפופולרי בעולם ה-PBP – רכיבה של 1,230 ק"מ מפריס בירת צרפת לברסט, עיר נמל גדולה במערב צרפת וחזרה לפריס. ה-PBP מתבצע פעם בארבע שנים ומשתתפים בו כחמשת אלפים רוכבים כל פעם והוא אינו תחרות אלא אתגר אישי תחום בזמן למרות שהמסיימים אותו בהצלחה מקבלים מדליה עם הזמן בו סיימו חרוט עליה.
לא אפרט יותר מדי, אבל רוב הרוכבים מנסים לסיים את המסע בפחות ממסגרת הזמן הארוכה בת 90 השעות, וכשני שלישים בלבד מהמתחילים מצליחים לעמוד במשימה. בשנת 2007 יצאו לפריס 7 מבין 20 הישראלים שהתאמנו לקראתו ורק שניים מהם סיימו אותו בזמן. בשנת 2011 יצאו למסע ארבעה ישראלים ושלושה מהם סיימו אותו בזמן (אני אחד מהם). שנת 2006 הייתה גם השנה בה התחלתי לרכב על אופניים כספורט, לכבוד יום הולדתי ה-40. לפני זה לא עסקתי בספורט כמעט, למעט ריצה מדי פעם.
הזינוק במטולה
בתחילת שנת 2006, בזמן שרכבתי עם חברים בטיול אופניים עירוני, ראינו שני רוכבי אופני כביש טסים בקלילות מופלאה בעלייה, ושבועיים לאחר מכן התחדשתי באופני הכביש הראשונים שלי. ברכיבה הראשונה בעירי ירושלים הכל נראה טוב ויפה, אבל אז ניסיתי לרכוב למושב בר-גיורא ולא הצלחתי להשלים שליש מהעלייה שמובילה אליו בגלל מערכת ההילוכים של אופניים אלו, שדרשה הפעלת כוח רב יותר בעליות. בימים ההם השיטה היתה להתחיל מההילוך הקשה ולעבור לקל, מה שכיום אנחנו יודעים שיכול להזיק מאוד לברכיים. בסוף הרכיבה הייתי בדילמה אם להמשיך או להפסיק, או אולי לחפש פתרון קל.
ההחלטה שלי הייתה להמשיך עם אותה מערכת הילוכים. בתוך שלושה חודשים הצלחתי להתקדם מהר מאוד וכבר אחרי ארבעה חודשים רכבתי מירושלים לתל-אביב (70 ק"מ); אחרי שמונה חודשים רכבתי מירושלים לראש הנקרה (210 ק"מ) ואחרי ארבע עשר חודשים בלבד רכבתי בפעם הראשונה מירושלים לאילת ברצף מרחק בן 320 ק"מ, וכשהגעתי לאילת ידעתי שאני יכול אפילו להמשיך ולרכוב עוד ועוד. בנקודה זו הבנתי שיש כאן אולי איזה כשרון או לפחות עניין מיוחד. כשחזרתי לירושלים מאילת בסופה של הרכיבה עברתי דרך בית החולים בהר הצופים לבקר את דודתי חולת הסרטן בפעם האחרונה. 4 ימים אחרי הביקור היא נפטרה.
אלי קלמן ויאן לוי ליד מטולה
מה זה ברווט?
בשנת 2008 הקמתי יחד עם חברים מירושלים אתר אינטרנט שניסה לחבר בין רוכבי כביש ובאמצעותו נחשפתי לעובדה שהקבוצה שהתאמנה לקראת ה-PBP בשנת 2007 בישראל עדיין פעילה והיא מקיימת "ברווטים" – רכיבות למרחקים ארוכים במגבלת זמן, כשלוחה של המועדון הצרפתי שמקיים את ה PBP ועוד אלפי רכיבות למרחק בצרפת וברחבי העולם. מיד נרשמתי לברווט 400 מאילת לתל-אביב אותו סיימו שלושה מתוך ארבעת המשתתפים ואל קו הסיום הגעתי ראשון אם כי לא מדובר כאן בתחרות.
ליסה טרודלר ויאן ליד גדרה
באותה תקופה חיפשתי מאמן או קבוצת רכיבה לאופני כביש בירושלים כדי להתאמן בצורה מסודרת, ולא מצאתי. היה עלי להצטרף לקבוצה בשפלה ולא היה לי רכב זמין או זמן פנוי לכך ולכן עד היום אני רוכב לבד או עם קבוצות קטנות של חברים והידע שיש לי בתחום מגיע מניסיון, מאמרים וספרים, מחברים ומדיונים באינטרנט. עד היום לא התאמנתי באופן מסודר ולא השתתפתי בתחרות אחת, אבל יש לי מספר רב של מדליות של הארגון הצרפתי ולא מעט מבצעים אישיים ללא מדליה.
יאן בהוד השרון
מאז ברווט 400 של שנת 2008 אני משתתף באופן קבוע בברווטים בישראל ויוזם רכיבות ארוכות בעצמי כשהשיא היה בשנת 2011 לקראת ה-PBP כשלמעשה הכפלתי את המרחק של רוב הברווטים בסדרת ההכנה לצרפת תוך כדי שאני מבצע את המסלולים הארוכים ביותר שבוצעו בישראל: 820 ק"מ (420 ק"מ נוספים לברווט 400), 750 ק"מ (עוד 150 ק"מ בנוסף ל 600) ועוד מספר רב של רכיבות ארוכות בהפרש של שבועות אחת מהשנייה.
ניב ליבנר, שייע, יאן בצומת אל על
התאונה והסרטן
בשנת 2009 עברתי, לצערי, תאונת אופניים קשה שכתוצאה ממנה נגרמו לי שברים רבים בגולגולת ובהזדמנות זו התגלה שאני חולה במלנומה בדמית – סרטן העין. ברור למדי שאם לא הייתי נבדק ע"י רופא ממומחה לסרטן העין מצבי היה חמור בהרבה ובהחלט ייתכן שלא הייתי מגיע לכתוב את השורות האלה מכיוון שהסרטן בעיניי כבר היה במצב מתקדם.
מיגל רויטמן מטפל בתקלה טכנית
אחד מחברי הקבוצה שהתכוננה לצאת ל-PBP בשנת 2007 ומארגן רכיבות ממטולה לאילת ("מטולת" כמו שקוראים להן החבר'ה) היה נועם נגר ז"ל. נועם חלה גם הוא בסרטן העין ולא הצליח להגיע לצרפת, סרטן העין הרג את נועם ז"ל זמן קצר אחרי שחבריו חזרו מצרפת. בתחילת השנה אלי קלמן שרכב עם נועם ז"ל במטולת האחרון שארגן יזם רכיבה דומה בסוף אוקטובר ואני הצטרפתי אליה כיעד שנתי קל מה-PBP המפרך אותו סיימתי תשוש וחולה. מכיוון שאנחנו יודעים שלרכיבה כזו מתלווה פרסום החלטנו להקדיש את הרכיבה לזכרו של נועם ולהעלאת המודעות לסרטן העין, דבר שיכול להציל חיים אם המחלה מתגלה מספיק מוקדם. בעקבות פרסום הרכיבה שמעתי על עוד מספר רוכבי אופניים שלקו במחלה וחלקם גם נפטרו ממנה.
ניב ליבנר ליד צומת אל על
בחודש יוני נסגר מקום העבודה בו עבדתי שנים רבות, וכתגובה החלטתי לרכוב חזרה מאילת למטולה מיד בתום המטולת ולהפוך את הרכיבה לרכיבה באורך של כ 1080 ק"מ.
נאור רהב ליד קטורה
כשהבנתי שהדבר לא נעשה עד היום כבר לא הייתה דרך חזרה. בשלושת החודשים האחרונים כל עיסוקי היה בהכנות לרכיבה: שיווק ופרסום המסלול עד לאילת, חבירה אל ארגון "עזר מציון" שמפעיל תכנית שיקום לחולי סרטן בשם "מתחילים מחדש", הקמת קבוצת רכיבה עבור עזר מציון ואימונים שכללו בפשטות רכיבה של כמה שיותר קילומטרים. המספרים שמדדתי היו בין 800 ל 900 ק"מ לשבוע כאשר שבועיים לפני הרכיבה רכבתי רק 400 ק"מ ובשבוע האחרון כ-40 בלבד.
אייבי גילת ועודד בן חים מתקנים ליאן תקר
לרכיבה היו שני חלקים: החלק הראשון היה רכיבה רצופה ללא שינה ממטולה לאילת עם יעד של הגעה ב24 שעות בלבד אבל כדי לאפשר יותר חשיפה לאירוע ביקשנו שיצטרפו אלינו רוכבים לפחות לחלק מהדרך וכך באמת היה.
אייבי גילת מוביל את הדבוקה לאילת
הרוכב המוכר ביותר שהצטרף אלינו היה ניב ליבנר – אלוף ישראל בשנים 2009 ו-2010 ורוכב בקבוצה המקצוענית האיטלקית "אמורה אה ויטה" בהווה, כמו כן הצטרפו אלינו גם מיגל רויטמן, חבר סגל נבחרת ישראל ורוכב בקבוצה מקצוענית ספרדית, שסיפק גם תמיכה טכנית לרוכבים, יהושוע בורנשטיין הישראלי הראשון שסיים את ה PBP ועוד רבים וטובים. את המסלול השלם לאילת ביצעו אלי קלמן המארגן בן 45, ליסה טרודלר – טראתלטית בכירה שחגגה בסוף השבוע את יום הולדתה ה-50 ואני, יאן לוי בן 46. טווח הגילאים כאן אינו מקרי ורוב הרוכבים למרחקים ארוכים הטובים בעולם מגיעים לשיאם בשנות הארבעים לחייהם.
אלי קלמן בראש הדבוקה
מספר שבועות לפני הרכיבה התקשר אלי רופא העיניים דוקטור עודד בן חיים והציע ללוות אותי במכונית לאורך כל הדרך חזרה למטולה, עודד בנוסף להיותו קשור לנושא עקב עיסוקו הוא רוכב ותיק למרחקים ארוכים בעצמו.
בבאר שבע – בחמש ושלושים
בשנת 2009 עודד הציע לרוכבים לרכוב סביב ישראל בשבוע אבל מכיוון שעבדתי אז במשרה בהיקף שעות גדול עניתי לו שאעשה את זה בחמישה ימים. בשנת 2009 אכן רכבתי 1100 ק"מ בחמישה ימים והיעד לשנת 2012 היה לבצע מסלול דומה בפחות משלוש!
ליד יטבתה
ביום חמישי ה 25 בנובמבר שנת 2012 בשעה 6:30 יצאה הקבוצה שלנו ממטולה והגיע למחרת לאילת בשעה 9:00 – 26:30 שעות אחר כך. העיכוב בזמנים נגרם עקב הצורך לאגד רוכבים רבים ברמות שונות לקבוצה קטנה כדי להימנע מתאונות וגם מכיוון שלקראת סוף הלילה רכב הליווי של הקבוצה פגע בי מאחור, משבית את הגלגל האחורי של אופני ומותיר אותי עם חבלות רבות אך ככל הנראה מספר ימים אחר כך חבלות קלות בלבד.
ניב ליבנר, יאן, נאור ומלווה של ניב
סיבות נוספות לעיכוב היו ברד שניתך על הקבוצה בכביש הסרגל ורוחות פנים חזקות מצומת מגידו עד חדרה ובחלק מכבישי הדרום.
ליסה טרודלר ויאן משוחחים בהפסקה
ביום שישי בשעה 10:00 יצאתי מאילת למטולה מלווה במספר רוכבים שרכבו לידי במקטעים בודדים ורכב מלווה שהביא דוקטור בן חיים בהם עיתונאי האופניים הבכיר אייבי גילת.
עודד בן חיים ליד אילת
הדרך חזרה עברה ללא תאונות ותקלות. בכביש מעלה המיישר בין צומת ציחור למצפה רמון באור אחרון חשתי שאני מתקרב לאפיסת כוחות והתיישבתי ברכב למשך כשעתיים, אחרי המנוחה המשכתי עד באר-שבע שם ישנתי על דשא בגינה ציבורית במשך שעתיים עד אור ראשון ומשם המשכתי עד מטולה ברכיבה רצופה למעט הפסקות אוכל ושתייה.
ליסה טרודלר, אלי קלמן ויאן מגיעים לאילת
היעד שהצבתי לעצמי היה לסיים את כל הדרך ממטולה לאילת וחזרה למטולה ב72 שעות ברוטו ולשמחתי סיימתי את הרכיבה אחרי שישים וארבע שעות ושלושת רבעי השעה בלבד בשעה 23:15 לאחר שבשישים הקילומטרים האחרונים של הרכיבה רכבתי בשיא כוחי ולא הרפיתי לרגע מעבודה בשיא המאמץ. לדעת כל אנשי המקצוע שאני מכיר מדובר בשיא ישראלי ברכיבה למרחק.
הקבוצה באילת
ביום היציאה שלנו לאילת התפרסמו תאריכי הברווטים לשנת 2013 בישראל, בשנת 2013 יתקיים ניסיון שני לבצע ברווט באורך 1000 ק"מ אחרי שהראשון שבוצע בשנת 2011 הסתיים ללא מסיים אחד(אני פרשתי אחרי כ 600 ק"מ). פרטים נוספים ניתן לקבל בבלוג של מארגן הברווטים בישראל טל קציר.
.
יאן ואביו בסיום המטולת
