רון דרמון אינו עוד טריאתלט- הוא מועמד למדליה באליפות אירופה בטריאתלון שתיערך מחר בספרד, אבל הוא לא הספורטאי היחיד במשפחה. בין טיסה לטיסה, בדרך להיות עם בנו, כתב אביו, דורון, מכתב מהלב על רגשות וההתרגשות מהצד של האבא
מאת:דורון דרמון, הקדמה: יאיר בן עמי
אני יושב במטוס בדרך לספרד, לפגוש את גבי (דרמון- אמא של רון י.ב.ע) ויחד אנחנו
ממשיכים לפונטורדה, אי שם בקודקוד של ספרד, לצפות בפעם הרביעית והאחרונה של
רון, כשהוא מייצג את ישראל ומתמודד על התואר של אלוף אירופה לנוער, זאת
במקביל לארבע תחרויות שהוא מתחרה כבר במגרש של הגדולים ומטפס לאט לאט למעלה.
כבר בגיל 9 הוא חלם להיות אלוף עולם
לפני שבוע שום דבר עוד לא היה סגור. כבר השלמנו עם העובדה שהמשאבים שלנו מוגבלים ואנחנו קודם דואגים להוצאות של רון וקים, מזל שהקטנים, בר, טל וניר, עדיין קצת חסכוניים. כמעט שכחתי עוד שני כלבים למה? כי אנחנו כאלה. לא יכולנו לעמוד בפיתוי ואנחנו בדרך. משפחה שכזאת, כל אחד אצלנו מצליחן, כל אחד יש לו את המומחיות שלו, המיומנות שלו וכל דקה אצלי היא חוויה (גם הרבה לחץ ואחריות אבל זה משאיר אותנו צעירים), מהיופי שלהם, החשיבה הלא שגרתית שלהם, העצמאות שלהם, היצירתיות, הרצונות שלהם..הרב תחומיות שיש לנו בבית רדיו, אנימציה, ארכיטקטורה, ספורט, כל אחד הוא פרוייקט, Start-Up, עם תוכנית עסקית, Miles stones, Revenue share, מצחיק אבל זה ממש ככה ובסוף Exist. חיים מלאי אתגרים מורכבים יותר מורכבים פחות אבל מלאי הנאות. גבי ואני מחולקים ל 5 חלקים כל אחד, מעבד 5 ליבות בתפוקה מלאה.
אז זהו נחזור להתרגשות לפני התחרות, אני לא יודע מה יהיה מחר לקראת השעה 09:00 בערב לערך, אבל זה מחזיר אותי לשנת 2006 כשסיימתי את האיירונמן הראשון שלי. אני מתרגש אפילו יותר מהחוויה ההיא ורק אנשי ברזל, לפני הזינוק, הראשון יודעים מה ההרגשה. הפעם זה ילד, רון, שהפך לאיש ברזל, חדור מוטיבציה, מחודד, ממוקד, עם מאמן צמוד שכנראה גם התאהב באופי של הילד הזה. התחרות באירופה מבחינתו היא עוד שלב קדימה. אומנם תחרות נוער אבל המאמן שלו אמר שהדרך לתהילה עוברת גם שם והוא חייב לנצל את פוטנציאל שלו לנצח בנוער (מרבית אלופי הנוער באירופה ובעולם הם בדרך כלל המובילים מאוחר יותר בעלית ברמה העולמית).
רון דרמון- מקום 5 באליפות העולם לנוער 2010
עוד 48 שעות הראש עובד ללא הפסקה ערבוביה של מחשבות. הייתי כל כך לא מרוכז ששכחתי מזוודה במטוס. מזל שהגרמנים יעילים הם החזירו לי אותה לפני הטיסת קישור. הראש ממשיך מה יהיה אם…, מה עם העבודה שאני מפסיד, כמה הוצאות, איך יהיה…., אני חושב על השותפים ישרוטל, נייקי, DAA, אגינטק, SmartClub איך תהיה התגובה להצלחה או להיפך, מתרכז ואז אני לאט לאט חוזר למנטרה של גבי שבסוף תמיד עובדת. תחשוב חיובי, Think Positive היא אפילו קנתה את ה- Domain הזה פעם באינטרנט. אני לאט לאט נותן למילים של רון, שאמר לי כששמע שאנחנו מגיעים "אל תשכח להביא את הדגל", הוא לא צחק. יש לי צמרמורת….
אני בטוח שזה יקרה גם אם לא בנוער אז בעלית מתי שהוא. להיות מצליחן זה קודם כל לחלום. רון חולם וחי את החלום שלו. כבר בגיל 9 הוא חלם להיות אלוף עולם. אז הוא היה עם בגדי תחרות, גדולים עליו כי היה קטן במידות, אבל לא התבלבל ואמר לי בפשטות ובצורה ברורה "אבא אני אהיה אלוף עולם" זרמנו איתו. בשנה שעברה, קצת לפני גיל 18 הוא סיים במקום 5 באליפות העולם בטריאתלון לנוער עד גלאי 19. עם השתעבדות מטורפת לאורך חיים בלתי אפשרי, רחוק מהפינוק, עבודה פיזית קשה של למעלה מ 5 שעות ביום, טיסות בעולם לבד…
אז רק רציתי לשתף אתכם מה זה לגדל מצליחנים. ולהורים שבנינו תקשיבו לחלומות של הילדים שלכם תזרמו איתם הם מתגשמים וזו המתנה הכי יפה שאתם יכולים לקבל.
